פענוח בדיקות דם - הפרמטרים שמעידים על מצבכם הבריאותי

ספירת דם ובדיקות דם הם אמצעי שגרתי למעקב אחר מצבנו הבריאותי. חלקנו מבצעים בדיקות אלה רק כאשר התחושה הכללית לא ממש טובה, ואחרים מקפידים לבצען אחת לתקופה באופן שגרתי (כל הכבוד!). אילו מרכיבים יש בספירת דם, ועל מה מעידים הפרמטרים השונים?
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג מעבדות רפואיות

בדיקת דם או ספירת דם (CBC) בודקת את רמת ההמוגלובין, רמת טסיות הדם, רמת כדוריות הדם הלבנות ועוד. את תוצאות הבדיקות מפענחים עבורנו האחות או הרופא, אולם אפשר לקבל מושג על המצב הבריאותי ועל חריגות ממצב תקין  גם בעצמנו, עוד טרם ההגעה לקופת החולים.

 

מה מספרות כדוריות הדם?

אחד האלמנטים בספירת הדם הוא ספירת כדוריות דם לבנות (WBC), שאחראיות במערכת החיסונית  על מערך ה"לחימה" כנגד חיידקים, נגיפים וכדומה. אם קיים בגופנו זיהום, מספרן של כדוריות הדם הלבנות עולה משמעותית כתוצאה מהיערכותן למלחמה במחוללי המחלה. כך ניתן לזהות את קיומו של זיהום. תוצאות נמוכות של ערכים אלה יצביעו על דיכוי מערכת חיסונית, ואילו ערכים גבוהים יעידו על קיומו של זיהום. ערכי הנורמה נעים בין 4,300 ועד 10,800.
ספירת כדוריות דם אדומות (RBC) נעשית לשם זיהוי אנמיה, ובעקבות עייפות, חולשה וכדומה.  כדוריות אלו אחראיות על הובלת החמצן מן הריאות לרקמות הגוף, וכן על קליטת פחמן דו-חמצני  ועל פליטתו לריאות. ערכים נמוכים יכולים להיווצר בעקבות חסר ברזל, מחלת מח עצם או דימום.  ערכים גבוהים יכולים להעיד על התייבשות או על מחלות ריאה. ערכי הנורמה נעים בין 4.5 ועד 5.3.
ספירת המוגלובין ) HGB ) נעשית, על פי רוב, כדי לבדוק אנמיה שיכולה לנבוע מחסר ברזל, חוסר בחומצה פולית וכדומה. ערכים נמוכים יאששו השערה זו, ואילו ערכים גבוהים יעידו על התייבשות, על פי רוב. ערכי הנורמה אצל נשים 12-16 ואצל גברים 12-18.
אחוז נפח כדוריות הדם האדומות נבדק בבדיקת המטוקריט (HCT). ערך נמוך יעיד על אנמיה, וערך גבוה על בעיות ריאה, התייבשות ועוד. ערכי הנורמה אצל נשים  33% – 47% ואצל גברים 37% - 54%. במקרים שבהם הערך נמוך, ייבדק נפח כדורית הדם (MCV) על מנת לאתר את הגורם לאנמיה. בנוסף תיבדק כמות ההמוגלובין וריכוזה בכדורית אדומה (MCHC), ערך נמוך יעיד על אנמיה, וערך גבוה על מחלת מח עצם או על מאמץ פיזי מוגבר. ערכי הנורמה 24 - 30.
 

טסיות, נאוטרופילים ועוד

בדיקת טסיות (PLT) נערכת כאשר רוצים לבדוק חשד למחלות המטולוגיות, או בעקבות דימום מוגבר. הטסיות אחראיות על קרישת הדם ועל הפסקת דימום. ערכים נמוכים עשויים להעיד על מחלות שמקורן במח עצם, וערכים גבוהים עשויים להעיד על אנמיה, דלקת או מחלת מח עצם. ערכי הנורמה K150 – K450.
הליקוציטים הם תאים שנודדים לאזורי דלקת בגוף ומגנים מפני חיידקים שונים. תאים אלה הם חלק מן המערכת החיסונית. ערכים גבוהים או נמוכים משמעותית עשויים להעיד על דלקת או חלילה על  לוקמיה. ערכי הנורמה 4.5 – 11.
גלוקוז (Glucose), הלוא הוא הסוכר בדם. בדיקה מסוג זה בודקת רמת ריכוז הסוכר בדם, ומסייעת באבחון יכולתו של הגוף לפרק את הסוכר. רמות גבוהות מתריעות על חשש לסוכרת, ורמה נמוכה עלולה להוביל לאיבוד הכרה. ערכי הנורמה הם 80-110.
לכולסטרול ( Cholesterol) תפקידים רבים בגופנו, ביניהם יצירת הורמונים סטרואידים כדוגמת ויטמין D, הורמוני המין, יצירת מיצי מרה ועוד. הכולסטרול אחראי על ספיגה וויסות הגוף. ערך גבוה של כולסטרול עלול להוביל לבעיות לב, ובמקרה שכזה מומלצת דיאטה והתנזרות ממאכלים עתירי שומן וסוכרים. הכולסטרול נחלק לטוב (LDH) ורע (LDL), כאשר הרע אמור להיות פי שניים מהטוב. ערכי הנורמה הם עד 220.
טריגליצרידים, "חברי" הכולסטרול, הם חומצות שומן, וגם הם עלולים להוביל למחלות לב במצב של רמה גבוהה. ערכי הנורמה הם עד 250. על פי רוב, הרופא המטפל יבחן את שני המרכיבים יחדיו על מנת להחליט אם יש צורך בטיפול תרופתי ו/או בדיאטה.
טרנסאמינזות (AST) הם האנזימים שמראים את מצב תפקודי הכבד בגוף. רמה גבוהה עלולה להעיד על מחלת כבד.  ערכי הנורמה 14 – 150.
סידן (Calcium) הוא מרכיב חיוני בגופנו, רמה גבוהה שלו עלולה להצביע על מחלת הסרטן. ערכי הנורמה נעים בין 8.5 – 10.5
אוריאה (Urea) בוחנת את תפקודי הכליה ואת כמות החנקן בדם. ערכים גבוהים מעידים על מחלת כבד, על עודף שתייה או על תת-תזונה. ערכים נמוכים עשויים להעיד על מחלת כליה. ערכי הנורמה נעים בטווח של 15-25.
 

שקיעת דם (ESR)

זוהי בדיקה שמטרתה לאתר מחלה דלקתית כלשהי ו/או לעקוב אחר הטיפול במחלה. בבדיקה בוחנים את מהירות שקיעת הכדוריות האדומות בתחתית המבחנה. תוצאות הבדיקה מורות על קיומה של בעיה, אך ללא אבחון ממוקד של מחלה. על מנת לבצע את הבדיקה יש לצום. תוצאה נמוכה עלולה להורות על אי ספיקת לב, ואילו תוצאות גבוהות עלולות להעיד על דלקת, מחלת כליות ועוד. ערכי הנורמה עד 20 בשעה.

 

ניתוח תוצאות עצמי - בעירבון מוגבל!

חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה כלשהי. כאשר יש חריגה אל תנסו לנתח אותה לבדכם ולהעלות ספקולציות שונות. אחרי הכול לרופא יש תפקיד חשוב בניתוח תוצאות בדיקות הדם, וכן בקבלת החלטה האם יש צורך בבירור רפואי נוסף. אפשר להתייעץ גם עם רופא מומחה, אם אתם רוצים לקבל חוות דעת נוספת (זוהי זכותכם!). במקרים שבהם יש חריגה משמעותית בערכי הנורמה, מומלץ לחזור ולבצע את הבדיקות שוב כדי לוודא שלא נפלה כל טעות. והכי חשוב, זכרו, אתם לא רופאים, ולכן אסור לכם בתכלית האיסור ליטול תרופות על דעת עצמכם! רק בריאות.

עוד בנושא מפורומים ברשת

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא מעבדות רפואיות
האם המאמר עזר לך?