צמחי תבלין בעלי סגולות מרפא - גם טעים וגם בריא

כל הסבתות כבר יודעות מזמן את מה שמחקרים מדעיים מגלים היום. בצמחי התבלין המשמשים אותנו למאכל יש סגולות רפואיות שיכולות להתחרות גם עם תרופות מתקדמות מהדור החדש, ואפילו לתת לעתים תוצאות טובות יותר. אז לפני שאתם מוסיפים נענע לסלט, אורגנו לפיצה או בזיליקום לפסטה, כדאי להכיר גם את יתרונותיהם הבריאותיים.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג הומאופתיה

סגולות בריאותיות של צמחים אינן בגדר חדשה מרעישה. במצרים העתיקה, באימפריה הרומית ובעצם לכל אורך ההיסטוריה נעשה שימוש בצמחים כדי לרפא מחלות ולהקל על תסמינים. כיום, עם התפתחותה של הרפואה המודרנית, זוהרם התעמעם, וחבל. הם עדיין נפוצים בשימוש בתחום ההומיאופתיה, אך צמחי התבלין שבהם מככבים אצלנו במטבח גם  בשימוש יומיומי. אפשר לגדל אותם בבית בקלות בעציץ (רשימת משתלות צמחי תבלין) או לרכוש במרכול, ובזמן אמת להשתמש ולהיווכח כי יש דברים בגו. אספנו את שבעת הנפוצים ביותר, שניתן להשיג בכל משתלה.

 

כוסברה (גד השדה) - Coriander

צמח תבלין שמחלק את האוכלוסייה לשניים: אלה שאוהבים ואלה ששונאים. אין באמצע. ברפואה העממית האסיאתית כוסברה משמשת לטיפול בבעיות עיכול,  בבחילות, בהצטננות ובחום. היא עשירה בוויטמיני A, B ו-C, וכמעט שאינה מכילה קלוריות. ייחודה של הכוסברה הוא בקוריאנדרול, פיטוכימיקל הנחשב למסייע במניעת סרטן על ידי חסימת פעילויות הורמונליות שונות הקשורות בהתפתחותו.
מלבד הפיטוכימיקלים, הכוסברה היא מקור עשיר לאשלגן החיוני לשמירה על לחץ דם תקין ולתפקוד מערכת העצבים והשרירים; לבטא-קרוטן שהוא נוגד חמצון חזק וכן לחומצה פולית - ויטמין מקבוצה B החיוני לשכפול תאי דם אדומים וליצירת חומצת גרעין.

 

רוזמרין - Rosemary

בימי הביניים נהגו לטפל בביעותי לילה בעזרת ענף רוזמרין מתחת לכרית. עם השנים התבררו סגולותיו הרפואיות הנעוצות בעיקר בחומצה רוזמרינים, נוגד חמצון חזק שעשוי לסייע לגוף להתמודד עם תאים סרטניים. בשימוש חיצוני רוזמרין משפר את זרימת הדם ומונע נשירה, ולכן מומלץ לטפל בקומפרסים עם רוזמרין במקרים של נשירת שיער. במחקרים נמצא כי החומצה הרוזמרינית ו- carnosol, אנטיאוקסידנט נוסף הנמצא ברוזמרין, מסייעים במלחמה נגד רדיקלים חופשיים, ובעקיפין מעכבים התפתחות אלצהיימר. (טיפול טבעי (הומאופתי) לנשירת שיער)

 

נענע - Mint

תרופת סבתא ידועה, בעיקר כשמצרפים אותה לתה. לפי המיתולוגיה היוונית נענע, או בשמה הלועזי מנתה, הייתה נימפה שהרגיזה את אשתו של פלוטו, וזו הפכה אותה לצמח. שימושיה ברפואה העממית דומים לאלה הנהוגים ברפואת צמחי המרפא המודרנית: הקלה על כאבי בטן וסיוע לתפקוד תקין של מערכת העיכול. הרכיב הפעיל בנענע נקרא מנתול, והוא פועל על קצות עצבים הרגישים לשינויי טמפרטורה. חומר זה מגביר את רגישות העצבים לקור ואף עשוי ליצור אפקט של אלחוש מקומי.

 

פטרוזיליה - Parsley

מלבד היכולת להפיג ריח פה רע ידועה פטרוזיליה כמשתנת, ולכן חליטת פטרוזיליה מתאימה לטיפול במקרים של תפקודי כליות לא תקינים, דלקות בדרכי השתן ואבנים בכליות. עם זאת חשוב לא להגזים שכן עודף פטרוזיליה עלול לגרום לאבנים בכליות. הרכיב היעיל בצמח נקרא רוטין, נוגד חמצון חזק. בנוסף יש בפטרוזיליה כמויות גדולות של ויטמין C שגם הוא נוגד חמצון חזק, חומצה פולית, אשלגן ומגנזיום.
בעציץ: חשוב להקפיד על השקיה סדירה.
 
 

מרווה - Salvia

מרווה נזכרת כבר בתלמוד כאחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים בארץ ובאזור הים התיכון. מרווה רפואית - אחד מתוך 700 מיני מרווה - שימשה כצמח מרפא לכל אורך ההיסטוריה. נהוג לטפל בה במקרים של הזעת יתר, ועד היום היא משמשת כתרופה טבעית לטיפול בהזעת לילה האופיינית לגיל המעבר.
הסוד טמון ברכיבים פעילים שחלקם נוגדי חמצון, דבר שהוכח במחקרים. לפיטוכימיקלים המצויים במרווה יש מגוון סגולות אנטיספטיות כגון קטילת חיידקים, עצירת דימום ועידוד זרימת דם מקומית. מומלץ לצרוך כמויות מתונות של מרווה, במיוחד בתקופות הריון והנקה.

 

אורגנו (אזובית פשוטה) - Oregano

אורגנו (אזובית פשוטה) - בימי יוון ורומא שימש אורגנו לריפוי פצעים ולהקלה במקרים של מחלות במערכת העיכול ובדרכי הנשימה. ברפואה הסינית הוא ידוע כמקל על חום, הקאות ושלשול. ברפואה הטבעית מייחסים לאורגנו תכונות אנטימיקרוביאליות שמקורן בתימול -  פנול המשמש כקוטל חיידקים. חומר זה מסייע בשחרור ליחה המצטברת במערכת הנשימה,  ומשמש תרופה נגד שיעול. בנוסף, במחקרים נמצא כי לאורגנו יש השפעות נוגדות סרטן הודות לפיטוכימיקלים מסוימים, ושהוא נוגד חמצון חזק העשוי לסייע במניעת זיהומים פטרייתיים. החומר carvacrol הוא בעל תכונות אנטי בקטריאליות, ובמחקר שנערך במקסיקו נמצא כי אורגנו יעיל בטיפול נגד אמבות יותר מאשר תרופה מסחרית בייצור מקומי.

 

בזיליקום (ריחן) - Basil

מקור שמו הוא המילה בזיליקה, כנסייה בעלת מבנה מלבני, מפני שבימי הביניים נהגו לגדל בזיליקום בגינות כנסיות. לבזיליקום חשיבות רבה בטקסים דתיים ובאמונות שונות, וברפואה העממית משתמשים בו כתרופה למחלות דרכי עיכול, אסתמה, שיעול, צרבת, כאבי שיניים וראש ומחלות לב. הבזיליקום הוא מקור עשיר לנוגדי חמצון ומכיל פיטוכימיקלים שנחשבים למעכבי התפתחות סרטן. במחקר שנערך בשנת 1996 נמצא כי בזיליקום מסייע בבקרת רמות סוכר בדם אצל חולי סוכרת. כמו כן, בגלל תכונותיו האנטי בקטריאליות הוא מסוגל להפיג ריחות רעים מהפה ונחשב למגן מפני עששת.

עוד בנושא מפורומים ברשת

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא הומאופתיה
האם המאמר עזר לך?