חדש בעולם השתלים הדנטליים

בתחילת הדרך, כאשר הידע המצטבר בנושא השתלים היה עדיין בחיתוליו, סברו כי החלמתה של עצם בלסת התחתונה אורכת כ- 3 חודשים ואילו בלסת העליונה – 6 חודשים. לכן, נהגו לבצע השתלה רק לעצם שעברה ריפוי מלא (כלומר 3-6 חודשים לאחר העקירות) וגם אז, היה נהוג להמתין לריפוי וחיבור העצם לשתל במשך 3-6 חודשים נוספים (בהתאם ללסת בה הוחדרו השתלים). לגבי שיטה זו קיים המחקר הענף ביותר ובהתאמה הפכה לשיטה הקלאסית לביצוע שתלים.

יחד עם זאת, בעקבות הצורך והרצון לתת למטופלים מענה יעיל ונוח בטווחי זמן קצרים יותר, קמו להן שתי אלטרנטיבות: השתלה מיידית – השתלה המבוצעת מיד לאחר העקירה, והשתלה מאוחרת – השתלה המבוצעת בטווח של 6-8 שבועות לאחר העקירה. גם ביחס לשיטות אלה קיים מחקר ענף ורב שנים, אולם חשוב לזכור כי בעוד סטטיסטית סיכויי ההצלחה של שתלים המבוצעים בשיטה המאוחרת זהים לאלה של שתלים המבוצעים בשיטה הקלאסית, סיכויי ההצלחה בפועל של שתלים המבוצעים בשיטה המידית נמוכים מעט יותר. בנוסף, חשוב לזכור כי בריאות העצם היא קריטית לקליטת השתל ולכן לא ניתן לבצע שתלים מידיים כאשר אתר העקירה מזוהם או כאשר היה קיים תהליך דלקתי בקצה שורש שנעקר.