בדרך להקמת חנות מקוונת? עצות משפטיות מעשיות

קיבלתם החלטה להקים אתר אינטרנט, בשעה טובה. אתר האינטרנט שלכם הוא למעשה החנות ו/או המשרד אשר אתם מזמינים את קהל הלקוחות שלכם, קרי הגולשים, על כל מגווניו. עצם ההזמנה שלכם אל האתר למעשה נועדה לפתוח לקהל הגולשים וגם לכם דלת הן בקבלת מידע, מוצר, ובכך לבצע עימם מגוון רחב של פעילות מסחרית. באתר יופיע תוכן שיווקי או מידע אשר ילווה במלל, תמונות, סרטונים, קבצי שמע, מוסיקה ועוד. כל אלו מהווים למעשה הקניין הרוחני שלכם. האומנם?

מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל?

הגולשים למעשה מסתמכים על המידע אשר מופיע באתר שלכם, לדוגמא: פריט מוצר, מידותיו, משקלו, איכותו, אחריותו, ועוד. בכך אתם יוצרים הסכם עם הלקוח אשר מתעניין ברכישת השירות או המוצר אשר מופיע באתר שלו. מספר העסקאות אשר חוזרות על עצמן באותו הקשר לאותו מוצר ביחס לכמות הלקוחות היא גדולה, ולכן כל טעות בניסוח תיאור המוצר עלולה להוות עילה לתביעה ייצוגית, לכן המידע אשר מופיע באתר חייב להיות מדויק ככל הניתן.

מקימים אתר מסחרי? לא לפני שיש לכם תקנון

על מנת להימנע מתביעות צרכנות ולשמור על האינטרסים שלכם כבעלי אתר אינטרנט, יש לנסח את כללי שימוש האתר ("תקנון") בכך שהלקוחות, הן הקבועים והן המזדמנים, יידעו מה הם הכללים ומה היא מערכת היחסים המשפטית ביניכם, כגון: קניין רוחני, לשון הרע, זכויות יוצרים, הגנת המידע, חוק התקשורת (ספאם), אחריות נזיקית, אחריות חוזית, הגנת הפרטיות, דיני צרכנות, דיני אינטרנט ועוד. נבהלתם מכל המושגים המשפטיים? חכו, יש עוד, אבל אני כאן כדי לעשות לכם סדר.

במידה ואתם מחזיקים אתר סחר, יש חובה לנסח את התנאים המסחריים בתקנון האתר עם הלקוח, איך מבצעים רכישה, תנאי תשלום, איך מתבצעת האספקה, מדיניות החזרת מוצרים, וביטול עסקה, חלילה ותקנון האתר לא מנוסח בצורה המתאימה לפעילות האתר ו/או חלילה הועתק, מעבר לעובדה שהאתר לא ישרת אתכם נאמנה, אתם חשופים לתביעה.

קליק לביטול עסקה

סעיף 14ג(א) לחוק הגנת הצרכן מחייב את המוכר (העוסק) לגלות לצרכן פרטים בנוגע לעצמו ולמוצר אותו הוא מוכר. כגון: שמו מספר ת.ז כתובת העסק בארץ ובחו"ל, מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום, משך התקופה שבה ההצעה בתוקף, אחריות, מועד ודרך הספקת הנכס או השירות ועוד.

חוק הגנת הצרכן מאפשר ללקוח המבצע רכישה באמצעות אתר אינטרנט ולבטל את העסקה בתוך 14 ימים מיום קבלת המוצר או ממועד קבלת פרטי העסקה, לפי המאוחר ביניהם. דרישת הביטול על ידי הלקוח יכולה להגיע באמצעות שיחת טלפון, דואר רשום, דואר אלקטרוני ו/או בפקס.

כפי שניתן לראות בגילוי, בנוחות ובאופן בולט וברור את האפשרות לבצע רכישה, כך על בעל האתר לאפשר ולהבליט את האפשרות לביטול עסקה באמצעות קישור ייעודי. האם כולם עושים זאת? לא. האם חובה על כולם לעשות זאת? בהחלט. תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)  מעניקות לצרכן, בהתאם לתנאים, את הזכות להתחרט ולבטל עסקאות מסוימות באופן חד צדדי וללא סיבה כלשהי, ולקבל את כספו חזרה.

הטעיתם בפרסום? הפרתם את החוק

עפ"י סעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), הטעייה בפרסום מהווה כשלעצמה הפרת הוראות החוק, ומאפשרת לצרכן לבטל את העסקה בהתאם לסעיף 32 לחוק:

 "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן – "הטעיה"); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

• הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
• המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;
• מועד ההספקה או מועד מתן השירות;

התמונה הינה להמחשה בלבד?

קיים מספר רב של מועדוני לקוחות אשר שולחים פרסומים של מוצרים הכוללים הנחות והטבות לחברי המועדון. מדובר בשיווק וקידום מוצרי צריכה החל ממזון ברשתות בתי קפה, מוצרי ביגוד וכן מוצרי חשמל ועוד. פרסומים אלו משווקים בנוסף באמצעות אפליקציה ייעודית של אותן חברות אשר הם מעודדים לבצע רכישה דרכם. שימו לב לכוכביות המופיעות בתמונה.

לעיתים חברות מפרסמות מוצרים כגון שולחן וכסאות, מיטה מזרון שידות וארון, הלקוחות ממהרים להזמין את המוצרים בהסתמך על התמונה ולבסוף מתברר להם כי המבצע אינו כולל את מלוא הפרטים אשר מופיעים במודעת הפרסום. טענת החברה כי התמונה הינה "להמחשה בלבד" והיא אף סומנה בכוכבית על גבי התמונה.

גם אם פתחתם את המוצר – ניתן לבטל עסקה

דוגמא נוספת הוא פרסום מטעה של מוצר על גבי האריזה כגון גודל המארז אשר יכול להטעות את גודל המוצר, תמונה מטעה על גבי המארז, תרשומת מטעה אשר יכולה לעודד את צריכתו של המוצר תוך כדי התרשמות הצרכן.

כל אלה מהווים פרסומים מטעים אשר נוגדים את הדין ובכך מאפשרים לצרכנים לבצע ביטול עסקה ובהתאם לפסיקת בתי המשפט בכל כאשר מדובר בעסקת מכר מרחוק ביטול העסקה אינו נתון כלל לשיקול דעת בעל העסק, חרף העובדה שהמוצר נפתח והיה בשימוש. בעלי אתרים הגדילו לעשות (ובניגוד לחוק) לרשום בהוראות התקנון סעיף אשר מונע מלקוח לבצע ביטול עסקה עקב פתיחת המוצר.

החוק גובר על הוראות התקנון ופסיקה רבה בנושא זה הדגישה את ההגנה על הצרכן המאפשרת לו לבדוק את המוצר או השירות (תוך זמן שהות סביר ומוגבל) ולבטל את העסקה, הצרכן אינו צריך לספק כל הסבר לביטול העסקה.

 ישנם עוד תנאים וסעיפים נוספים ואני ממליץ לקרוא את לשון החוק.

עשה זאת בעצמך או חברה להקמת אתרים?

במידה ואתם כשרוניים דיו על מנת להקים את האתר באופן עצמאי או באמצעות שירות אחר חשוב, שתקחו בחשבון ולתשומת לבכם נושא קריטי: זכויות יוצרים.

לוגו העסק שלכם, כתיבת התוכן באתר, תמונות, שמע, סרטונים, מוצרים ועוד מוגנים במסגרת זכויות יוצרים, כאשר השאלה הנשאלת היא למי הם שייכים? לכם או למי שנתן לכם שירות? הכלל הוא שתוצרים אלו שייכים למי שייצר אותם ולא לבעל האתר. עם זאת, כאשר אתם מזמינים שירות אשר גלומות בו זכויות יוצרים ניתן להגדיר בהסכמים מסוג זה, כי זכויות היוצרים יהיו שייכות לבעל האתר בלבד, ובכך תוכלו לעשות שימוש, שינויים ועריכה ללא קבלת הסכמתו של היוצר. מה שחשוב לדעת הוא שעליכם להסכים בכתב על הדברים, כדי למנוע סיבוכים בהמשך.

תכנון נכון היום, שקט נפשי מחר

הקמת אתר אינטרנט, לרבות חנות מקוונת ואתר מסחרי, דורשים היערכות משפטית מקצועית, במספר מישורים: זכויות יוצרים, תקנון אשר מתייחס לכל ההיבטים של הרכישה, ביטול העסקה כמובן, ועוד. אם אתם נמצאים בעיצומו של תהליך להקמת אתר מסחרי, אני מזמין אתכם לנהוג בחוכמה, לתכנן כראוי את כל הנוגע להיבט המשפטי, בכדי שתוכלו להיות שקטים בהמשך הדרך.

עו"ד איתי נווה עוסק בייעוץ משפטי לבעלי עסקים ולחברות ציבוריות, תאגידים, רשויות מקומיות, ועדות תכנון ובנייה ועוד. עו"ד נווה בעל ניסיון רב בשותפויות ומיזוגים, הקמת ופירוק חברות, רכישות, צרכנות, סימני מסחר וזכויות קניין, ובכל הנוגע לדיני רשת האינטרנט. משרדו של עו"ד איתי נווה ממוקם בחיפה.