שלום רב! בסוף חודש אוגוסט האחרון התקשרתי למכללת דוד ילין על מנת להוציא שם תעודת הוראה. המזכירה שדיברתי איתה אמרה שי שאני צריכה להגיע לייעוץ, לקחה את מספר הנייד שלי ואמרה שיהיו איתי בקשר. לאחר מספר ימים בהן לא קיבלתי טלפון, התקשרתי שוב לדוד ילין ושאלתי למה לא יצרו איתי קשר והיא לא ידעה מה לומר לי חוץ מלקחת ממני שוב את מבספר הטלון ולומר לי שיצרו איתי קשר. לאחר שלא יצרו איתי קשר, התקשרתי שוב ודיברתי בצורה פחות נחמדה (משום מה) והפנו אותי למישהי בשם זיווה ונתנו לי גם את המספר הישיר שלה. השארתי לה הודעה אך היא לא חזרה אליי. התקשרתי שוב והשארתי שוב הודעה אך לא התקשרו אליי. לפני שבועיים התקשרתי בעצבים והסברתי להם (בפעם המי יודע כמה) מה אני רוצה והם התנצלו ואמרו שיהיו איתי בקשר ויזמנו אותי לועדת קבלה (מישהי בשם צליל). חיכיתי כמה ימים אך לא התקשרו אליי. התקשרתי שוב השבוע ודיברתי עם מישהי שהעבירה אותי לבחורה בשם רוני שהבטיחה לי שהיא תדאג לכך שייצרו אותי קשר. ביום שני בצהרים (22.10.11) קיבלתי טלפון ממישהי בשם יעל והיא אמרה לי שהלימודים מתחילים ביום א' ושאינני יכולה ללמוד ללא הקורס "אימוני הוראה" במסגרתו אני הולכת אחת לשבוע להתנסות בגן אך כל המקומות תפוסים. ברגע שהסברתי לה את הבעיה, היא אמרה שאני צריכה לדבר עם זיווה (זו שהשארתי לה שתי הודעות ולא חזרה אליי) כדי שהיא אולי תוכל לאשר לי את העבודה שלי (אני מטפלת בתינוקות) כ"אימוני הוראה". התקשרתי שוב לזיווה והשארתי (שוב) הודעה אך היא לא חזרה אליי. היום (27.10.11) החלטתי שנמאס לי שמסננים ואתי והלכתי ל"דוד ילין". הפנו אותי לזיווה שאמרה לי שיה אלא קיבלה את ההודעות ממני והיא הפנתה אותי למישהי מאוד לא סימפטית בשם יעל (לא זו שדיברתי איתה בטלפון). יעל אמרה לי שמאוחר מדי, שאין הם יכולים להכיר בעבודה שלי כ"אימוני הוראה" וכי עומדות בפני שתי אפשרויות: האחת לעשות מעט קורסים ולללמוד גם בשנה הבאה (כל זאת בתנאי שיש מקום בקורסים למרות שהיא בספק) או לחכות לשנה הבאה. היא אמרה לי שלא הגיוני שבמשך חודשיים אף אחד לא חזר אליי. יצאתי עם דמעות בעיניים (מרוב תסכול ועצבים). יחס כזה מחפיר לא קיבלתי בחיים. בצאתי משם אמרתי לה שאינני מעוניינת ללמוד אצלם. חשוב לציין שיצרתי איתם קשר עוד פעמים רבות אך ההודעות שהשארתי לא זכו למענה והיו פעמים שהתקשרתי ולא ענו לי. זכיתי ליחס מחפיר ובעקבות זאת איבדתי שנת לימוד.