כל מה שרציתם לדעת על רשתות מגולוונות ולא העזתם לשאול

מוצרים שונים כמו רשתות פלדה גדולות הנמצאות בשימוש בתעשיית הבנייה, סורגי חלונות ואפילו רשתות ברזל להרחקת יונים, חשופים באופן מתמיד לסכנת הקורוזיה: תהליך כימי טבעי שגורם להרס המתכת כתוצאה מחשיפה לתנאי הסביבה. הדוגמה המוכרת לנו ביותר מחיי היומיום לקורוזיה, היא החלודה כמובן. ואכן אם לא נדאג להגן על מוצרים אלה מבעוד מועד, במהלך הזמן הם יסבלו מנזקי חלודה ויתחילו להתפורר.

ישנן מספר דרכים שבהן ניתן למנוע את התפתחות החלודה. כך לדוגמה ניתן פשוט לצבוע את המתכת באמצעות צבע שמן או צבע שמכיל חומרים ייעודיים נגד חלודה. גלוון הוא למעשה בסך הכול שיטה נוספת שבה אנחנו משתמשים כיום כדי להגן על מתכות שונות מפני חלודה.

כיצד מייצרים רשתות מגולוונות?

ישנן מספר דרכים ליישם את שכבת האבץ על מוצרי המתכת שאנחנו מעוניינים לגלוון. טכניקת הגלוון החם למשל, היא טכניקה הכוללת טבילה של המתכת במכל המכיל אבץ בטמפרטורה של 460 מעלות צלזיוס. האבץ הרותח נצמד למתכת ולאחר שהוא מתקרר מתקבלת שכבת מגן המצפה את המוצר. החיסרון של שיטה זו מתבטא בעלות הגבוהה שלה ובכך שהיא מייצרת שכבה לא אחידה במיוחד. היתרונות שלה הם עובי שכבת האבץ המתקבלת (שעומד על כ-80 מיקרון) והעובדה ששכבת האבץ נצמדת בחוזקה אדירה למתכת המגולוונת ובמובן מסוים הופכת לחלק בלתי נפרד ממנה.

בנוסף לשיטת הגלוון החם, ישנן שיטות גלוון המבוססות על צביעת המתכת באבקת אבץ באמצעות הברשה או ריסוס. באופן הזה מתקבלת שכבה דקה יחסית (30-15 מיקרון בלבד), הנחשבת לעמידה פחות מהשכבה שנוצרת באמצעות גלוון חם. עם זאת, מדובר בשכבה אחידה וחלקה מאוד. כמו כן מדובר בשיטה הרבה פחות יקרה משיטת הגלוון החם.

שיטה נוספת כוללת שימוש במוטות אבץ שטעונים במטען חשמלי חיובי הנתונים בתוך תמיסה אלקטרוליטית. את המוצר שמעוניינים לגלוון מטעינים במטען שלילי ובמסגרת התהליך, המוטות מתפרקים והאבץ מצפה את המוצר באופן אחיד לחלוטין.   

האם חשוב לגלוון את כל סוגי הרשתות?

גלוון הוא דרך נפלאה להגן על רשתות מתכת מפני חלודה ואכן רשתות מגולוונות מחזיקות מעמד במשך הרבה מאוד שנים ללא קושי. אך חשוב להבין שלא את כל הרשתות באשר הן יש בכלל צורך לגלוון. כך לדוגמה ישנם סוגים רבים של רשתות המיוצרות מחומרים שלא עוברים קורוזיה כמו רשתות פיברגלס המשמשות להרחקת יתושים למשל. בדיוק כך ישנם חומרים שבהם את ההגנה שמקנה האבץ, משיגים באמצעות חומרים אחרים. כשמדובר בנירוסטה למשל, נהוג להשתמש במקום באבץ, בכרום.

מהיכן מגיעה המילה "גלוון"?

תהליך הגלוון נקרא על שם לואיג'י גלוויני, שהיה מאבות האלקטרופיזיולוגיה והביופיזיקה. גלוויני, בן המאה ה-18, נודע בזמנו בכינוי "מורה הריקוד של הצפרדעים". הכינוי המשונה ניתן לו משום שגלוויני ערך אינספור ניסויים שבהם חיבר מתכות לגופות של צפרדעים וכך גרם לשרירים להתכווץ. גלוויני האמין באמת ובתמים  שהצליח לגלות סוג חדש של חשמל ואף העניק לו את השם המתבקש, "חשמל חייתי".

בשנת 1800, זמן קצר לאחר מותו של גלוויני, אלסנדרו וולטה הציג את הסוללה הראשונה בהיסטוריה והבהיר כי את גופת הצפרדע ניתן להמיר גם בבד ספוג בחומצה גופריתית או מי מלח ועדיין לקבל את אותה תוצאה. למרות זאת, גלוויני זכה להערכה רבה בקרב הקהילה המדעית ושמו משמש עד היום לתיאור תופעות ותהליכים שונים וביניהם תהליך הגלוון של מתכות כמובן.