מילון דיני משפחה - ענייני צוואה וירושה

ירושה

דיני המשפחה - תחום חוקי משפטי המסדיר את כל הנוגע לחיי משפחה ויחסים משפחתיים - כוללים גם הסדר של תחום הירושה. ירושה היא מה שעובר לאדם אחד עקב פטירתו של אדם אחר. הנפטר הוא המוריש, המקבל הוא היורש. החוק המסדיר את ענייני הירושה - מי מקבל מה ומתי אחרי פטירתו של אדם הוא חוק הירושה. חוק זה נחקק בשנת 1959 והוא חל על כל אזרחי ישראל ללא קשר לאמונתם ודתם. חוק הירושה שואף להסדיר את כל הסוגיות הכרוכות בירושה ולענות מראש על שאלות ובעיות שעלולות להתעורר. כך, בין היתר, עוסק החוק בהגדרות והסברים ובמתן פתרונות וכללי התנהלות במצבים מגוונים, לרבות מי הם הרשאים לרשת אדם שנפטר ולא הותיר צוואה ("ירושה על פי דין”); מה קורה במקרה שיש צוואה; כיצד מוודאים תוקפה וכשרותה של צוואה ומהי חשיבותה; מה קורה כאשר יש ספק לגבי אמיתות צוואה; מה קורה כאשר יש זכאים לדמי מזונות מהנפטר; מה קורה כאשר יורשים אינם מסוגלים ו/או אינם כשירים לרשת את הנפטר; מה קורה כשאינם רוצים לרשתו; מהם ההליכים הכרוכים במימוש צוואה ו/או ירושה; מה קורה כאשר הנפטר הותיר אחריו חובות ועוד.

צוואה / ירושה על פי צוואה

צוואה - מלשון ציווי - היא אוסף הוראות והנחיות של אדם המשקפות את רצונו בדבר מה שייעשה עם רכושו ונכסיו לאחר מותו. חלק גדול מסעיפי חוק הירושה עוסקים בהסדרת כל שקשור לצוואה. כדי שהציווי של האדם ייחשב לצוואה כשרה הוא חייב לעמוד בתנאים שקובע החוק, ורק אז הוא יהווה ציווי משפטי כלפי כל העולם שיש לכבדו ולקיימו. צוואה כשרה מתבצעת רק באחת הדרכים שקובע החוק: בכתב, בפני עדים, בעל פה, בפני רשויות ועוד. המצווה חייב להיות בגיל מתאים (ילד לא יכול לכתוב צוואה); דעתו חייבת להיות צלולה לגמרי; הוא חייב להבין את משמעות מעשיו; להיות בעל כושר לצוות ואת ציוויו עליו לתת שלא תחת כפייה, מרמה או השפעה בלתי הוגנת. אם התנאים הללו מולאו כל צוואה תקוים. המצווה נהנה מחופש מוחלט לצוות ככל העולה על רוחו. חוק הירושה קובע את כל הנ"ל וכן עוסק בהליכים הכרוכים באישור הצוואה, בקביעת כשרותה ואמיתותה, במימושה וקיומה בפועל, בדרכים לביטולה, בדרכים לפרשה ולהבין הכתוב בה ועוד. אם אדם לא ציווה ולא הותיר צוואה שבה הודיע לכל העולם מה הוא חפץ שייעשה ברכושו לאחר פטירתו, יועבר רכושו לשאריו לפי סדר הקבוע בחוק הירושה -  מה שמכונה “ירושה על פי דין”. כדי לממש את הצוואה ולחלק את הרכוש שנותר - ה"עיזבון" - יש לקיים מספר הליכים שמטרתם קבלת "צו קיום צוואה". (עורכי דין המתמחים בתיקי צוואות)

ירושה על פי דין

כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה - מסמך משפטי מחייב החושף הוראות, הנחיות ורצונות של הנפטר שהודיע לכל העולם מה הוא רוצה שייעשה עם רכושו - הרכוש שנותר אחרי פטירתו ואשר מכונה "עיזבון" יחולק ליורשים לפי סדר הקבוע בחוק. חוק הירושה קובע את האופן של הליך זה המכונה "ירושה על פי דין". הוראות החוק קובעות מי הם היורשים, מה חלקם בירושה ומה סדר הירושה - מי יורש ראשון, מי שני בתור וכן הלאה. על פי החוק, בהיעדר צוואה, יורשיו של אדם הם קרובי משפחתו וסדר הירושה תלוי במידת קרבתם המשפחתית למוריש. החוק מגדיר כמה מעגלי קרבה משפחתית - מעגל ראשון הכולל את בן הזוג, ילדיו של המוריש וצאצאיו לאחריהם, כלומר, נכדים ונינים שלו. מעגל שני כולל את ההורים של המוריש ואת אחיו ואחיותיו. המעגל השלישי כולל את הסבים הסבתות, הדודים והדודות וצאצאיהם. ככלל - מי שנמצא באותו מעגל מתחלק שווה בשווה בנכסי העיזבון,  כאשר אם אין בחיים יורשים כשרים במעגל אחד, עוברים למעגל השני וכן הלאה. בפועל, בן הזוג של המוריש אשר היה נשוי לו בעת פטירתו יקבל את הנכסים הניידים "המיטלטלין" של המוריש, את רכבו ובנוסף גם מחצית מרכושו. ביתר הרכוש יזכו ילדי המוריש שיתחלקו בו שווה בשווה. במידה ואחד מהילדים לא בחיים החלק היחסי ברכוש יעבור לנכדים שיתחלקו בחלק של אביהם מרכוש סבם שווה בשווה. אם אין לנפטר ילדים ויש לו בת זוג והורים, יזכו ההורים בחלק של הילדים. אם אין גם הורים יזכה בן הזוג בשני שלישים מהעיזבון, והיתרה תתחלק בין הסבים והסבתות של הנפטר ובין אחיו ואחיותיו. אם אין בין זוג, ילדים, סבים וסבתות והורים האחים והאחיות יתחלקו שווה בשווה בעיזבון.  אם אחד מהיורשים נפסל מלרשת את הנפטר, החלק שלו בירושה יעבור ליתר היורשים ויחולק ביניהם שווה בשווה. אם אין לנפטר קרובי משפחה כלל, המדינה היא שתירש את עזבונו. כדי לממש את החלוקה וליישם את הירושה בסדר החוקי, יש לקיים מספר הליכים שמטרתם קבלת "צו ירושה".

צו קיום צוואה

במצב בו אדם נפטר והותיר צוואה אחריו - ציווי משפטי כלפי כל העולם המחייב לחלק את רכושו לאחר פטירתו באופן המצווה - אין קיומה של הצוואה מספיק כדי לקיימה, לבצעה ולממשה. כדי להעביר את הרכוש בפועל לידיהם של היורשים ו/או לממש את הכתוב בצוואה יש לקיים מספר הליכים פרוצדוראליים שסופם קבלת צו לקיום צוואה. צו זה מאשר את נוסח הצוואה ומקנה לה תוקף של פסק דין שחייב וניתן למלאו ולאוכפו. קבלת הצו נעשית בשלבים - בשלב ראשון מגישים בקשה לקיום צוואה. את הבקשה יש להגיש בארבעה עותקים ולצרף מגוון מסמכים, ביניהם, טופס בקשה לצו קיום צוואה שאותו יש למלא בקפידה רבה, עליו יש לחתום וכן יש לאמת החתימה מול גורם מוסמך - עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה, את שוברי התשלום המשולמים יש לצרף לבקשה. כמו כן יש לצרף גם תעודת פטירה מקורית של המנוח; פרטים מלאים של היורשים, לרבות תעודת פטירה של יורשים שנפטרו ואת הצוואה עצמה. על מבקש הבקשה לשלוח בדואר רשום הודעה על הגשת הבקשה לקיום הצו לכל אחד מהיורשים, ועליו לצרף לבקשה שתוגש לבית המשפט גם אישור על משלוח הודעות לכל היורשים בדואר רשום, או שיסתפק בצירוף אישור בכתב שעליו חתומים כל היורשים המאשרים כי ידוע להם על הגשת הבקשה. אם חלק מהיורשים מסתלקים מהצוואה עליהם להצהיר על הסתלקותם. את התצהירים שעליהם יחתמו בפני מורשים שיאמתו זהותם יש גם כן לצרף לבקשה. אם מגיש הבקשה מיוצג על ידי עורך דין, יש לצרף לבקשה גם ייפוי כוח. את הבקשה וכל המצורפים אליה יש להגיש לרשם לענייני ירושה - רשות של המדינה השייכת למשרד המשפטים ובעלת סמכות החלטה ופעולה בתחומי ירושה וצוואה - שבאזור סמכותו גר המוריש. ברגע שהרשם מקבל את הבקשה מתפרסמת ברשומות - עיתון מתעד של מדינת ישראל שבו מעבירות הרשויות מידע והודעות לאזרח - ובעיתון יומי הודעה על דבר הבקשה. ההודעה שואפת לאפשר למי שעלול להיפגע מהוצאת הצו להשמיע את דבריו. מתנגדים שכאלה ובעלי עניין יכולים להגיש התנגדות להוצאת הצו לקיום הצוואה. אם לא מוגשת כל התנגדות לבקשה, היא מועברת לאפוטרופוס הכללי שיבחן האם לו או למיוצגיו יכולה להיות התנגדות או השגות לגבי מתן הצו. האפוטרופוס הכללי יכול לאשר את הבקשה, לבקש כי יושלמו פרטים חסרים או לקבוע כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. החלטה זו של האפוטרופוס כמו גם התנגדות שתוגש תוביל לדיון נרחב בבקשה. ללא התנגדויות ואם תגובת האפוטרופוס הכללי תאפשר זאת, הבקשה תתקבל ויוצא הצו המאשר את תוקפה של הצוואה, ובעזרתו יוכל המבקש לפעול לחלוקת הרכוש ומימוש הזכויות.

צו ירושה

במידה ואדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה המגדירה כיצד ולמי יחולק רכושו לאחר פטירתו, יחולו על החלוקה הוראות חוק הירושה. במצב דברים זה שמכונה "ירושה על פי דין" כדי להחילה ולממשה בפועל יש צורך בקבלת צו ירושה - צו הניתן על ידי הרשם לענייני ירושה, ואשר מאפשר העברת רכושו של מנוח ליורשיו על-פי דין. חלוקת עיזבונו של המנוח תתאפשר רק לאחר שהוגשה בקשה לצו ירושה. קבלת הצו נעשית בשלבים - בשלב ראשון מגישים בקשה לצו ירושה. את הבקשה יש להגיש בארבעה עותקים ולצרף מגוון מסמכים, ביניהם, טופס בקשה לצו ירושה שאותו יש למלא בקפידה רבה, עליו יש לחתום וכן יש לאמת החתימה מול גורם מוסמך- עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה, את שוברי התשלום המשולמים יש לצרף לבקשה. כמו כן יש לצרף גם תעודת פטירה מקורית של המנוח; פרטים מלאים של היורשים, לרבות תעודת פטירה של יורשים שנפטרו. על מבקש הבקשה לשלוח בדואר רשום הודעה על הגשת הבקשה לצו לכל אחד מהיורשים ועליו לצרף לבקשה שתוגש לבית המשפט גם אישור על משלוח הודעות לכל היורשים בדואר רשום או שיסתפק בצירוף אישור בכתב שעליו חתומים כל היורשים המאשרים כי ידוע להם על הגשת הבקשה. אם מגיש הבקשה מיוצג על ידי עורך דין יש לצרף לבקשה גם ייפוי כוח. את הבקשה וכל המצורפים אליה יש להגיש לרשם לענייני ירושה - רשות של המדינה השייכת למשרד המשפטים ובעלת סמכות החלטה ופעולה בתחומי ירושה וצוואה - שבאזור סמכותו גר המוריש.  אם המוריש לא גר בארץ תוגש הבקשה לקיום הצו לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העיזבון. ברגע שהרשם מקבל את הבקשה מתפרסמת ברשומות - עיתון מתעד של מדינת ישראל בו מעבירות הרשויות מידע והודעות לאזרח - ובעיתון יומי הודעה על דבר הבקשה. ההודעה שואפת לאפשר למי שעלול להיפגע מהוצאת הצו להשמיע את דבריו. מתנגדים שכאלה ובעלי עניין יכולים להגיש התנגדות להוצאת הצו לקיום הצוואה. אם לא מוגשת כל התנגדות לבקשה היא מועברת לאפוטרופוס הכללי שיבחן האם לו או לחוסיו יכולה להיות התנגדות או השגות לגבי מתן הצו. האפוטרופוס הכללי יכול לאשר את הבקשה, לבקש כי יושלמו פרטים חסרים או לקבוע כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. החלטה זו של האפוטרופוס כמו גם התנגדות שתוגש תוביל לדיון נרחב בבקשה. ללא התנגדויות ואם תגובת האפוטרופוס הכללי תאפשר זאת, הבקשה תתקבל ויוצא צו ירושה המאשר חלוקת העיזבון ליורשים על פי דין, ובעזרתו יוכל המבקש לפעול לחלוקת הרכוש ומימוש הזכויות.

עיזבון

עיזבון הוא סך כל הרכוש, לרבות חובות, זכויות ונכסים שהותיר אחריו אדם לאחר פטירתו. העיזבון יחולק ליורשיו - אם יש צוואה, בהתאם לצוואה; ואם לא אז לפי דין. עיזבון כולל חובות - חובות לנושים, חובות למזונות, חובות להשלים כריתת חוזה שהמנוח החל בכריתתו ועוד; נכסים - נדל"ן, כספים, מניות, רכוש, זכויות ועוד.

רשם לענייני ירושה

רשם הירושות: זהו גוף של משרד המשפטים המופקד על טיפול בכל העניינים הנוגעים לירושות ועיזבונות. מה שמכונה רשם הירושות הוא למעשה גוף המכיל כמה לשכות של רשמים המשתייכות למחוזות השונים של אגף האפוטרופוס הכללי שהוא הממונה הארצי על ענייני ירושה. הרשמים לענייני ירושה ממונים ומוסמכים על ידי שר המשפטים ויש לשכות שלהם בערים בתל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.

מזונות מן העיזבון