
מורידים את הרגל מהגז: עבירת מהירות? הדרך המהירה לקנס
כולנו מכירים את תחושת המבוכה והלחץ כששוטר בצד הדרך מסמן לנו לעצור, מבקש רישיונות ומבשר לנו שנסענו במהירות מופרזת. זה הזמן להיזכר בכמה כללים מלימודי התיאוריה ולהבין כיצד ניתן, באמצעים משפטיים העומדים לרשותנו, להקטין את הנזק שגרמנו לעצמנו
אתם על הכביש. הדרך פתוחה, הרכב החדש מזמין אתכם לבחון את יכולותיו וחוץ מזה אתם כבר מתים להגיע הביתה. אז לוחצים עוד קצת על דוושת הגז, מגבירים מהירות ומבלי לשים לב ברגע אחד הפכתם לעברייני תנועה. מהירות גבוהה מדי, מלבד העובדה שהיא מסוכנת לבטיחותכם, עלולה לסבך אתכם עם החוק והיכרות מוקדמת עם הכללים יכולה למנוע מכם מבוכה בפעם הבאה שתעלו על הכביש – או כשתיאלצו לתת הסברים לשוטר בצד הדרך.
מהי למעשה עבירת מהירות? המהירות המותרתבכבישי ישראל, אלא אם מוצב בדרך תמרור המורה אחרת, היא 50 קמ"ש בדרך עירונית, 80 קמ"ש בדרך שאינה עירונית, 90 קמ"ש בדרך לא עירונית המחולקת על ידי שטח הפרדה בנוי ו-110 קמ"ש בדרך מהירה.
האח הגדול צופה בכם
לרשויות אכיפת החוק מספר דרכים לעקוב אחר המהירות בה נוסעים הנהגים. הראשונה היא ממל"ז - מד מהירות לייזר. מכשיר זה מופעל על ידי שוטר אשר מכוון נקודת לייזר אדומה אל לוחית הרישוי של הרכב במשך כשליש השנייה. על פי פסיקת בית המשפט העליון, הוגבלה המדידה למרחק של 300 מטרים בלבד מהרכב הנבדק (אלא אם קיימת חצובה – שאינה נמצאת ברשות המשטרה). בנוסף, על השוטר להפחית 5 קמ"ש מהמהירות שנמדדה.
דרך מדידה נוספת היא באמצעות ה"מולטנובה" - מצלמת המהירות. מכשיר זה מוצב על גבי עמודים בצידי הדרך או מותקן על גבי ניידות. המצלמה תצלם רכב אם חצה את אלומת הקרן שלה במהירות העולה על המהירות שנקבעה בה מראש.
מכשירים ואמצעים למדידת מהירות
"דבורה" הוא מכשיר המותקן בניידות ומסוגל לקלוט רכב ממרחק גדול למדי - יותר מקילומטר - וזאת גם אם אין לשוטר קשר עין רציף עם הרכב. בנוסף הוא יכול לקלוט רכב הנוסע במקביל לניידת או בנתיב הנגדי בתנועה שמולו.
במקרים של תאונה קיימות עוד שתי אפשרויות לקבוע אם נהג עבר על המהירות המותרת: לעיתים, באמצעים הנדסיים ניתן לקבוע את המהירות בה נסע הרכב ובנוסף ניתן לקבוע עבירה אם יש עדויות נוסעים, אשר ראו את מד המהירות לפני התאונה. לעומת זאת, מעדות של עוברים ושבים על כך שהרכב נסע מהר לא ניתן לקבוע כי התבצעה עבירה.
מהירות גדולה - עונש שונה
העונשים על עבירות תנועה משתנים לפי המהירות ולפי סוג הדרך ונעים מקנס סמלי ועד שלילת רשיון. אם נתפסתם בדרך עירונית כשאתם נוהגים עד 20 קמ"ש מעל המותר, ייקבע קנס של 250 שקלים. נסיעה במהירות שבין 21 עד 30 קמ"ש מעל המותר – 750 שקלים ו-8 נקודות חובה; ונסיעה ב-31 קמ"ש ומעלה מעל המותר בדרך עירונית תעלה לכם בהזמנה לדין ו-10 נקודות.
קנס, נקודות - ובית המשפט
בדרך שאינה עירונית נסיעה עד 25 קמ"ש מעל המהירות המותרת תתורגם לקנס של 250 שקלים; בין 26 ל-40 קמ"ש מעל המותר – 750 שקלים ו-8 נקודות, ומ-41 קמ"ש מעל המותר – הזמנה לדין ו-10 נקודות. בנוסף, במקרה של הזמנה לדין יש בידי קצין המשטרה סמכות מנהלית לשלול את הרישיון של הנהג לתקופה של 30 יום.
בהזמנה לדין יקבע בדרך כלל בית המשפט את העונשים הבאים: שלילה בפועל - לתקופה של 3 חודשים, שלילה על תנאי - תקופת שלילה נוספת למספר חודשים אשר תופעל רק אם הנהג יבצע שוב עבירת מהירות במהלך שנה עד שלוש שנים (תלוי בהחלטת בית המשפט), וקנס הגבוה מ-750 שקלים. בנוסף, יוטלו העונשים הנהוגים לפי שיטת הנקודות. לדוגמא - אם נהג צבר 12 נקודות ויותר, הוא יוזמן לקורס נהיגה מונעת. כמובן שבידי בית המשפט נתון שיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה.
חשוב להדגיש כי קבלת הדו"ח אינה בהכרח גוררת את העונשים שהזכרנו. מסיבה זו רצוי מאד, בעיקר במקרה של העמדה לדין, להתייעץ עם עו"ד מומחה לתחום דיני התעבורה. עורך הדין יבדוק התיישנות העבירה וכן את תקינות הבדיקה, ויעלה טיעונים רלוונטיים היכולים להשפיע על שיקול הדעת של המשטרה ושל בית המשפט, ובכך לגרום לזיכוי או להקלה משמעותית בעונש.
התיישנות היא מצב שבו לא ניתן לשפוט את הנהג, למרות שהעבירה בוצעה. זה קורה כאשר מדובר בדו"ח מצלמה, אשר אמור להישלח בתוך ארבעה חודשים מיום העבירה, או בתוך שנה לנהג שאיננו בעל הרכב. אם לא נעשה כן – אפשר לטעון להתיישנות.
התיישנות מתייחסת גם למקרה שבו הנהג הוזמן לדין אך לא הוגש כתב אישום לאחר שכבר עברה שנה מביצוע העבירה. לבסוף, אם ביקש בעל הרכב להעביר את הדו"ח לנהג אחר וחלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה - תחול עליה התיישנות.