בית חולים סיעודי - כך תבחרו מוסד סיעודי מתאים

ההחלטה על אשפוז בן משפחה אהוב ויקר במוסד סיעודי, היא אחת הקשות והכואבות בחיים. אבל כשמגיע הרגע, אין דבר חשוב יותר מאשר בחירת המוסד המתאים ביותר לצרכיו של בן המשפחה, גם כדי לדעת שהוא בידיים טובות וגם כדי להקל על המעבר הכל כך קשה לחיים אחרים לגמרי.
בכדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, חשוב לעמוד על ההבדלים בין מוסד פרטי לממשלתי, וללמוד על זכויות האשפוז במוסד ממשלתי; צריך להכיר את סוגי המחלקות השונות, ולהתעמק בגורמים המשפיעים ביותר על יכולתו של המאושפז להתאקלם במוסד ולקבל תמיכה מלאה, פיזית ונפשית.

גליה בן ארי, מנהלת השירות הסוציאלי בבית החולים 'הלל יפה', עושה לכם סדר: מה ההבדל בין מוסד פרטי לציבורי, מה כדאי לבדוק לפני ומהו תהליך הקבלה.

בחירת מוסד סיעודי - פרטי או ציבורי

ההבדלים הכספיים בין עלות אשפוז במוסד פרטי לציבורי הם כמובן עצומים. מוסדות פרטיים רבים מספקים כיום רמת מלונאות גבוהה מאוד. ויקרה מאוד. (כדאי לדעת שגם המוסדות הפרטיים נמצאים בפיקוח של משרד הבריאות). קשיש הזקוק לאשפוז במוסד ציבורי ולא מסוגל לעמוד במחיר, יכול לקבל סיוע במימון משרד הבריאות. כדאי לזכור שזמן ההמתנה לסידור כזה עלול  להיות ארוך בשל הביקוש הרב ומספר המיטות המוגבל.

מה כדאי לבדוק לפני אשפוז סיעודי?

1. לפני הכל חובה לוודא שלמוסד יש רישיון והוא נמצא תחת פיקוח משרד הרווחה או משרד הבריאות. כולנו זוכרים לא מעט מקרים של טיפול לא נאות, עד כדי הזנחה.
2.  יש לברר היטב מהו סל השירותים המסופק במוסד: זמינות הרופא, הימצאות עובדים מקצועיים במגוון תחומים, טיב האוכל, שעות ביקור,  תעסוקה וכו'.
3. כדאי לקבל המלצות ממשפחות שיקיריהם שוהים במוסד או מאנשים קרובים.
4. רצוי לשאוף לבחור במוסד שיהיה קרוב למקום המגורים של בני המשפחה.
5. חשוב לוודא את ההתאמה החברתית של הקשיש לאוכלוסיית המוסד.

מחלקה סיעודית בהתאמה אישית

קיימות מחלקות שונות המותאמות למצבו התפקודי והקוגניטיבי של החולה: עצמאים, תשושים, סיעודיים, תשושי נפש, סיעודיים מורכבים ומונשמים.
עצמאים – קשישים שלא נזקקים לעזרה בעת ביצוע פעולות יומיומית כגון רחצה, אכילה, הליכה לשירותים, לבישת בגדים.
תשושים – קשישים הסובלים מירידה קלה עד בינונית בתפקודי היומיום הבסיסיים וזקוקים לעזרה חלקית.
סיעודי – קשישים הזקוקים לעזרה מלאה ברוב הפעולות או בכולן. מרותקים למיטה או לכסא גלגלים, ללא שליטה על הסוגרים וכו'. אשפוז סיעודי משמש לרוב מסגרת קבועה.
מחלקה לתשושי נפש – קשישים המסוגלים להתהלך פיזית, אבל סובלים מירידה משמעותית וקבועה בתפקודי המוח, שמתבטאת בפגיעה בזיכרון, בהתמצאות, ביכולת השיפוט וכו'.
סיעודי מורכב – קשישים עם מוגבלות תפקודית קשה ועם מורכבות רפואית. למשל פצעי לחץ, בעיות נשימתיות קשות, מחלה במצב סופני. אשפוז סיעודי מורכב אינו קבוע.
מחלקת מונשמים – חולים הזקוקים לצינור הנשמה לאורך זמן.

זכאות למימון אשפוז סיעודי

במוסד ציבורי ניתן לקבל מימון חלקי או מלא מהמדינה, על פי המצב הכלכלי של הקשיש ומשפחתו, והסטטוס התפקודי שלו. מבחן הזכאות כולל גם בדיקת הכנסות ילדי הקשיש. אם לקשיש יש חסכונות המספיקים לפרק זמן קצר, הוא חייב לשלם על השהייה במוסד עד לשלב בו יהיה זכאי למימון ציבורי.

גם הילדים אמורים להשתתף בהוצאות האשפוז. אם אין להם מקורות מימון הם צריכים להצטייד במסמכים המוכיחים זאת, ומשרד הבריאות/רווחה עושה את השיקולים שלו לאחר מכן.

במידה והקשיש הוגדר כתשוש בתפקוד, על המשפחה לפנות לשירותי הרווחה במקום מגוריו ולבצע את הסידור דרכם. התהליך מקביל לזה של משרד הבריאות.

תהליך הקבלה למוסד סיעודי ציבורי

כל תהליך קבלת הקשיש למוסד סיעודי ציבורי אינו מתנהל מהיום למחר והוא כרוך בלא מעט בירוקרטיה. לכן כדאי להתחיל אותו עוד לפני שמצבו של הקשיש מידרדר ומגיע לאין ברירה.

ראשית, יש לגשת ללשכת הבריאות האזורית באזור מגורי הקשיש, מצוידים באישורי הכנסה שלו ושל בן/בת הזוג, דו"ח תפקודי-סיעודי אותו ניתן לקבל מאחות בקופת חולים, ודו"ח סוציאלי מפורט מעובדת סוציאלית בשירותי הרווחה במקום המגורים. משרד הבריאות מסייע במימון אשפוז של קשישים סיעודיים ותשושי נפש (אשפוז בקוד), רק במוסדות שהנם ברישוי המשרד וקשורים עימו בהסכם מתאים. לאחר שקלול המסמכים ודו"ח העובדת הסוציאלית, מחליט משרד הבריאות האם להכניס את הקשיש למוסד סיעודי ומהן עלויות המימון.

למרות הדעה הרווחת, רוב הקשישים לא חיים במוסדות אלא ממשיכים לגור בבית. הם מטופלים על ידי המשפחה ו/או נעזרים בשירותי סיעוד. אבל אם אתם יודעים שלא תוכלו להמשיך לטפל באבא או אמא היקרים ותהיו חייבים להעביר אותם למוסד סיעודי ציבורי,  קבלו החלטה אמיצה וכואבת והתחילו את התהליך הרבה לפני שמצבם מידרדר לגמרי.