שני צדדים לעבודה: הגדרת היחסים שבין עובד למעביד

כולנו רגילים להגיע בבוקר לעבודה, לומר שלום לבוס ובסוף החודש לקבל את המשכורת. אבל, כשצצות בעיות וקיימות מחלוקות, חשוב לדעת במדויק מה הגדרת היחסים ביניכם לבין המעביד שלכם
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני עבודה

מרבית עובדי המשק הם שכירים, ועובדים עבור ארגון או אדם אשר משלמים להם משכורת על בסיס קבוע. אך האם עובדה זו יוצרת בין הצדדים יחסי עובד ומעביד? התשובה לשאלה זו מורכבת ואינה חד משמעית. 
 
ראשית חשוב להבהיר מדוע בכלל שאלת קיומם של יחסי עבודה והגדרתם חשובה כל כך. ובכן, אם בין צדדים מסוימים קיימים יחסי עובד-מעביד, הרי שאז הם נמצאים בתוך העולם המשפטי של דיני עבודה, הכולל חוקים וכללים מיוחדים. זאת ועוד - במחלוקות שבין הצדדים יטפל בית משפט מיוחד העוסק בדיני עבודה, הוא בית הדין לעבודה (אזורי וארצי), וחשובה לא פחות מכך העובדה שאם מתקיימים יחסי עובד- מעביד יש להעניק לעובד את הזכויות השונות שמגיעות לו כגון: פנסיה, חופשות, הבראה ועוד.
 
 

הגדרות ברוח הזמן

דרכי קבלת המשכורת של עובד מגוונות: יש מי שעובד באמצעות תלוש משכורת (כלומר עובד בשכר), יש מי שבאמצעות חברות כוח אדם (המעסיקות עובדים עבור אחרים) ויש מי שמבצע עבודה ומקבל עבורה תמורה באמצעות חשבונית וקבלה. דרך נוספת היא עבודה כפרילנסר, או בעברית משתתף חופשי. האם בכל אחד מהמצבים האלו מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד? במקרה של תלוש משכורת המצב די ברור, אבל מה קורה כשאדם עובד כפרילנסר עבור התיאטרון? האם אז יש בין הצדדים יחסי עובד- מעביד? התשובה, כאמור, אינה פשוטה כלל, ובמקרה ששני הצדדים נקלעים להתדיינות משפטית בנושא, היא תוכרע באמצעות מספר מבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט.
 
נקדים ונאמר שהחוקים הנוגעים לדיני עבודה לא נוקבים בהגדרה אחת וחד משמעית בנוגע לסוגיה מיהו עובד ומהם יחסי עובד-מעביד, משום שהעולם העוסק בתחום זה הוא דינמי ומשתנה. מערכת היחסים שבין הצדדים יכולה להתאים עצמה לשינויים שמתרחשים בחברה, בכלכלה, בתהליכי הייצור ועוד. יחד עם השינויים האלו יכולים להיות גם שינויים במבחנים. עם זאת, במהלך השנים נקבעו כמה מבחנים עיקריים ובסיסיים שיכולים להצביע על קיומם של יחסי עובד מעביד.
 
 

המבחן המרכזי

המדד העיקרי והמקובל כיום (על פי בית המשפט העליון) לבחינת יחסי עובד-מעביד הוא המבחן המעורב שנקרא גם מבחן ההשתלבות. מבחן זה כשמו כן הוא: הוא בוחן את השתלבותו של אותו אדם במערך העבודה ועל פיו ייבדקו שתי שאלות: ראשית, האם אותו אדם השתלב במערך העבודה, כך שהוא מהווה למעשה חלק מאותו מערך עבודה. שנית, האם יש לאותו אדם עסק משלו.
 
גם התשובות לשאלות אלו אינן חד משמעיות והן נתונות לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אך ככלל אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, והתשובה לשאלה השנייה היא שלילית, כלומר אותו אדם השתלב במערך העבודה ואין לו עסק משלו, אז הוא ככל הנראה עובד ומתקיימים בינו לבין הצד השני יחסי עובד מעביד.
 
מלבד מבחן ההשתלבות ישנם מבחנים נוספים שיכולים להצביע על קיומם של יחסי עובד-מעביד. כך לדוגמא מבחן הבודק האם אותו אדם נתון לפיקוח ולשליטה. אם התשובה חיובית, ככל הנראה שבין הצדדים הרלוונטיים מתקיימים יחסי עובד-מעביד. בעבר מבחן זה היה המבחן המרכזי, אך עם השינויים שהתרחשו עם הזמן, הוא נדחק מעט. 
 
בנוסף, קיים מבחן רצון הצדדים שבוחן מה היו הציפיות של הצדדים הרלוונטיים מהקשר ביניהם - האם התכוונו שאכן ייווצרו יחסי עבודה. גם שאלת משך ההעסקה או התלות חשובות וככל שמשך זמן ההעסקה ארוך יותר והתלות גדולה יותר, סביר להניח שבית המשפט יראה ביחסים שנוצרו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. אלו כאמור רק חלק מהמבחנים וכל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו, כשהמבחנים והנסיבות - הכלליות והספציפיות - יכולים להשתנות בהתאם לרוח התקופה, המקום ועוד.
 
שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד היא מורכבת וחשובה. לכן בכל מצב בו מצאתם את עצמכם עומדים בפני סוגיה העוסקת בכך, פנו לעו"ד המתמחה בדיני עבודה על מנת שיסייע לכם לעמוד על מלוא זכויותיכם ולקבל את המגיע לכם. רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בדיני עבודה תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת.

בהצלחה.

>> בואו לדבר על זה בפורום דיני עבודה.
>> מוזמנים להתעדכן במחירון דיני עבודה.


 
 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני עבודה
האם המאמר עזר לך?