הזכות לחופש: חופשה שנתית, זה חלק מהעבודה שלכם

עבודה, עבודה - ושוב עבודה. כן, אם לא נפל בחלקכם המזל להיות חלק מאצולת הממון או סתם לרשת כמה מיליוני שקלים טובים מדוד עשיר, הרי שגם אתם חלק ממעגל העבודה הגדול שמניע את השוק. אבל עם כל הכבוד לשגרה היומיומית ולמקורות הפרנסה שלנו, צריך גם לקחת פסק זמן. ובדיוק בשביל זה נועד "חוק חופשה שנתית", הקובע כי כל עובד זכאי למספר ימי חופשה בתשלום בשנה - על חשבון המעביד.
 
לכאורה מדובר בהסדר הוגן ופשוט שאמור להיות מובן וקל ליישום. אולם חוק זה מעלה לא מעט שאלות בקרב העובדים והמעבידים גם יחד. כמה ימי חופשה מגיעים לכם בכל שנה? האם אפשר לצבור אותם "על החשבון"? מתי תוכלו לפדות את הימים שצברתם, ואילו זכויות יש למי שעבד פחות משנה?

הכל עניין של ותק

חוק חופשה שנתית נועד לקבוע את אורך החופשה המגיעה לכל עובד פעם בשנה. את כמות ימי החופש ניתן לשנות בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי, אך מכיוון שהמכסה הקבועה בחוק מגדירה כמות מינימלית של ימי חופש, אין באפשרות הסכמים אלו לקצר את החופשה אלא רק להאריכה.
 
על פי החוק, מספר ימי החופשה המגיעים בשנה לעובד, תלוי בוותק שלו אצל המעביד ובאופן ההעסקה שלו- חמישה או שישה ימים בשבוע. מי שעובד במתכונת של חמישה ימי עבודה בשבוע זכאי בשנה הראשונה ובשנייה לעבודתו לעשרה ימי חופשה נטו בכל אחת מהן; בשנה השלישית וברביעית ל-11 ימי חופשה; בשנה החמישית ל-12ימי חופשה; בשנים השישית, השביעית והשמינית ל-17ימי חופשה; ומהשנה התשיעית ואילך הוא זכאי ל-23ימי חופשה בשנה. עובד במתכונת של שישה ימי עבודה בשבוע זכאי בשנתיים הראשונות לעבודתו ל-12ימי חופשה בשנה; בשנה השלישית וברביעית ל-13; בשנה החמישית ל-14; בשנה השישית, השביעית והשמינית ל-19; ומהשנה התשיעית ואילך הוא זכאי ל-26ימי חופשה בשנה.
 
 
הזכאות לימי חופשה ניתנת ככלל למי שהשלים שנת עבודה במקום אחד או אצל אותו מעביד. אולם, גם מי שעבד פחות משנה זכאי לחופשה שנתית. לדוגמה, אם עבדתם  240 ימים, שהם שמונה חודשים, תהיו זכאים לכל ימי החופשה כאילו עבדתם שנה שלמה. אם עובד השלים פחות מ- 240ימים הוא זכאי לחלק יחסי של ימי החופשה, כשנקודת ההתייחסות היא תמיד ל-240הימים. גם מי שעובדים רק חלק מימות השבוע זכאים לחופשה שנתית, שאורכה תחושב באופן יחסי למספר ימי העבודה. במידה שהיו יחסים משפטיים בין העובד למעביד במשך למעלה מ-200ימים באותה שנה, יהיה העובד זכאי לחופשה שנתית באורך מלא.
 
גם מי שעובד משרה חלקית זכאי לחופשה שנתית, אולם אם יבחר לפדות את ימי החופשה ולקבל במקומם כסף, תעריף יום החופשה שלו יהיה נמוך, משום שהוא תלוי בשכר העובד.
 
חשוב לדעת – החופשה נועדה למנוחה ולא לעבודות צדדיות, ויש להקפיד על כך. החוק אוסר על עבודה בשכר במקום אחר בתקופת החופשה השנתית ואם תעשו כן המעביד רשאי לנכות את דמי החופשה משכרכם.

החופשה שלכם שווה כסף

חשיבותה של החופשה וההתנתקות מהעבודה לכמה ימים באה לידי ביטוי בחוק המחייב – ממש כך - כל עובד לקחת לפחות שבעה ימי חופשה בפועל בשנה. את יתר הימים הוא יכול "לצבור" בהסכמת המעביד ולפדות אותם בכסף. חשוב לציין כמה דגשים בנוגע לפדיון ימי חופשה: ראשית, ניתן לצבור ימי חופשה של שלוש שנים מלאות לכל היותר. שנית, לא ניתן לפדות את ימי החופשה בכסף לפני שתמו יחסי העבודה, אלא רק אם העובד פוטר או התפטר. לבסוף, ערכו הכספי של יום חופש הוא כשכר של יום עבודה. משמעות הדבר היא שהשכר בימי החופשה השנתית שווה לשכרך "הרגיל" בתור עובד, ואינו כולל "תוספות" שונות כגון הוצאות נסיעה, שעות נוספות ובונוסים.
 
בין אם בא לכם לנפוש בספא מפנק ובין אם בחרתם "למכור" את ימי החופש שלכם, חשוב לזכור - ישנם גם כמה ימים שאינם נספרים במניין ימי החופשה, כמו למשל ימי מחלה, ימי חג (שבתון), ימי אבל במשפחה, ימי שביתה או כאלו שבהם נעדר העובד בשל שירות מילואים, חופשת לידה ו“חופשת הודעה מוקדמת לפיטורים" (אלא אם מדובר בתקופה הארוכה מ-14 ימים).
 
לסיכום, בתור עובד מגיעה לכל אחד ואחת מכם הזכות לצאת לחופשה שנתית והזכות לפדות חלק מימי החופשה בכסף. חשוב ללמוד מה מגיע לכם במסגרת החוק ומתי, כדי להימנע ממצב שבו תפסידו ימי מנוחה ו/או כסף. בכל מקרה בו לא שולמו לכם דמי חופשה המגיעים לכם כחוק או שלא אפשרו לכם לממש את ימי החופש, אפשר לפנות להליך משפטי ולתביעה באמצעות עורך דין או גופים שונים המסייעים לעובדים בישראל. רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בזכויות עובדים תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת. ועוד דבר אחד שחשוב לדעת - תביעה לפדיון ימי חופשה מתיישנת אחרי שלוש שנים, אז שווה למהר.

>>בואו להתעדכן במחירון דיני עבודה.
>> בואו לשאול שאלות ולהיתייעץ בפורום דיני עבודה.