תנורים תעשייתיים כוללים סוגים שונים של תנורים ייעודיים שאמורים לעמוד בטמפרטורות גבוהות במיוחד, ולהיות בעלי מאפיינים ייחודיים שיאפשרו לספק את התוצאות הטובות ביותר, בהתאם לסוג החומר שאמור להיכנס לתנור. ברכישת תנור מעבדה, חשוב להכיר היטב את מאפייני התנור, ולוודא שהפרמטרים השונים מתאימים לתהליך העבודה מבחינות שונות: תדירות השימוש, היקף השימוש, ייעוד השימוש ועוד. להלן סקירה על סוגי התנורים ועל הנתונים הכלליים שכדאי לדעת על כל אחד מהם.
תנור שריפה
תנור שריפה מכונה גם תנור קרמיקה. זהו תנור המשמש לשריפה של חומר במסגרת תהליך ייצור של כלים, יצירות אמנות ודגמים העשויים מחימר. תנורי קרמיקה מגיעים בגדלים שונים, והם בעלי פונקציות מגוונות. כל לקוח יבחר תנור קרמיקה בהתאם למטרותיו. בין המשתמשים בתנורי קרמיקה נכללים אנשים פרטיים העוסקים באמנות, מפעלים המתמחים בייצור מוצרי קרמיקה בכמויות מסחריות, מוסדות חינוך ותרבות (מתנ"סים וכדומה) המקיימים חוגים וסדנאות של אמנות, בתי ספר ופקולטות לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ועוד. תנור שריפה מעבדתי מפיק חום גבוה של עד 1200 מעלות צלזיוס, הנחוץ לשם השלמת תהליך הייצור של חימר וקרמיקה. בעת חימום האביזרים המוכנסים לתנור, החימר מתגבש, ונוצר כלי קרמיקה ראוי לשימוש. זהו תהליך הייבוש החשוב ביותר בעת ייצור כלי חימר. פעולת הייבוש הכה חשובה של התנור, זיכתה אותו גם בשם תנור ייבוש מעבדתי. יש מגוון רחב מאוד של תנורי ייבוש, הנבדלים זה מזה בגדלים (רוחב, עומק, גובה ונפח), בעיצוב (פתח קדמי או פתח עילי) ובמידת השכלול ומערכות הבקרה וההפעלה שכוללים התנורים.
תנורי חימום וייבוש
בנוסף לתנור קרמיקה, שהוא תנור הייבוש הכי עוצמתי, יש תנורי חימום וייבוש שמגיעים לטמפרטורות הרבה יותר נמוכות, ומשמשים בתחומי המדע, תחומי מחקר, תחומי זיהוי פלילי, מיקרואלקטרוניקה, טכנולוגיה רפואית, רוקחות וטכנולוגיית מזון, ומקובלים לשימוש במעבדות מחקר, במוסדות אקדמיים, בתעשייה ועוד. תנורי ייבוש אלה, כוללים תנורים שיכולים להגיע לטמפרטורה של עד 90 מעלות, עד 120 מעלות, עד 220 מעלות, עד 250 מעלות ועד 300 מעלות. הם משמשים למטרות שונות, כגון סטריליזציה ועיקור, בדיקת חומרים, ייבוש, הרפיה, חיסום רכיבים אלקטרוניים והרשימה עוד ארוכה.
תנור ליציקת גבס
תנור מעבדתי המשמש בתהליך הייצור של פריטי גבס. הוא משמש גם בצורפות, ובחלק מהמקומות מכונה תנור תכשיטים.
תנור זכוכית:
תנור מעבדתי פופולארי נוסף הוא תנור זכוכית, הנקרא גם תנור פיוזינג. תנור זה משמש בתהליך עבודה עם זכוכית - ייצור, עיצוב, צביעה, היתוך וכדומה. תנור זכוכית הוא מרכזי בעבודה עם זכוכית חמה, ומאפשר פיוזינג, הפלה, כיפוף, "פאט דה וור" (התכת זכוכית אל תוך תבנית שנמצאת בתנור), ניפוח זכוכית, הרפיית חרוזי זכוכית, עיצוב זכוכית ועוד. תנור זכוכית מחמם בטמפרטורות של 600 עד 900 מעלות צלזיוס. בחלק מהתנורים אפשר לבצע גם חיסום זכוכית.
חשוב מאוד לבצע תהליכי עיצוב בזכוכית רק בתנור זכוכית. הליך עיצוב הזכוכית הוא רגיש ומחייב יכולות מסוימות של התנור שנחוצות לאורך כל התהליכים של העבודה עם זכוכית.
כך, למשל, תהליך הפיוזינג, המצרף יחד כמה חתיכות זכוכית, הוא תהליך מורכב, שבמהלכו הזכוכיות מתחממות עד לנקודה מסוימת, ובה הן מתרככות עד הפיכתן לנוזל, באופן שיאפשר התערבבות, נזילה הדדית והתמזגות של הזכוכיות. בסיום התהליך הזכוכיות הופכות לזכוכית אחת קשיחה ועמידה. שימוש בטמפרטורה לא מיטבית לתהליך, לא תאפשר את השלמתו.
גם תהליך ההפלה אפשרי לביצוע רק בתנור זכוכית, וכמו בפיוזינג גם את ההפלה יש לבצע בזהירות ובדיוק, משום שסטייה בתהליך ההפלה תזיק מאוד להשלמת התהליך, ועלולה לפגום בקבלת התוצאה הרצויה. הפלה הוא תהליך שבו מוענקת לזכוכית צורה תלת ממדית. הפלה מבוצעת בתנור זכוכית. תהליך זה מתבצע בתנור בטמפרטורה נמוכה יותר מזו הנחוצה להשלמת תהליך הפיוזינג.
תנור זכוכית מותאם לכל אחד מתהליכי עיצוב הזכוכית, שלא יושלמו היטב בתנור חימום אחר, וזאת הן בשל רגישותה הרבה של הזכוכית להבדלי טמפרטורות שקל למנעם בעזרת תנור הזכוכית הן בשל נטייתה להישבר בקלות. גם פיזור החום הייחודי והמוקפד בתנור זכוכית, מבטיח עבודה נכונה עם חומר רגיש זה.
בתנור מעבדה שאיננו תנור פיוזינג ייעודי, גופי החימום נמצאים אך ורק בהיקף התנור, מה שיוצר בפועל הפרש טמפרטורה בין מרכז התנור לבין דפנות התנור. עובדה זו גורמת לחימום יתר של חלקי הזכוכית באופן לא אחיד. כך, אזורי הזכוכית שנמצאים בקרבת גופי החימום, מתחממים יותר מאשר אזורי הזכוכית במרכז התנור. תהליך זה גורם למה שמכונה "מאמצים בזכוכית", ובפועל קצוות הזכוכית מתפשטות יותר מהזכוכיות שבמרכז הזכוכית. תופעה זו עלולה לגרום לסדקים ואפילו גם לשברים בזכוכית.
בתנור זכוכית ייעודי אין כל סכנה כזו, הודות למנגנונים המבטיחים פיזור חום אחיד. בתנור פיוזינג רוב גופי החימום ממוקמים בחלקו העליון של התנור, מה שמבטיח טמפרטורה אחידה בכל חלקי התנור. בשל כל אלה, מומלץ לקנות תנור איכותי עם יכולת בידוד גבוהה, שאפשר יהיה להשלים בו גם את תהליך קירור הזכוכית, הנחוץ בהשלמת הייצור.
אינקובטור לחות מעבדתי, תנור מעבדתי ביולוגי
אינקובטור לחות מעבדתי נחשב לתנור מעבדתי ייחודי, והוא משמש בעיקר במעבדות מחקר בתחום המדע והמיקרוביולוגיה. אינקובטור במיקרוביולוגיה הוא מרכיב חשוב בציוד למעבדות ביולוגיות, והוא מכונה גם חממית. כמו כל התנורים המעבדתיים, תנור אינקובטור משמש לחימום, כשמושא החימום הוא לא גבס, לא זכוכית ולא קרמיקה אלא מיקרואורגניזמים.
מיקרואורגניזמים צריכים תנאים מסוימים כדי לגדול ולהתפתח. בין היתר, הם זקוקים לחום בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס. זה מה שמספק תנור זה. אליו מוכנסים מצעי גידול, בצלחת או במבחנה, של חיידקים, פטריות, נגיפים ופרוטיסטים. תנור מעבדתי זה בנוי בצורה מסוימת, ונושא פונקציות ייחודיות המאפשרות שמירה וגידול של מיקרואורגניזמים למטרות של מחקר. כך, למשל, ויסות של טמפרטורה ושמירה עליה היא תנאי חשוב ביותר. זאת משום שיש טמפרטורה שבה גידולם של המיקרואורגניזמים הוא המהיר ביותר. כמו-כן, מרבית המיקרואורגניזמים רגישים מאוד לשינויי טמפרטורה שעשויים לגרום להפסקת גדילתם או למותם.
זו הסיבה שתנורים מעבדתיים מסוג אינקובאטורים, מבודדים בצמר זכוכית, כוללים דלת שקופה עשויה זכוכית מחוסמת ויש בהם פתחי אוורור בגג, בדופן ובבסיס, לסחרור אוויר טבעי. כמו-כן, חשוב מאוד שתנורי מעבדה למעבדה ביולוגית יכללו מערכת שתאפשר החדרת לחות ואפשרות לבקרה על הלחות לכל אורך תהליך העבודה, וכן תרמוסטט לכיוון טמפרטורה, קריאת טמפרטורה והצגת טמפרטורת העבודה בדיוק של 0.1 מעלות צלזיוס, שאותה אפשר לפזר בהתאם לדרישת הלקוח.
