שאלות ותשובות בנושא ראיית חשבון - רו"ח אייל גיל

רואה החשבון אייל גיל, מנהל פורום ראיית חשבון, עונה על השאלות הבוערות של החודש
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג רואי חשבון

עוסק פטור, מעבר לעוסק מורשה, שתי משרות ותלוש שכר לקרוב משפחה

מי יכול להיות עוסק פטור ?
ש: התקבלתי לעבודה חלקית כטכנאי מחשבים והמעסיק הציע לי 2 אפשרויות לקבלת השכר. הראשונה היא דרך תלוש שכר רגיל, בעוד השנייה היא הגדרתי כעוסק פטור, כך שאהיה עובד עצמאי שנותן שירותים לחברה. באופציה השנייה מדובר על 900 ? יותר כל חודש. האם אוכל להגדיר עצמי כעוסק פטור במקצוע טכנאי? מה עליי לשלם בחודש ומה המעסיק חוסך עליי בדרך הזו? ועל מה חובה עליי לדווח ומה עליי לשלם באופן עצמאי?
ת: התשובה לשאלתך די פשוטה היות וישנה רשימה סגורה של תחומים בגינם לא ניתן לפעול כעוסק פטור וטכנאי הוא אחד מהם. תחומים נוספים הנכללים ברשימה הם אגרונומיה, אדריכלות, תחומי ההנדסה, חוקרים פרטיים, טוענים רבניים, כאמור טכנאים, יועצים ארגוניים וניהוליים, יועצים מדעיים ויועצי מס, כלכלנים, מודדים למיניהם, מנהלי חשבונות, מתורגמנים, סוכני ביטוח, עורכי דין, סוכני ביטוח, שמאים, בעלי מעבדות כימיות או רפואיות, רופאים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, וטרינרים ורופאי שיניים. כלומר, טכנאי אינו יכול לפעול כעוסק פטור אלא כעוסק מורשה בלבד. בכל אופן, אני ממליץ להתייעץ עם רו"ח על מנת לבחון את החלופה הנכונה והמתאימה ביותר עבורך.
 
מעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה
ש: אם אני עוסק פטור ועברתי את הסכום המקסימלי, במעבר לעוסק מורשה על מה אני אחויב והאם אני אוכל לקבל החזרים?
ת: מרגע שהפכת להיות עוסק מורשה (וקיבלת תעודה המעידה שאתה עוסק מורשה) אתה חייב להוציא חשבונית מס, לדווח ולשלם את סכום המע"מ על כל עסקאותיך (מהשקל שמעבר לתקרה כמובן(. מצד שני, אתה יכול, מאותה נקודה, לקבל החזרים עבור הוצאות לפי הכללים והמקובלים.
 
שתי עבודות
ש: החל מהחודש הבא אתחיל לטפל בשני ילדים (אחים), משעות הצהריים ועד הערב, 3 ימים בשבוע, בנוסף לעבודתי כשכירה בבקרים 5 ימים בשבוע. האם זה אומר שאני עצמאית או עדיין שכירה? איך זה מסתדר עם עבודתי בבוקר? האם יש התחשבות שזאת לא משרה מלאה?
ת: את מוגדרת כשכירה העובדת בשתי עבודות ובשל כך, עלייך לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי (אם את מגיעה לחבות מס). לשאלתך, היקף המשרה לא כ"כ רלוונטי אלא סכום ההכנסה אליה תגיעי. מבחינת מס הכנסה, יש לפנות לפקיד שומה הקרוב לביתך לתיאום מס. מבחינת ביטוח לאומי, ניתן לשלם דמי ביטוח לאומי מופחתים (רובם על ידי המעסיק), בעד הטיפול בילדים.
 
תלוש שכר
ש: לבעלי יש עסק שאנו רוצים להעביר על שמי (אשתו). האם אני יכולה להוציא לו תלוש משכורת, איך עושים את זה ואיך קובעים את גובה המשכורת?
ת: ככלל, העסק צריך להיות רשום על שם בעל העסק. אם הוא מעסיק עובד, גם קרוב משפחה, עליו להוציא לו תלוש שכר ולנכות מסים על פי חוק. תשלום השכר צריך להיות לפי השכר שהיה משולם אילו היה מדובר בעובד "רגיל" שאין לו קרבה משפחתית או אחרת.
 
 

השכרת נכס, הכרה בדמי שכירות ואישור על ניכוי במקור

השכרת נכס מאדם פרטי עבור רשות מקומית
ש: כשאדם פרטי מחליט להשכיר נכס שאינו דירת מגורים (לדוגמא מחסן או חצר), לשוכר שהוא רשות מקומית, האם השוכר יכול להעביר את דמי השכירות בניכוי סכום מע"מ שלטענתו הוא חייב להעביר לרשויות? האם זו בכלל עסקה שמחייבת תשלום מע"מ? למיטב ידיעתי, גם אם יש חובת מע"מ היא חלה על המשכיר ולא על השוכר. 
ת: ובכן, לעניין חובת הניכוי במקור נקבע כי שוכר המשלם למשכיר דמי שכירות, ינכה מתשלום זה מס בשיעור 35% (צו מס הכנסה - קביעת דמי שכירות כהכנסה לעניין ניכוי במקור, ותקנה 2 לתקנות מס הכנסה - ניכוי מתשלום דמי שכירות). במילים אחרות, על הרשות המקומית חלה חובת ניכוי מס במקור וכן, חלות עליה חובות תשלום ודיווח לפי התקנות. לעניין המע"מ, לפי תקנה 6ב(א) נקבע כי במכירת (וגם בהשכרת) מקרקעין בידי אדם פרטי יהיה הקונה (או המשכיר) חייב בתשלום המס. אם המשכיר הוא עוסק, עליו להוציא (במקום המוכר) חשבונית ערוכה על שמו הוא ולדווח על ההשכרה בדו"ח מיוחד. כך למעשה, בפועל, המשכיר יכול לקזז את המע"מ והפעולה נעשית לצרכי דיווח בלבד. אם המשכיר הוא מלכ"ר או מוסד כספי, עליו לדווח על המכירה באופן שיש לדווח על עסקת אקראי בתקנה 15א(א) ו-(ב) לתקנות מע"מ (רישום), ועליו חל תשלום המס המגיע עם הגשת הדו"ח.
ש: כלומר, אם המשכיר הוא אדם פרטי לגמרי, אזי השוכר לא יכול לקצץ מדמי השכירות המוסכמים את המע"מ אלא עליו לשלם אותם ממקורותיו שלו בנוסף לדמי השכירות (בהסכם לא מוזכר כלום לגבי מע"מ).
ת: לא בדיוק. מה שמשנה, במקרה הזה, הוא זהות המשכיר. אם המשכיר הוא עוסק מורשה לעניין מע"מ (עצמאי, חברה או אחר) אז ניתן לקזז את המע"מ. אם המשכיר לא עוסק מורשה, מישהו צריך לספוג את המע"מ.
 
הכרה בדמי שכירות מדירת מגורים
ש: אני עוסק מורשה שעובד מהבית, בדירה אותה אני משכיר. האם אני יכולה לקבל החזר מס על שכר הדירה?
ת: אני מניח שהתכוונת להשכרת דירה מן הסתם. ובכן, ככלל, עקרונות ההכרה בהוצאות מוכרות לצרכי מס אינם משתנים כשמדובר בהוצאות שהוצאו מבית מגורים. על מנת להכיר בהוצאות מבית המגורים, יש לוודא כי הוצאות אלו עומדות במבחנים הרגילים החלים על הוצאות מוכרות, לרבות שהן הוצאו לייצור הכנסה עסקית וכן, שניתן להפרידן באופן ברור מההוצאות המשמשות להנאה פרטית. הפרדה כאמור, בין החלק המשמש למגורים בדירה לבין החלק לשימוש עסקי, יכולה להיעשות על בסיס ברור של הקצאת חלק מהבית לשימוש עסקי, כגון מרתף או חדר עבודה מסוים. לעצם השאלה, ניתן, על פניו, לתבוע דמי שכירות על החלק המשמש לעסק כהוצאות מוכרות, אך ישנן שני מכשולים עיקריים בתביעת ההוצאה: ראשית, יש לזכור כי הוצאות השכירות אומנם יוכרו לשוכר העסקי, אך תקבולי דמי השכירות יהוו הכנסות חייבות במס בידי המקבל, היות ומדובר בהכנסה משכירות החייבת במס רגיל כהשכרה עסקית ולא למגורים . בנוסף, ההכרה בדמי שכירות מותנית בניכוי במקור למס הכנסה מהתשלומים בגין דמי השכירות כבר במועד התשלום. ללא ניכוי במקור והעברת דמי הניכוי במקור לפקיד השומה לא ניתן להכיר בהוצאות דמי השכירות כהוצאות מוכרות. 
 
אישור על ניכוי במקור
ש: אנוכי אלמנה בת 72 ובעלי השאיר לי נכס (משרד בו השתמש לעסקיו). הוא עבד בעסק זה כמהנדס במשך 25 שנים, ולאחרונה התחלתי להשכיר משרד זה למהנדס אחר. אותו מהנדס ביקש ממני אישור ניכוי מס במקור על דמי שכירות וניהול ספרים. התקשרתי לרואה החשבון של בעלי והוא פנה למס הכנסה להשיג את האישורים הנדרשים. בינתיים במע"מ, הוחלף התיק של בעלי לשם יורשיו. רואה החשבון של בעלי ז"ל הוציא אישור על שירותים ונכסים 0 וסוגי שכר נוספים 0, אך המהנדס ששוכר ממני טען שהאישור אינו מתאים לסוג התשלום. רואה החשבון שלי טען בתגובה, שסיווג ההכנסה הוא "הכנסה מעסק" על נכס ששימש את בעלי מעל 10 שנים כהכנסה מיגיעה אישית ועקב שינוי הסיווג האישור תקין. עם זאת, רו"ח של המהנדס השוכר מסרב לקבלו. מי הצודק?
ת: שניהם צודקים במידה מסוימת. מאחר ומדובר בנכס ששימש מעל 10 שנים כעסק, ההכנסה תסווג כהכנסה מיגיעה אישית לעניין שיעורי מס נמוכים בדוח היורשים. ולעניין הפטור, אכן מדובר בהכנסה משירותים ונכסים. גם הצד השני צודק בהיותו משלם דמי שכירות, היות והפטור האמור לא מכסה אותו. מציע לפנות לפקיד שומה של הנישום, להסביר את האמור ולראות אם אפשר להוסיף להגדרה גם הכנסה מדמי שכירות.
 

הטבות לתושבים חוזרים, מיסוי דמי הבראה וקבלות ממוחשבות

הטבות לתושבים חוזרים
ש: בת דודתי חיה בחו"ל למעלה מ-10 שנים. היא חושבת לחזור לארץ, איזה מיסים היא ובעלה יצטרכו לשלם כתושבים חוזרים?
ת: אין כמו בארץ :) ובכן, תושב חוזר ותיק (מי שחזר והיה לתושב ישראל לאחר עשר שנים רצופות) זכאי להטבות רבות, בין היתר, כמפורט להלן:
• פטור ממס ל-10 שנים על כל סוגי ההכנסות שמקורן מחוץ לישראל. הפטור כולל הכנסות פסיביות, אקטיביות, הכנסות ממימוש נכסים והשקעות בחו"ל או הכנסות שוטפות.
• פטור מחובת דיווח על הכנסה שמקורה בחו"ל.
• פטור מהצהרת הון על הון ונכסים אשר נמצאים מחוץ לישראל.
• פטור ממס לחברות אשר בבעלות תושב חוזר ותיק.
 
מיסוי דמי הבראה
ש: קיבלתי באופן חד שנתי את כל תשלומי ההבראה ובעקבות כך, נוכה לי מס הכנסה מאוד גבוה. האם כדאי לי לפנות למס הכנסה לתיאום או לפתיחת תיק, או שזה ייפרש על פני כל השנה? אודה להסבר מפורט מה כדאי לעשות.
ת: דמי הבראה נחשבים להכנסה ולכן חייבים בתשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, כמו רכיבי השכר האחרים.
מס הכנסה מחושב על ההכנסה המצטברת שלך ולכן, על פניו ובהנחה שנערך תכנון נכון, לא אמור להיות תשלום עודף. לעניין ביטוח לאומי, הדרישה לעריכת פריסה נעשית כשהעובד מקבל תשלום נוסף מעל 25% משכרו הרגיל.
בכל מקרה, מעשית, אני מציע לבדוק עם חשב השכר שההתאמות למס הכנסה וביטוח לאומי נעשות כהלכה. בנוסף, מוצע לערוך סימולציה (בסיוע אנשי מקצוע) בסוף שנת המס ואם מסתבר שמגיעים לך החזרים, כדאי להגיש דוחות למס הכנסה ולקבל אותם.
 
מסמך ממוחשב
ש: האם ניתן לשלוח ללקוח קבלה במייל או שהקבלה חייבת להיות מקורית?
ת: כן, זה אפשרי. סעיף 18ב להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (מתוך הוראות ניהול ספרים הכלליות), קובע כללים בנושא מסמכים ממוחשבים. לפי הכללים, ניתן לשלוח מסמכים מסוימים (קבלה, חשבונית והודעת זיכוי) גם בצורה ממוחשבת, כל עוד הם עומדים בתנאים הבאים:
א. עברה בקשה מסודרת לרשות המסים לעבור למסמך ממוחשב (עם שליחת המסמך הממוחשב הראשון).
ב. קבלת הסכמת הלקוחות לשובר ממוחשב.
ג. עמידה בכללי המשלוח הממוחשב (רישום "מסמך ממוחשב" על גבי סריקת מקור, קיום הוראות לגבי חתימה אלקטרונית כשנחוץ וכו').
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא רואי חשבון
האם המאמר עזר לך?