אם עורכים משאל בין עשרה אנשים, סביר שלפחות אחד יהיה צמחוני או נמנע באופן כזה או אחר מבשר. בין אם מטעמי דת, מצפון, בריאות, אופנה או כל סיבה אחרת, אחוז הצמחוניים והמסתפקים במאכלי חלב נמצא במגמת עלייה. טבעונות היא אחד הטרנדים החזקים ב- 2012, אך זה מיועד לנישה צרה של בעלי כוח רצון מברזל. עבור כל היתר אספנו את רשימת חמש המסעדות הצמחוניות והחלביות הטובות בארץ, בתקווה שיהיו עוד.
בריבה
בקצה נמל תל אביב, סמוך לשפך הירקון, הוקם לפני מספר שנים בית חיים אחרים, שמרכז תחת קורת גג אחת טיפולי גוף ונפש. מכיוון שבלי מזון גשמי אי אפשר, הוקמה בצמוד מסעדת בריבה - מטבח מודרני ובריא.
תחת הכותרת מסתתרים קמח מלא, גבינות רזות, דגים, ירקות טריים וכל מה שיכול להועיל לגוף יותר מאשר להזיק. טכניקות הבישול בריאותיות אף הן וכוללות ויתור על טיגון עמוק ושאר הליכים שמותירים את חומר הגלם מרוקן מתוכן תזונתי. במקומם הוכנסו הקפצה, אידוי, טיגון-ערבוב ודומיהם. המנות צבעוניות וטעימות, ולאחר האכילה הגוף מרגיש פשוט טוב.
מתוך מבחר המנות הראשונות, כדאי לשים לב לדלעת צלויה על קינואה, אגוזים ועשבי תיבול, שילוב דל שומן שמייצר חלבון צמחי מלא. למרות הרושם שאולי מתקבל, זו מנה שעומדת בסטנדרטים של מסעדת שף. בגזרת הקינוחים בולט בריגדיירו, ממתק דרום אמריקאי (אזור הולדתה של השפית) על בסיס שוקולד מריר, טופי וקוקוס.
קפה בלמונט
בקיבוץ צובה בדרך לירושלים (ובדרך ל'קפצובה', אתר חובה לילדים) מסתתר אחד הבראנצ'ים הטובים בארץ. מול נוף מרהיב של הרי יהודה, במזג אוויר הרים צלול כיין, נערמות על מזנונים ארוכים עשרות קערות לכדי תצוגת תכלית חלבית-צמחונית מסחררת: סלטים, קישים, אנטיפסטי, מגשי גבינות קשות ורכות, תבשילי ירקות, שקשוקה, לזניה, פנקייקס, לחמים כפריים עם מגוון ממרחים, מאפים מלוחים ומתוקים, ריבות מתוצרת בית, דגים כבושים, מרקים ועוד ועוד.
השולחנות מכוסים במפות מעומלנות וערוכים בצורה דקורטיבית, ומלצרים יעילים דואגים למלא את הקערות ללא הרף. קשה להאמין שכל העושר הזה מוגש כארוחת טרום צהריים, אך מי שינסה אפילו פעם אחת, יחזור שוב ושוב, גם בגלל המבחר וגם בגלל האווירה.
הבראנץ' מוגש ביום שישי בלבד, בשעות 10:00-14:00, ורצוי להזמין מקום מראש. לעיתים מתארחים הרכבים מוזיקליים, ובמלון הסמוך מתקיימות סדנאות יין והדגמות של
תוצרת יקב צובה. בשאר ימי השבוע ובשבת המקום הכשר פתוח לארוחות קלות, קפה ועוגה.
24 רופי
המטבח ההודי ידוע כפרו-צמחוני. משום מה מסעדות הודיות לא מצליחות בארץ, אבל 24 רופי כן הצליחה למקם את עצמה בנישה ייחודית וצברה קהל לקוחות נאמן. התפריט פשוט ועיקרו תחילה - טאלי, צלחת בהינדי. למעשה זוהי ארוחה שלמה המוגשת במגש נירוסטה מחולק למחיצות. לכל תא ייעוד משלו: דאל (תבשיל עדשים), שני תבשילי ירקות, אורז, צ'פאטי (פיתה הודית דקיקה) וקערית יוגורט לכיבוי השריפה בפה.
העיקרון קבוע, אבל התבשילים משתנים על בסיס יומי בהתאם לעונתיות, למצאי בשוק ולמצב הרוח של הטבח. כל הכבודה מתומחרת במחיר מצחיק במונחים ישראליים, סביבות 35 שקלים (כולל מילוי מחדש של הצלחת וצ'אי או לימונדה). בנוסף אפשר למצוא בתפריט מנות מהפנתיאון הקולינרי ההודי כגון סמוסה, מומו (כיסוני בצק טיבטיים מאודים במילוי ירקות ו/או טופו), פפדאם, עוגת בנופי עם ביסקוויטים, קוקוס, בננות וריבת חלב וכמובן גולאב ג'מון, כדורי גבינה מטוגנים בסירופ מי סוכר.
השילוב של מחיר זול, עיצוב פשוט (ישיבה על כריות סביב שולחנות נמוכים), מיקום בקומה שנייה בבניין ישן בדרום תל אביב ואווירת שאנטי, מושכים למסעדה יוצאי הודו לדורותיהם. אבל זו אופציה טובה לכל צמחוני באשר הוא.
לה לזניה
מסעדה איטלקית חלבית, כשרה וחמודה, שמכל המקומות בעולם נמצאת דווקא ברחוב דיזינגוף בתל אביב. הבעלים, עולה ותיק מאיטליה, מכין פסטות שטוחות וממולאות, לחמים ורטבים לפי מתכונים משפחתיים שעברו מדור לדור.
מנת הדגל, כפי שיסכימו רבים מגולשי פורומי ביקורת המסעדות ברשת, היא הלזניה, שמוגשת בכלי חרס לוהט. השילוב בין מינון מדויק של עלי בצק, גבינה מותכת ורוטב מתוצרת בית, מניב מנה פשוטה ומצוינת, בדיוק מה שמצופה מאוכל איטלקי טוב (טיפ שלנו: לזניה ריקוטה ותרד, שווה ביותר).
כדי למקסם את הערך התזונתי, ניתן לקבל את המנות מפסטה על בסיס קמח מלא במקום קמח לבן. מניסיון, הטעם לא נפגע. עיצוב פנים הוא לא הצד החזק של המקום, אבל כשיושבים בחוץ מרגישים כמו בדיזנגוף של הסבנטיז, כשלהזדנגף היה שיא הסטייל.
חוות קורנמל
לא בדיוק מסעדה, אך בהחלט מקום שמצדיק עצירה בדרך דרומה. חוות קורנמל הוקמה לפני 15 שנים במקום מבודד ושומם בדרך למצפה רמון. ענת ודניאל קורנמל, הבעלים, בחרו בגבעה מול הנוף המדברי כמקום לגדל בו עדר עזים בתנאים הומאניים ותוך שמירה על איכות הסביבה.
דוכן קטן לממכר גבינות עזים מתוצרת בית בסגנון צרפתי ובפרשנות אישית של קורנמל גדל עם השנים, ואליו נוספה מסעדה - מבנה עץ קטן ונעים שמגיש מנות לא מסובכות על בסיס תוצרת המקום: מאפי גבינה מתוקים ומלוחים עם בצק ו/או ירקות, סלטים, מנות אחרונות ויוגורט.
בימים יפים, וכאלה לא חסרים במדבר, ניתן לשבת במרבץ בחוץ על קפה ומאפה קטן, ולפני שחוזרים למכונית לרכוש גבינות במשקל להמשך הדרך. אם אין עומס כדאי לנסות ולדובב את הצוות ולזכות בסיפורים על מעללי העזים, שמסתבר שהן הרבה יותר חכמות מכפי שנהוג לחשוב. בקיצור, מדובר במקום שמייצג את כל מה שטוב ויפה בארץ ישראל.
רשימה ממוקדת של מסעדות צמחוניות וחלביות נוספות תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת. בהצלחה.
