מפגש ישיר עם החוק: משמעותו של כתב האישום בהליך פלילי

מתי ונגד מי מוגש כתב אישום? אילו גופים לוקחים חלק בתהליך? והעיקר - מה יכול לעשות הצד הנתבע וכיצד יש לפעול כדי לבטל את רוע הגזירה? סיור קצר במסלול שמתחיל עם הגשת התלונה ומסתיים בגזר הדין בבית המשפט
מאת: עו"ד אילת ברוך-כץ

כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג עורכי דין פלילי

בכל יום מחדש אנחנו מקיימים את שגרת חיינו מבלי לתת את הדעת על דבר כמעט מובן מאליו: הפעולות הרבות אותן אנו מבצעים, הן פועל יוצא של היותנו אנשים חופשיים. אנחנו בוחרים כיצד להתנהל מתוך ההנחה שכל אדם חופשי לעשות כרצונו, אבל גם מודעים לכך שיש דברים האסורים על פי חוק: אם נקבע בחוק כי קיים עונש מסוים על פעולה כלשהי, הרי שמדובר בעבירה. במדינת חוק, נגד מי שעבר עבירה והוחלט להעמידו לדין, מוגש כתב אישום.

כתב אישום הוא מסמך כתוב, אשר מוגש לבית המשפט על ידי התביעה – מטעם מדינת ישראל - עם העתק לנאשם. בחלק הראשון של מסמך זה מתוארות העבירות המיוחסות לנאשם, בחלק השני סעיפי החוק עליהם עבר הנאשם ובשלישי - רשימת עדי התביעה. לכתב האישום מצורפת הזמנה לדיון עבור הנאשם עם התאריך, המקום, מספר התיק הפלילי ושם השופט.

אבל הגשת כתב אישום והעמדה לדין אינם הליכים אוטומטים לאחר שאדם עבר עבירה. ברור למשל, שאם אף אחד אינו מודע לכך שאותו אדם עבר עבירה, הוא לא יועמד לדין ולא יוגש כנגדו כתב אישום. כך למשל כשגנב יוצא מדירה לאחר פריצה ולא נתפס לעולם, הרי שאין בעצם מי שיתלונן נגדו או יגיש תביעה.

 

המפתח: חקירת המשטרה

הליך ההעמדה לדין מתחיל בדרך כלל עם הגשת תלונה למשטרה על ידי אדם (מתלונן) כנגד אדם אחר (חשוד) בקשר לעבירה שהאחרון ביצע, או כאשר אותו חשוד נתפס על ידי נציגי אכיפת החוק (שוטרים). החשוד ייחקר תחילה על ידי המשטרה, ולאחר מכן תתקבל החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום.  אם יתברר במהלך החקירה שלא היו דברים מעולם לא יוגש כתב אישום והתיק ייסגר בעילה של "חוסר אשמה". אבל גם אם ייקבע על ידי החוקרים כי יתכן שהחשוד אכן ביצע את העבירה, אין הדבר אומר בהכרח שיוגש כתב אישום, זאת מכיוון שקיימות עילות נוספות לסגירת תיק – "היעדר עניין לציבור" ו"חוסר ראיות".

הגשת בקשה ע"י עו"ד למחיקת רישום פלילי בשל "היעדר עניין לציבור" תתקיים באחד מכמה מקרים: כאשר מדובר בעבירה לא חמורה (לדוגמה, החזקת סם לשימוש עצמי בכמות מזערית); כאשר לנאשם יש נסיבות אישיות שמצדיקות אי העמדה לדין (למשל, גיל מבוגר מאד או מצב בריאותי בעייתי); או כאשר קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות לקורבן העבירה (מסרב להעיד בתיקי אלימות במשפחה, וכדומה). סגירת תיק בשל "חוסר ראיות" תתקיים כאשר קיימות ראיות להעמדה לדין, אך הן אינן מספיקות להוכחת אשמתו של החשוד.

תיק שנסגר מהעילה של "חוסר אשמה" יימחק מרישומי המשטרה, ואילו בשני המקרים האחרים הוא יישאר במאגר הפנימי של משטרת ישראל למשך 7 שנים (או יותר בנסיבות מסוימות). החשוד עצמו מקבל, עם ההודעה על ההחלטה שלא להעמידו לדין, גם את העילה לסגירת התיק. בשלב הזה מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי ולבדוק האם ניתן לשנות את עילת סגירת התיק, כיוון שיש לכך כאמור משמעות עתידית עבור החשוד. רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים במשפט הפלילי תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת לאיתור עורכי דין.

 

כתב אישום? לא סוף פסוק

בסיום החקירה מעבירה המשטרה את התיק לתביעה המשטרתית או לפרקליטות (לפי סוג העבירה) עם המלצה להגשת כתב אישום או עם ההחלטה על סגירת התיק. התביעה או הפרקליטות אינן מחוייבות לפעול בהתאם להמלצת החוקרים, וההחלטה אם להגיש כתב אישום תתקבל על ידן רק אם הן סבורות שכתב האישום מבסס סיכוי סביר להרשעה. שאלה זו תיבחן על רקע הראיות בתיק, גרסת הנאשם, הראיות התומכות בגרסתו והסיכוי שטענותיו יאומצו על ידי בית המשפט, להערכתו של התובע בתיק.

חשוב לציין כי ניתן להשפיע על ההחלטה אם יוגש כתב אישום, גם לאחר שהסתיימה החקירה. לשם כך כדאי להשתמש בעורך דין פלילי מיומן ולהגיש בקשה לשימוע, כדי לשכנע את התביעה להסיר את הבקשה להעמדה לדין. חשיבות קיומו של הליך שימוע תקין ומקצועי מתחדדת לאור ניסיון החיים, המלמד כי הסיכוי להניא את התביעה לאחר שכבר הוגש כתב אישום, הוא נמוך יותר.

אם לאחר כל השלבים שהוזכרו עד כה הוחלט בכל זאת על הגשת כתב אישום, ואם החשוד לא עשה זאת עד כה, מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי, שישמש כסניגור מול התביעה. בשלב זה חומר הראיות בתיק החקירה, שעד עתה היה חסוי, ניתן לעיון על-ידי הנאשם או עורך דינו, כדי לאפשר להם ללמוד אותו, לבחון את הראיות ולבחור בהליך המתאים ביותר.

פנייה מוקדמת לעורך דין גם תסלול את הדרך האופטימאלית לנקיטת צעדים טרום-משפטיים אחרים שתוצאתם עשויה למנוע את ההעמדה לדין על ידי ביטול כתב האישום או עיכוב ההליכים בבית המשפט. דוגמא למצבים בהם תשקול התביעה לסגור את התיק אפשר למצוא בתיקי אלימות במשפחה, שבהם התגלו ראיות לפיהן התלונה הוגשה על מנת להשיג יתרון בתיק הגירושין.

 

השורה התחתונה: הרשעה או זיכוי

המשפט הפלילי עצמו נפתח בהקראת כתב האישום לנאשם ("הקראה"), שמודיע לבית המשפט האם הוא מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום או כופר בהן. בנוסף מועלות על ידי סנגורו טענות מקדמיות, בהן הוא מסביר למשל כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין או כל טענה טכנית או מהותית הנוגעת לכתב האישום ועשויה לגרום לביטולו לפני הדיון לגופו של עניין.

בהמשך מגיע שלב הדיונים המשפטיים בעניין כתב האישום, בו מוגשות הראיות של שני הצדדים (התביעה והנאשם). לכל צד יש אפשרות לחקור את הצד השני אודות ראיותיו. ההליך הפלילי מסתיים ב"פסק הדין" המזכה את הנאשם (זיכוי) או קובע שהוא אשם בדין (הרשעה), ומיד לאחר מכן "גזר הדין" בו נקצב למורשע העונש על פי הקבוע בחוק ולפי שיקול דעתם של השופטים.

>> בואו לדבר על זה בפורום עורכי דין - משפט פלילי.
>> בואו לדבר על זה בפורום מחיקת רישום פלילי ושימוע.
>> בואו להתעדכן במחירון עורכי דין - משפט פלילי.

 

עוד בנושא ממערכת פרוזאפ

כשעורך הדין שלכם אומר לכם שפסק הדין שקיבלתם בבית המשפט לתעבורה הוא "חלוט", אין הכוונה לכך שהשופט הטביל את פסק הדין בתוך כוס תה. המונח "חלוט" במובנו המשפטי, משמעו דבר סופי בהחלט. כלומר: פסק דין או החלטה שכבר לא ניתן לערער עליה, למשל כאשר זמן הגשת הערעור כפי שנקבע בדין - חלף.
 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא עורכי דין פלילי
האם המאמר עזר לך?