סוגי בדיקות שניתן לבצע במעבדה רפואית

כולנו עברנו בדיקה רפואית, בפעם זו או אחרת, הן לשם בירור הן לשם מעקב שגרתי, אך מרביתנו לא ממש מבינים מה אומרים המספרים והנתונים המופיעים בפלט התוצאות, ומתי יש להתייחס ברצינות מרובה לחריגות מחוץ לסקאלה. אז מה בעצם אומרות תוצאות הבדיקה שלנו?

בדיקת מעבדה - התוצאות

דגימות הבדיקה מועברות למכונה ייעודית שמטרתה לדגום את ההפרשה/השתן/הדם וכדומה ולנתח את התוצאות באופן סטטיסטי. התוצאות מועברות לתיק הרפואי של כל אחד מאתנו לשם השוואה עתידית בין הבדיקות. הרופא המטפל מתייחס לכל בדיקה בהשוואה לנתונים הקיימים בתיק הרפואי. זהו הדבר הנכון ביותר לעשות כיוון שלמרות הסטטיסטיקה, לכל אחד מאתנו יש ערכי נורמה שנקבעים על פי פרמטרים שונים כמו: מצב רפואי, מחלות, גיל ומין. בדיוק מסיבה זו, אין לנסות ולנתח את התוצאות לבדנו, משום שבין אם לעתים הבדיקה תראה על סטייה מהנורמה ובין אם הבדיקה תראה עמידה בטווח הנורמה, עדיין הרופא יבחן זאת ביחס למצב בריאותנו הכללי וביחס לבדיקות קודמות שלנו. בהתאם לכך יחליט הרופא המטפל אם יש צורך לבצע בדיקות נוספות מעמיקות יותר לשם בירור. חלק מבדיקות המעבדה (תלוי בסוגן) הן בדיקות מדויקות לשם הערכה בריאותית נכונה, אך אחרות מאפשרות לרופא המטפל לקבל מידע בסיסי וכללי בלבד באשר למצב בריאותנו. בסיטואציה זו תידרשו לבצע בדיקות מעבדה נוספות לשם אבחון מדויק או לשם שלילת ממצאים אחרים.

סוגי בדיקות רפואיות

מתוך מגוון הבדיקות הרפואיות שקיימות, בחרנו להציג את הבולטות ביותר:

1. בדיקת צואה נערכת במטרה לאבחן כמה סוגי מצבים רפואיים ובהם: הערכת תפקודי לבלב, אבחון מחלות מעי, מחלות זיהומיות ומחלות ממאירות במערכת העיכול. טרם ביצוע בדיקת צואה, חשוב להימנע מנטילת תרופות אנטיביוטיות ומאכילת בשר אדום. משמעות מכרעת (לא בשליטת הפציינט) יש למשלוח הדגימה בזמן סביר ובסטריליזציה גבוהה, וזאת לשם שמירה על תקפות ועל מהימנות הבדיקה.

2. בדיקת שתן היא בדיקה נפוצה ומעידה רבות על מצב כליות הנבדק. מלבד זאת אפשר לזהות דרכה דלקות בדרכי השתן, התייבשות ומחלות אחרות. בבדיקת שתן יש משמעות גם לצבע השתן - צבע בהיר הוא תקין ומראה שאתם שותים מספיק. ככל שהשתן כהה יותר, הסיכוי להתייבשות או לדלקת עולה. כמו-כן, במקרים של שתן אדום תיבדק האפשרות לדלקת או לבעיה בכליות. בדיקת שתן בשם PH בודקת את חומציות השתן. בדיקה זו נערכת לשם בירור מצב כליות, כאשר יש חשד לאי תקינות.

3. משטח גרון נעשה לשם איתור חיידקים שמובילים לזיהום, וכן לבדיקה של קיום פטריות. בדרך כלל בדיקה זו נעשית כאשר מופיעים כאבי גרון, ורוצים לברר האם מדובר במחלה ויראלית או חיידקית שמחייבת טיפול אנטיביוטי. בדיקה זו מאתרת את חיידק הסטרפטוקוקוס הנפוץ. בבדיקה לוקחים דגימת רוק מהשקדים ומהחלק האחורי של הגרון בעזרת סטיק מיוחד, וכך מבררים אם החיידק צומח בתרבית או לאו.

4. בדיקת דם - ספירת דם- שקיעת דם: מכלול בדיקות הדם הקיימות הוא רב מאוד ומאפשר אבחון מעמיק של מחלה, לפי הצורך. בדיקת דם שגרתית בודקת ערכים של: כדוריות דם לבנות וסוגיהן (באזופילים, לימפוציטים ועוד), המוגלובין, כולסטרול, סידן, המוגלובין, ויטמין B12, טריגליצרידים ועוד.

בדיקות מעבדה פחות נפוצות

בדיקות אלו הן בדיקות חודרניות שנעשות בהרדמה מקומית. אחת הבדיקות היא אנדוסקופיה. בבדיקה מוחדרת צינורית לחלק פנימי של איברים מסוימים, ולצינורית זו מחוברת מצלמה זעירה שמאפשרת לצפות בחלק הפנימי המבוקש. במרבית המקרים, במהלך הבדיקה נעשית פעולת חיתוך או דגימת הרקמה. בדיקה זו נעשית דרך פתחי גוף שונים ובהם: האף, הפה, השופכה או הנרתיק. במקרים שבהם הבדיקה הכרחית אך לא ניתנת לביצוע דרך פתחים טבעיים שקיימים בגוף, נעשה חיתוך מזערי לשם החדרת הצינורית, למשל: לחלל הבטן או למרפקים.
ביופסיה נחשבת אף היא כבדיקה חודרנית ובה מסירים חלק מן הרקמה לשם בירור ואיתור מחלות כדוגמת סרטן. בדיקה זו גם היא נעשית בהרדמה מקומית בבית חולים, והרקמות הנבדקות יכולות להיות מהשדיים, הכליות, העצמות, העור או הכבד. בדיקה גנטית מבצעים במקרים ספציפיים ביותר, ובהם: בירור של סיכוני מחלה אצל קבוצת סיכון כדוגמת חולי סרטן. בבדיקה מסוג זה בודקים את הסבירות להופעת מחלה גנטית כזו או אחרת בקרב בני משפחת החולה. בדיקות גנטיות נעשות גם לקראת היריון ובמהלכו כדי לשלול הפרעה גנטית, וכן בקרב פציינטים שקיים אצלם חשש לקיום מחלה גנטית כלשהי. ניתוח חומר גנטי (בדיקות גנטיות): בדרך כלל בודקים תאים מהעור, מהדם, או ממח העצם. בודקים את התאים במטרה לגלות אם יש פגם בכרומוזומים, או בגנים (כולל DNA), או בשניהם גם יחד.

בדיקות רפואיות - הסיכונים