דפוס - מאז ועד היום

היום אנחנו משתמשים במילה דפוס כמעט כמובן מאליו. אנחנו לא יכולים לדמיין את החיים שלנו ללא דפוס, על גווניו השונים - הדפסת חוברות , הזמנות לחתונות, הדפסת כרטיסי ברכה או הדפסת ספרים ועוד ועוד - כל אלה הם חלק בלתי נפרד מעולמנו.

אולם, לא תמיד הדברים נראו כך. אנחנו לא תמיד חושבים על זה, אבל פעם השיטה היחידה לכתוב משהו (אחרי שכבר הומצא הכתב...), היתה לחרוט אותו באבן על קיר המערה או על אבן. על שכפול לא היה בכלל מה לדבר. אז - איך קרה שיש לנו היום את כל מוצרי הדפוס האלה?

במאמר זה נסקור כיצד הכול התחיל...

תחילת עידן הדפוס

הדפוס הוא טכנולוגיה שהחלה, כנראה, בשנת 1040, ומטרתה היתה ליצור מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו המקור. נראה שהשיטה הומצאה על ידי פי שנג הסיני, אשר יצר את השיטה שנקראת ליטוגרפיה, ומשמשת עד היום. השיטה התבססה על מריחת צבעי שמן על אבן חלקה, שעליה צויר המקור בדמות ראי. היום עושים את אותו דבר, רק בעזרת מכונות משומנות ולא צבעי שמן...

הדפוס המודרני הומצא על ידי יוהן גוטנברג, בשנת 1436.
גוטנברג בעצם שכלל את השיטה הקיימת. הרעיון שלו היה להפריד כל אות לגוף בודד, ואת האותיות לצרף יחד לבניית שורות הטקסט בלוח ההדפסה (עד אז לוח ההדפסה היה יחידה אחת, ולכן היה חד פעמי). הדבר אפשר, בעצם, מחזור של לוח ההדפסה ושל האותיות, וכך קטנו בהרבה עלויות ההפקה, וכוח האדם לא היה צריך להיות מאוד מיומן.

גוטנברג הביא לכך שיותר ויותר אנשים, מכל שכבות האוכלוסייה, יוכלו להיות חשופים למילה הכתובה, בזכות הוזלת המחירים. זאת הסיבה שרבים מחשיבים את המצאת הדפוס כהמצאה החשובה ביותר באלף הקודם, אם לא בהיסטוריה כולה.

סוגים של הדפסה ישירה

ליטוגרפיה - הדפס אבן. מריחת צבעי שמן על אבן חלקה, שעליה צויר המקור בדמות ראי.

דפוס בלט - השיטה שהמציא גוטנברג. סידור ידני של הלוח - בכתב ראי. על האותיות נמרח הצבע ועליו הונח דף בודד. ההדפסה התבצעה באמצעות מכבש או גלגלת אשר הצמידו את הדף ללוח, וכך עבר הטקסט אל הדף.

פלקסוגרפיה - הדפסה על ידי גלופת גומי. זו שיטה הדומה מאוד בטכניקה לדפוס אופסט, וההבדל העיקרי הוא שימוש בלוח גומי במקום בלוח אלומיניום. משתמשים בשיטה זו בעיקר להדפסה על אריזות פלסטיק וניילון בתעשיית המזון, על פחיות שתייה, על אריזות קרטון ועל שאר סוגי אריזות.

הדפס עץ - חריטת תמונה לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים בגובה המשטח ואילו החלקים שאינם מודפסים מוסרים בעזרת אזמל או מפסלת.

דפוס משי - העברת הדמות/הטקסט הרצויים מבעד לרשת בצפיפויות משתנות בהתאם לצורך. הרשת אטומה באזורים שבהם לא מעוניינים שיעבור צבע. מכיוון שמדובר ביישום כמות מאוד גדולה של צבע, משתמשים בשיטה זו בעיקר להדפסה על מוצרים סופגים כמו מוצרי טקסטיל. השם דפוס משי ניתן לשיטה זו משום שבעבר הרשת היתה עשויה מסיבים של משי (היום היא עשויה מסיבים סינתטיים).

דפוס שקע - תחריט. הדמות הרצויה נחרטת על מצע רך, והצבע מוכנס אל החריצים. משטח ההדפסה מוצמד לדף ומופעל עליו לחץ למטרת הדפסה. דפוס זה הוא שכלול של דפוס האבן, וכיום הוא משמש בעיקר לעבודות עיצוב ואומנות.

דפוס צילינדר - שיטת הדפוס שנחשבת לאיכותית מכל השאר. לוח ההדפסה הינו גליל מתכת רכה, ועל גביו נצרבת הדמות אותה רוצים להדפיס. שיטה זו משמשת להדפסת מיליוני עותקים, ומגזינים רבים, למשל, מודפסים באמצעותה.
הדפסת טמפון - טבילת חותמת בדיו והעברתו אל משטח ההדפסה. שיטת הדפסה זו משמשת להדפסה על גבי חפצים עגולים כמו עטים, צנצנות, שפופרות וכדורים.

סוגים של הדפסה עקיפה

אופסט - העתקת דמות המקור אל לוח העשוי נייר עבה או סגסוגת אלומיניום ומצופה באמולסיה. כדי שהדמות תתקבל בצורה נכונה, הלוח עובר פיתוח: מצמידים את הלוח כשהדמות עליו, אל תוף גלילי. בזכות דחייתם של מים ושמן, הלוח סופג מים בכמות קטנה והצבע, שהוא על בסיס שמן, נדבק לחלקים היבשים - לדמות האמולסיה. שיטה זו משמשת לעבודות דפוס בהיקף גדול, ומדפיסים באמצעותה עיתונים, ספרים, עלונים ועוד.

הדפסה דיגיטלית - העברת האינפורמציה המיועדת להדפסה ישירות מהמחשב לגליל שממגנט אליו את הצבע, בהתאם למקור. השיטה משמשת להדפסות בכמות מועטה, כגון: שלטי רחוב, פוסטרים ועוד.

במאמר זה סקרנו את שיטות הדפוס השונות הנהוגות בבתי דפוס. כיום משתמשים בכולן, בהתאמה מדויקת למוצר. ותודה לגוטנברג (או אולי לפי שנג?) שהביאנו עד הלום...


>>בואו להתעדכן במחירון בתי דפוס.