המשפט היהודי: בתי הדין הרבניים

כתושבי מדינת ישראל, סביר להניח שבמהלך חייכם נתקלתם או תתקלו לא-פעם בבית הדין הרבני: אם ברצונכם להתחתן כדת וכדין או להתגרש, תצטרכו לעבור שם, כמו גם במקרים אחרים הקשורים לענייני אישות ויהדות, ולכן חשוב להבין מהו מוסד זה, מה סמכויותיו וכיצד רצוי לנהוג כאשר נזקקים לשירותיו.
 

בתי המשפט במדינת ישראל נוהגים על פי כללים וחוקים שנחקקו ונקבעו על ידי הכנסת. במקביל להם פועלים בתי הדין הרבניים, שפוסקים על פי ההלכה היהודית וכללי המשפט העברי וחוקיו. לא רק זאת, אלא שיש עניינים מסוימים שרק בית הדין הרבני יכול לפסוק בהם, כלומר שיש לו סמכות ייחודית ובלעדית לגביהם.

בישראל קיימים 12 בתי דין רבניים אזוריים (בדומה לבתי משפט השלום) ובית דין אחד שנמצא בירושלים - זהו בית הדין הרבני הגדול, שמשמש לערעורים על בתי הדין האזוריים (בדומה לבית משפט מחוזי). נשיא בית הדין הרבני הגדול העומד בראש המערכת הוא הרב הראשי לישראל. על החלטות בית הדין הגדול אפשר לערער לבית המשפט העליון.

שופטי בית הדין הרבני נקראים דיינים, והם נבחרים על ידי ועדה מיוחדת בראשות שר המשפטים (בהליך המזכיר מינוי שופטים). בדרך כלל הדיונים בבית הדין נערכים בפני שלושה דיינים, למעט מקרים ספציפיים שבהם יש דיין אחד.

אמנם בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט של ישראל, אך הסמכויות שלהם מעט שונות. ראשית, יש בידם סמכות ייחודית: החוק שקובע את סמכויות בתי הדין הרבניים נקרא חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ועל פיו נישואין וגירושין של יהודים בישראל הם עניינים בסמכות ייחודית ובלעדית של בית הדין הרבני. רק הם רשאים לדון בנושאים אלו בנוגעים ליהודים בישראל (שהם גם אזרחי המדינה או תושביה).  

סמכות מקבילה: בסמכות בית הדין הרבני לדון בנושאים נוספים כמו מזונות אישה (כשבני הזוג מתגרשים כמובן). במקרה הזה גם לבית הדין הרבני יש סמכות וגם לבית המשפט לענייני משפחה, וזכותה של האישה להחליט איפה לדון בענייניה. באופן דומה יש לבית הדין סמכות לדון במזונות הילדים, אם שני בני הזוג הסכימו להעניק לו סמכות זו (ראו מאמר מעניין נוסף בנושא תשלום מזונות ילדים לאחר גירושין).

סמכות נכרכת: בנוסף יש לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל מה שקשור, או בשפה המשפטית "נכרך" לתביעת הגירושין, כמו לדוגמא: משמורת על הילדים המשותפים של בני זוג מתגרשים, חלוקת הרכוש בעת גירושין וכדומה. 

בית הדין הרבני יכול, כאמור, לדון בעניינים שקשורים לגירושין, אבל רק בתנאי שאלו "נכרכים" לתביעת הגירושין שהוגשה ונוספו אליה. מכיוון שבעניינים האלו רשאי לדון גם בית המשפט לענייני משפחה, נוצר "מרוץ הסמכויות" בין הצדדים: כל אחד מבני הזוג המתגרשים ממהר להגיש את התביעה למקום שבו הוא מעדיף שההליך יתקיים (בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה). למרות ההנחה הרווחת כי בית הדין הרבני עדיף עבור הגבר, כלומר שעדיף לו למהר ולפתוח את התיק בבית דין זה, או לחילופין שלאישה עדיף למהר ולפתוח את התיק בבית המשפט לענייני משפחה, לא בטוח שהדבר נכון. יש לבחון כל מקרה לגופו, ובהתלבטות כזו כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בגירושין (דיני המשפחה)

בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. הם פוסקים לפי הלכות יהודיות ומשפט עברי, וניתן אף לומר שיש להם חלק נכבד בחייו של כמעט כל אדם בישראל. ניהול הליך בבית הדין הרבני דורש מומחיות מיוחדת ולכן בכל מקרה בו מצאתם עצמכם תוהים לגבי עניין כזה או אחר הנוגע לכך, פנו לעורך דין מומחה בתחום שיסייע לכם. באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת תוכלו למצוא כאן רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בדינים הנוגעים לבית דין רבני. בהצלחה.

>> בואו לדבר על זה בפורום בית דין רבני.