אזרחות גרמנית לצאצאי נרדפי הנאצים: המהפכה שפתחה את הדלת למאות אלפי ישראלים

מאת עו"ד ניר לנקר

מאות אלפי ישראלים זכאים היום לאזרחות גרמנית, ורבים מהם אפילו לא יודעים זאת. "יש שני פלחי אוכלוסייה עיקריים של זכאים", אומר עו"ד ונוטריון ניר לנקר, המתמחה בדין הגרמני. "הראשון הוא מי שנולד לאם או לאב שמחזיקים באזרחות גרמנית. גם זה לא אוטומטי, וצריך לבצע הליך כמו רישום לידה. אבל הפלח הגדול יותר הוא צאצאיהם של מי שנאלצו להימלט מגרמניה עקב רדיפות הנאצים".

איך זה התחיל?

כדי להבין את הזכאות, צריך לחזור לשנות השלושים. "בחוקי נירנברג שללה גרמניה הנאצית מכל אזרח יהודי את אזרחותו", מסביר עו"ד לנקר. "לא משנה אם הוא חי או מת, בגרמניה או מחוצה לה, מחקו אותו. אחרי המלחמה, גרמניה המודרנית והדמוקרטית רצתה לתקן את העוול הנורא הזה, והחליטה לאפשר לנרדפים ולצאצאיהם להתאזרח מחדש במסגרת של הקלות".

ההקלות הללו משמעותיות. במסלול הזה אין דרישה לגור בגרמניה, אין דרישה לדבר גרמנית ואין בדיקה של מצב כלכלי. "הם לא היו צריכים לחיות בגרמניה אפילו יום אחד, ובכל זאת קיבלו את האזרחות", אומר עו"ד לנקר.

ההגבלות שחסמו רבים

אלא שבמשך שנים רבות, הזכאות הוגבלה מאוד. "בהתחלה הזכאות עברה רק דרך גבר, לא דרך אישה", מתאר עו"ד לנקר. "אם האב או הסב לא התחתן לפני שנולדת, גם לא קיבלת. היו שנים שבהן מי ששירת בשירות התנדבותי בצבא זר, כולל צבא קבע בישראל, נפסל. נוצרו מצבים אבסורדיים, כמו אח ואחות שברחו מגרמניה, ורק צאצאי האח היו זכאים".

אבל המכשול הגדול ביותר היה דרישת האזרחות עצמה. "המון אנשים היו בטוחים שהסבא שנולד בברלין או בפרנקפורט, שדיבר גרמנית והיה יקה לכל דבר, היה אזרח גרמני", הוא אומר. "בפועל, יהודים רבים הגיעו לגרמניה מפולין ,ליטא,צ'כיה,הונגריה,רומניה וכו' כמהגרי עבודה, השתקעו שם, עבדו והקימו משפחות, אבל מעולם לא היו אזרחים. אנשים הגישו בקשות בתום לב ונדחו, כי הסבא היה רק תושב".

2021: המהפכה

השינוי הגיע בשני שלבים. "כבר בסביבות 2018-2019 ביטלו בתי המשפט העליונים בגרמניה את ההפליה המגדרית ואת הדרישה לנישואין לפני הלידה", מסביר עו"ד לנקר. "אבל הדבר המשמעותי ביותר קרה ב-2021, כשנחקקו סעיפים חדשים בחוק האזרחות הגרמני. עכשיו לא צריך להיות צאצא של אזרח. מספיק להיות צאצא של מי שהיה תושב קבע בגרמניה ונאלץ להימלט עקב רדיפות הנאצים, בלי קשר למגדר".

כדי להמחיש את גודל השינוי, הוא מביא דוגמה: "סבא שלך היה אזרח פולני שעבר לגרמניה וחי שם חמש או שש שנים. כשהנאצים עלו לשלטון הוא הבין מה קורה וברח. היום תוכל לקבל אזרחות גרמנית, למרות שאיש במשפחה שלך מעולם לא היה אזרח גרמני. אין לזה אח ורע בעולם, מלבד אוסטריה שיש בה הסדר דומה. גרמניה היא מעצמה כלכלית ופוליטית שהאזרחות שלה מבוקשת ברמה העולמית, ובכל זאת היא בוחרת לעשות את זה. אני מסיר בפניהם את הכובע".

למה ההליך כיום מורכב יותר מבעבר?

לצד הבשורה, עו"ד לנקר מזהיר שההרחבה הביאה איתה גם מורכבות. "בעבר הספיק להביא ראיה שהסבא היה אזרח גרמני, וזה פתח את כל הדרך. אבל מי נחשב תושב? אין לזה הגדרה מדויקת בחוק. זה סל פתוח", הוא מסביר. "כל אחד מגיע עם סיפור משפחתי אחר. אחד מפרנקפורט ואחד ממינכן, אחד חי שם שלושים שנה ואחד ארבע, אחד למד ואחד עבד, אחד היה מבוגר ואחד ילד. צריך להוכיח באופן חד-משמעי שאתה צאצא של מי שהיה תושב, וזה הרבה יותר קשה".

גם משך הזמן מחייב סבלנות: ההליך עשוי להימשך שלוש עד ארבע שנים מיום ההגשה. "בדיוק בגלל זה חשוב כל כך לבחור נכון מי יטפל בבקשה", הוא אומר.

איך בוחרים עורך דין לאזרחות גרמנית?

ההמלצה הראשונה של עו"ד לנקר ברורה: ללכת לעורך דין, ולא למתווכים או לקרוב משפחה שדובר גרמנית. "כמו במצב שהרכב מתקלקל, הולכים למוסך ולא מנסים לתקן לבד", הוא אומר. הוא מזהיר גם מפני "חברות טרנד" שקמו כשהתברר שיש ביקוש: "אם מחר גרמניה תשנה את התקנות, הן עלולות להיסגר ולהיעלם, ואין כתובת ואין למי לפנות".

גם בין עורכי הדין צריך לבדוק. "המקצוע הוא מקצוע של התמחויות. אם משרד קטן אומר לך שהוא מומחה גם בגרמניה, גם בפולין, גם בפורטוגל וגם בבולגריה, זה לא טוב", הוא אומר, ומציע מבחן פשוט: "בקשו לראות שהוא מופיע ברשימת עורכי הדין המומחים של שגרירות גרמניה, היא פתוחה לכולם באינטרנט - וגם ברשימת המומחים בדין הגרמני של לשכת עורכי הדין. רק מי שמופיע בשתי הרשימות הוא באמת מומחה".

ויש מבחן נוסף. "תביאו לבעל המשרד, לא לפקידה ולא למתמחה, דף בגרמנית שיש לכם מהמשפחה, ובקשו ממנו לקרוא אותו. אי אפשר להגיש בקשה משפטית לרשות בגרמניה בלי לדעת גרמנית. הצוות במשרדים מתחלף, ומי שנשאר תמיד הוא בעל המשרד. אל תתביישו לבדוק. הצד השני לא מתבייש לבקש מכם כסף".

עו"ד, נוטריון ובורר ניר לנקר עומד בראש משרד לנקר-ירדני, הפועל מאז שנת 2000 ומתמחה בדין הגרמני והאוסטרי. המשרד מופיע ברשימת עורכי הדין המומחים של שגרירות גרמניה ומלווה ישראלים בהליכי אזרחות, דרכונים ורישום מעמד אישי, לצד טיפול בירושות ובפתיחת חברות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ.