מילון מושגים בעולם הבחירות הדמוקרטיות
מאת: יובל ניסני | פורסם: 03.03.15
17 במרץ 2015. זהו התאריך שבו יתקיימו בחירות 2015 - בחירות סוערות לכל הדעות, שהחלו בפיטוריהם של השרים יאיר לפיד וציפי לבני ואיש אינו יודע כיצד יסתיימו. בלי קשר לדעה הפוליטית שבה אתם מחזיקים, חשוב שכל אחד יידע כמה שיותר על המשמעות של בחירות במדינה דמוקרטית ועל מטרתן. לצורך כך, גיבשנו עבורכם מילון מושגים קצר, שיסייע לכם להבין מה הן כל אותן מילים שנשמעות בלי סוף בתקופה התוססת הזו. ולא לשכוח: לכו להצביע!
בחירות דמוקרטיות הן חגיגה אמתית לכל אדם שחשוב לו להיות בן-חורין, ולא להיות כפוף לשיגיונותיו של משטר דיקטטורי ששולל ממנו זכויות בסיסיות. יחד עם זאת, גם בבחירות דמוקרטיות לא תמיד מקבלים בדיוק את מה שרוצים (נכון יותר שבדרך כלל לא מקבלים בדיוק את מה שרוצים), אבל מה שחשוב להבין זה שלכל אחד יש אפשרות להשפיע על קידום חוקים ועקרונות שמבחינתו הם החשובים ביותר. כל קול הוא בעל השפעה, ובוויתור על זכות ההצבעה למעשה אתם מצביעים לטובת חיזוק הצד שכנגד. כדי שהדמוקרטיה תשקף בצורה הטובה ביותר את רצון העם, חיוני להבין שזכות ההצבעה היא למעשה חובה. אז רגע לפני שאתם שמים פעמיכם אל הקלפי הקרובה, הכירו את המושגים החשובים לקראת הבחירות.
א
אופוזיציה
הגדרה כוללת לסיעות הנמצאות בכנסת ולא נמנות על הקואליציה (ע"ע). באופן מסורתי, האופוזיציה היא זו שמשמיעה את הקול המנוגד לשלטון, ותפקידה לחשוף בפני הציבור ליקויים, עוולות ושגיאות בתפקודה של הקואליציה.
אותיות המפלגה
כל מפלגה המתמודדת בבחירות, מסומנת על פתקי ההצבעה (ע"ע) בעזרת אותיות מוסכמות שנקבעו מראש. האותיות מופיעות בצורה בולטת במרכז כל פתק.
אחוז חסימה
רף מסוים שנקבע מראש ומתייחס לשיעור ההצבעה. רק מפלגות אשר עוברות את שיעור ההצבעה הזה מסך כל הקולות, יזכו להיכנס לכנסת.
אלקטורט
מילה המתייחסת לכלל בעלי זכות ההצבעה במדינה בה מתקיימות הבחירות. בישראל מדובר על כל אזרח מגיל 18 ומעלה.
ב
בחירות ארציות
הבחירות הארציות הן אלו שבסיומן נבחרים נציגי הציבור לכנסת ולממשלה. אלו בחירות המיועדות לבחירת הנציגים הארציים.
בחירות מקומיות
בחירות מקומיות מתייחסות לבחירות ברשויות המקומיות - ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. אלו בחירות המיועדות לבחירת הנציגים של כל אזור באופן ספציפי.
ד
דמוקרטיה ישירה
שיטת משטר שבה העם עצמו משתתף באופן ישיר בכל ההחלטות. שיטה זו לא קיימת היום (בין השאר משום שהיא קשה לביצוע), אך אפיינה את המשטר ביוון בתחילת הדרך, אז למעשה גובש המשטר הדמוקרטי הראשון.
דמוקרטיה עקיפה
נקראת גם דמוקרטיה ייצוגית. בשיטה זו יש נציגים אשר מבטאים את עמדתם של קהלים מסוימים בעם (לדוגמא: חרדים, חילוניים, מתנחלים, ועדי עובדים ועוד). כך, שואפת שיטה זו לבטא את כל מגוון דעותיו של העם באמצעות שליחים מטעמו. כך, בגדול, פועלת גם הדמוקרטיה הישראלית. את הנציגים אנו בוחרים מדי מערכת בחירות כמובן.
ה
הסכם עודפים
הסכם שנחתם בין שתי מפלגות, אשר מיועד למנוע אובדן מיותר של קולות. על פי ההסכם, לאחר ספירת הקולות הסופית, יחוברו יחדיו המספרים של שתי המפלגות הכלולות בהסכם, ורק אז יחולקו המנדטים - כך יש סיכוי גדול יותר כי עודפי הקולות לא 'ילכו לאיבוד'.
ו
ועדת הבחירות המרכזית
הגוף האחראי מטעם המדינה לניהול הבחירות. זוהי הסמכות הבלעדית מטעם הכנסת, אשר תפקידה לדון בסוגיות שנויות במחלוקת, ולדאוג שהבחירות יתקיימו על הצד הטוב ביותר.
ועדת קלפי
קבוצת מתנדבים אשר מוצבת בכל קלפי (ע"ע) בארץ, ותפקידה לוודא שההצבעה נערכת בצורה תקינה בקלפי שעליה היא אחרית.
ז
זכות הצבעה
הזכות של כל אזרח במדינה, מעל לגיל 18, להשתתף בבחירות ולהשפיע על תוצאותיהן.
ח
חשאיות
אחד העקרונות החשובים בבחירות דמוקרטיות. הבחירות נעשות בחשאיות, כאשר המצביע הוא האדם היחיד שיודע מה הצביע באמת. אותו מצביע לא חייב לשתף אחרים בבחירתו, וכך נמנעת השפעה חיצונית על החלטתו. זוהי למעשה אחת הדרכים לשמור על טוהר הבחירות, ולדאוג שאלו יבטאו את השקפתו האמיתית של הציבור.
חבר כנסת
נציג הציבור מבחינה ארצית. נבחר לכנסת בהתאם למיקומו ברשימת מפלגתו (ע"ע).
י
יום הבחירות
היום שבו מתקיימות הבחירות עצמן, משעות הבוקר ועד לערב.
יום שבתון
יום הבחירות מוגדר כיום שבתון - יום חופש כללי. המטרה: לעודד אנשים לצאת ולהצביע.
מ
מדגם
בדומה לסקר (ע"ע), מדובר בניסיון לחזות את תוצאות הבחירות או להבין את המגמות במהלכן, על ידי שאלת כמות מסוימת של משתתפים בבחירות לגבי הצבעתם.
מנדט
בבחירות, המנדט פירושו למעשה מושב בכנסת. כך לדוגמה, מפלגה שתזכה בארבעה מנדטים, תיהנה מארבעה חברי כנסת מטעמה - אלו אשר מוקמו בארבעת המקומות הראשונים ברשימתה (ע"ע). חישוב המנדטים נעשה, בגדול, על ידי חלוקת מספר הקולות הכולל בבחירות ב-120 (כמספר המושבים בכנסת).
מפלגה
גוף פוליטי המשקף דעה פוליטית מסוימת, ומקדם השקפות עולם ורעיונות בהתאם לדעה זו. המפלגה מיוצגת בכנסת ישראל וכן ברשויות המקומיות השונות.
נ
נבחר ציבור
אדם אשר נבחר בבחירות הארציות או המקומיות לייצג ציבור מסוים.
ס
סיעה
קבוצה של חברי כנסת המשתפת פעולה יחד לשם אותה מטרה פוליטית. לרוב, סיעה בכנסת תהיה מפלגה מסוימת, אך ייתכנו איחודים בין מפלגות לצורך הריצה בבחירות או לטובת ההבטחה לגיבוש קואליציה יציבה. במצב כזה, הסיעה יכולה לכלול חברי כנסת מכמה מפלגות שונות.
סקר
כלי סטטיסטי שבעזרתו אפשר לחזות, במידה מסוימת, את הלך הרוח בציבור, את דעותיו ואת השקפותיו בתחומים שונים. סקרים לרוב נסמכים על כמה מאות נשאלים בלבד, ולכן לא פעם הם אינם מדייקים בתחזיותיהם.
ע
עימות
מופע תקשורתי שבו משתתפים כל ראשי המפלגות או חלקם. העימות מאפשר למשתתפים להציג את משנתם הסדורה לציבור, ולנהל דיון ישיר עם יריביהם הפוליטיים.
עיקרון הכרעת הרוב
העיקרון שעליו מתבססת הדמוקרטיה: ביטוי רצונותיו של רוב הציבור במדינה. עם זאת, עיקרון זה מבטיח כי ביטוי רצון הרוב ייעשה בכל מקרה מבלי לפגוע במיעוט.
פ
פרגוד
מחיצה אטומה שמאחוריה יכול המצביע לבחור למי להצביע בלא הפרעה. הפרגוד הוא חלק ממהות השמירה על עיקרון החשאיות (ע"ע).
פריימריז
בחירות פנים-מפלגתיות, אשר קובעות מי יעמוד בראש התנועה, ובאילו מקומות ברשימת המפלגה (ע"ע) יתמקמו חבריה המתמודדים על מקום בכנסת.
פתק הצבעה
הפתק שאותו משלשל המצביע לקלפי, כלומר 'קולו' של המצביע.
פתק לבן
לכל בוחר יש הזכות להצהיר כי אינו בוחר באיש מהמועמדים. הוא יוכל לעשות זאת על ידי שלשול פתק לבן לקלפי.
ק
קדנציה
התקופה שבה מכהנת ממשלה נבחרת. בישראל מדובר על פרק זמן של ארבע שנים (אלא אם כן פורקה הממשלה קודם לכן, כפי שקרה לפני בחירות 2015).
קואליציה
קבוצת הסיעות אשר מרכיבות את הממשלה, וממנה ימונו נבחרי הכנסת אשר יהיו בשלטון בעקבות תוצאות הבחירות. הקואליציה מורכבת על ידי ראש הסיעה שקיבל את רוב ההמלצות מטעם שאר ראשי הסיעות.
קולות הימאים
ביטוי שהפך למטבע לשון עם השנים. מתייחס לבעלי זכות הבחירה אשר בזמן הבחירות נמצאים בים, פשוטו כמשמעו. הם מצביעים על הסיפון, אך קולותיהם יתקבלו רק כמה ימים לאחר מכן, ולכן הם נבדלים מהשאר. התוצאות הסופיות יפורסמו רק לאחר ספירת קולות אלו.
קולות צפים
ביטוי המתייחס לבעלי זכות בחירה אשר טרם החליטו במי יבחרו, בתקופה הקודמת ליום הבחירות עצמו.
קלפי
מעין קופסה אטומה שאליה משלשלים המצביעים את פתקי ההצבעה שלהם. בסוף יום הבחירות, מרוקנת הקלפי, והקולות בה נספרים בקפידה.
ש
שידורי תעמולה
לאורך כמה שבועות קודם לבחירות, משודרים בטלוויזיה בפרקי זמן מוגדרים שידורי תעמולה של המפלגות השונות. מטרת שידורים אלו: להשפיע על דעתם של המצביעים.
שיעור ההצבעה
אחוז המצביעים בבחירות, מתוך סך כל בעלי זכות ההצבעה.
שריון
במהלך גיבוש רשימת המפלגה לכנסת, יכולים ראשיה לשמור את אחד מהמקומות בה לאדם ספציפי או למועמד בעל מאפיינים מסוימים (לדוגמה: שריון מקום למועמדת אישה בעשירייה הראשונה). השריון מבטיח לאותו אדם 'משוריין' כי מיקומו לא ישתנה ולא יושפע מתוצאות הפריימריז שייערכו במפלגה.
ר
רשימה לכנסת
קבוצת נבחרי הציבור אשר מרכיבה סיעה מסוימת בכנסת. הרשימה מתגבשת על פי תוצאות הפריימריז, אם אלו נערכים, ובהתאם לשריונים השונים. מיקומם של חברי הסיעה ברשימה, יקבע גם לגבי סיכויים להיות חברי כנסת. כך, אדם שנמצא במקום השמיני ברשימת סיעתו לכנסת, יהיה חבר כנסת רק אם הסיעה תזכה בשמונה מנדטים או יותר.
מידע על מפלגות
לכל העסקים בתחום
שיטות שלטון שונות ברחבי העולם מאת: יובל ניסני | פורסם: 15.03.15
בחירות במדינה דמוקרטית - למה חשוב ללכת להצביע? מאת: נגוהה שפרלינג | פורסם: 03.03.15
המפלגות הגדולות בישראל לאורך ההיסטוריה, וסוגי המפלגות הקיימו... מאת: מאת: רון שגב פינקלמן | פורסם: 03.03.15