דיכאון קליני - לתמוך, לעודד ולהתמודד

אין מי שלא חווה יום לא טוב או תקופת שפל שגוררת אחריה את ההכרזה "אני בדיכאון". אך בין דכדוך זמני לדיכאון קליני פעורה תהום עמוקה. "דיכאון קליני הוא חמור יותר ובעל מאפיינים גופניים כמו הפרעות בשינה, ירידה בתיאבון או במשקל ועוד", אומר פרופ' גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת הכללית וחבר עמותת "בשביל החיים" אשר שמה לה כמטרה להתמודד עם תופעת ההתאבדות בישראל ולתמוך במשפחות שיקיריהן התאבדו. "דיכאון כזה מלווה בעצבות הנמשכת שבועיים לפחות רוב שעות היום, בחוסר חשק, כוחות והנאה מדברים, ברגזנות ואף במחשבות אובדניות". 
 

המספרים מדברים בעד עצמם: מסקר שנערך בישראל בשנת 2011* עולה כי כ-14 אחוז מהאוכלוסייה בארץ סובלים מדיכאון, נתון מקביל לממוצע בעולם. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שעד שנת 2020 ידורג הדיכאון במקום השני אחרי התקף לב ברשימת המחלות החמורות בעולם, המטילות עומס על האנושות בשל אבדן ימי עבודה ועלויות טיפול.

פרופ' לאון גרינהאוס, מנהל "מיינד קליניק" – מרכז לטיפולים מתקדמים בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה, מסביר שדיכאון יכול לנוע ממצב קל יחסית אשר אינו נראה מבחוץ ונסמך רק על דברי המטופל, ועד מצב של שיתוק מוחלט ורצון למות. "לפני מספר ימים הגיע אלי לקליניקה זוג לטיפול. הגבר נראה פסיבי, בקושי השתתף בשיחה ודיבר באופן שלילי על החיים ועל עצמו. האישה הוסיפה שהוא אינו משתף פעולה עם אף יוזמה שלה, מנסיעה לחו"ל ועד יחסים אינטימיים".
 

דיכאון קליני נובע ממספר סיבות שלא כולן ידועות, אך מעריכים שישנם גורמים ביולוגיים ורגשיים העלולים להגביר את הסבירות שאדם יפתח תופעת דיכאון במהלך חייו. בעשור האחרון מצביעות עדויות מדעיות על קשר גנטי לדיכאון, העלול לעבור בתורשה. חוויות חיים קשות, דפוסי אישיות מסוימים, מתח, הערכה עצמית נמוכה ופסימיות קיצונית - כל אלה יכולים להגביר את הסיכון ללקות בדיכאון קליני.

בספרות המקצועית מוגדר דיכאון כמצב שנמשך לפחות שבועיים בדרגות קושי שונות המתאפיינות על פי סימפטומים: מצב רוח ירוד, חוסר עניין, ירידה בתפקוד, הפרעות בשינה, ירידה או עלייה בתיאבון, אי שקט, מחשבות על מוות והתאבדות. פרופ' גרינהאוס מסביר שהמחלה נחלקת ל-4 קבוצות עיקריות, שהראשונה ביניהן היא דיכאון קלאסי כפי שתואר לעיל.

סוג אחר הוא דיכאון בעקבות אירועי חיים - גירושין, אבדן כסף וכדומה. "בדרך כלל זה דיכאון פחות קשה שנמשך זמן קצר יותר, וכאשר האירוע מאבד מחשיבותו או שהקונפליקט נפתר הדיכאון חולף בהתאם". הסוג השלישי נובע ממחלה מאניה דיפרסיבית והרביעי הוא הקשה ביותר לאבחון מפני שהאדם ממשיך לתפקד אך מה שמשתנה הוא תפיסת העולם שלו. לחולה יש דעה שלילית על עצמו, הוא בטוח שכולם יותר טובים ממנו ורגיש לביקורת. מצב זה יכול להימשך שנים ולהשפיע על מהלך חיי המטופל מבלי שיהיה מודע לכך שמדובר בדיכאון.

"קורה שמטופל מגיע אלי לקליניקה כי קרה משהו שבעקבותיו הוא רוצה להבין מה יש לו, וכשאני שואל ממתי זה מופיע התשובה היא 'אני זוכר את עצמי ככה מגיל ההתבגרות או כשהייתי ילד'", אומר פרופ' גרינהאוס.

הטיפול המומלץ נקבע לפי אבחנה ותלוי בסוג הדיכאון, בדרגתו ובמשכו. בדרך כלל ממליצים אנשי המקצוע על טיפול פסיכולוגי, כאשר הטיפול הרווח כיום הוא (CBT (Cognitive behavioral therapy - טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בשילוב תרופות ממשפחת הפרוזק. טיפול CBT נמשך 3-6 חודשים בממוצע ומבוסס על ההנחה לפיה ניתן לשנות את נתיב המחלה על ידי שינוי תפיסת המציאות כמקובל בטיפול קוגניטיבי, בשילוב למידה ותרגול של דפוסי התנהגות חדשים כפי שמקובל בטיפול התנהגותי.

הטיפול מתמקד בכאן ובעכשיו על ידי ניתוח קשיים, מצוקות ודפוסי חשיבה והתנהגות הגורמים להפרעות רגשיות, ללא התייחסות מעמיקה לעברו של המטופל. "הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מכוון לשנות תבניות חשיבה לקויות ופסימיות והוא יעיל בכ-70 אחוז מהמקרים", מסביר פרופ' זלצמן, "האפקט מתמיד לאורך שנים. הטיפול התרופתי מעלה את רמת הסרוטונין הנמוכה במוח ובכך מחזירו לתפקוד מלא. כשמשלבים את שני הטיפולים היעילות עולה עד 80-90 אחוז".
 

לתרופות פסיכיאטריות, חלק בלתי נפרד מטיפול בדיכאון, יצא שם רע בגלל תופעות לוואי חריפות כגון התקף לב, שבץ ומוות פתאומי. בתחום הנפש מתועדות תופעות לוואי הכוללות פסיכוזה, הזיות, נתק מהמציאות והכפלת הסיכון להתאבדות.

פרופ' זלצמן מאמין שדעה זו קשורה לתרופות  מהדור הישן, אשר היו בשימוש עד שנות השמונים. "לתרופות החדשות אין תופעות לוואי קשות או מסוכנות. תופעות הלוואי שוליות וכוללות כאבי ראש, כאבי בטן ולעיתים רחוקות אי שקט. במקרים מסוימים דווח על עליה במשקל וירידה בחשק המיני. התופעות לרוב הפיכות, והמצב חוזר לתקנו עם הפסקת השימוש בתרופה". עם זאת, הוא מאמין כי התועלת בשימוש בתרופות אלו לטיפול בדיכאון מחפה על הנזקים שאולי עלולים להיגרם. "דיכאון שאינו מטופל מזיק למהלך החיים. הוא עלול להפוך כרוני ולעיתים מלווה בדחפים אובדניים".

ענף הפרמצבטיקה לא מפסיק לפתח תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, עם כמה שפחות תופעות לוואי. רמוטיב, תרופה במרשם המיועדת לטיפול בדיכאון קל ובינוני, מבוססת על צמח בשם היפריקום ("פרע" בעברית), אשר ידוע מאות שנים כנוגד דיכאון. תרופה זו בדרך כלל אינה מאופיינת בפגיעה בתפקוד המיני או בהשמנה ולכן מתאימה גם לצעירים וכן למי שחושש מתופעות לוואי של נוגדי הדיכאון האחרים. רמוטיב פותחה על ידי חברת "זלר" השוויצרית שגם מגדלת את צמחי ההיפריקום בשדות מיוחדים ומשווקת בישראל על ידי חברת "רפא".
 

במקביל לחידושים בתחום התרופתי מתפתחים בשנים האחרונות סוגי טיפול חדשניים שאינם תרופתיים. חלקם נכנסים לקטגוריית גרייה מוחית לא פולשנית, למשל גרייה מגנטית (טיפול בקסדה) המיועד למקרי דיכאון שעמיד בפני תרופות, וטיפול באמצעות נוירו פידבק. "בשיטת הנוירו פידבק המטופל נותן לעצמו משוב מוחי, ובעבודה עצמית מול מחשב מאמן את גלי המוח השונים. בדיכאון יש שוני בתפקוד החשמלי של המוח, ובעזרת הנוירו פידבק ניתן לנסות ולהשפיע עליהם", מסביר פרופ' גרינהאוס. אלקטרודות מוצמדות לאזורים שונים בקרקפת כדי לאסוף מידע מקיף ככל הניתן על הפעילות המוחית החשמלית, ובמהלך הטיפול מתבקש המטופל לצפות בסרט וידאו ותוך כדי הצפייה להעלות או להוריד גלים מסוימים עד שהוא יוצר את דפוס גלי המוח המבוקש.
 

הטיפול בדיכאון מתקדם עם הזמן וחשוב להפיג את החשש ממנו. כדי להגביר את המודעות לדיכאון, המהווה את מחלת הנפש הנפוצה ביותר, מתקיים בכל שנה בראשית חודש נובמבר יום המודעות הבין לאומי לדיכאון ולחרדה. 

* הנתונים מתוך סקר שנערך ביוזמת חברת התרופות רפא ובאמצעות מכון המחקר Market Watch בהשתתפות 505 איש מגיל 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.

>> רשימת פסיכולוגים קליניים לטיפול בדיכאון

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.