דייגי המידע: חקירות פרטיות בעולם הדיגיטלי

העולם הדיגיטלי מתפתח בצעדי ענק כבר מהמאה שעברה, אבל נדמה כי בשני העשורים האחרונים הוא שינה את חיינו באופן דרמטי, עם כניסת האינטרנט, המחשבים המתוחכמים, ערוצי הכבלים, הממירים הדיגיטליים, שלל הטלפונים הסלולאריים ועוד. אל היצע המכשירים ההולך וגדל אפשר להוסיף את המסרונים, המיילים והצ'אטים למיניהם - והרי לכם חגיגה דיגיטלית עולמית וססגונית. 

אבל אותה קידמה טכנולוגית ששיפרה את חיינו בתחומים רבים, עלולה גם להפיל אותנו בפח, להכניס אותנו למלכודת ולחשוף את כל הסודות הכמוסים שאנחנו מעדיפים לשמור. פרטים שחשבנו בעבר כי הם שמורים רק איתנו, עלולים למצוא את דרכם אל גורמים לא רצויים ויכולים לשמש נגדנו, ומצד שני לעמוד לרשותנו, בעת טיפול בסוגיות משפטיות או פליליות.

המחשב שהפליל 

הודעות אס.אם.אס, תמונות, מיילים וקבצים, נחשבים לראיות דיגיטליות, כאשר גורם כלשהו מבקש לחקור עוולה שהוא חושד בה. זה יכול להיות גבר או אישה החושדים שבני זוגם בוגדים בהם, מעסיקים שנמצאים לפני דיון בבית הדין לעבודה ומבקשים לברר פרטים אודות עובד, משרדים ממשלתיים החושדים בריגול תעשייתי של גורם מבפנים וכדומה. 

מי שמבקש לחקור פונה אל משרדים העוסקים ב"שחזור חקירתי" או שחזור מידע. אם יש לכם מה להסתיר, לא הייתם רוצים שהמחשב האישי או הטלפון הסלולארי שלכם יגיע לאותן חברות המשחזרות מידע.   

המומחים של אותן חברות יודעים לבצע חיפוש מדוקדק בכל מכשיר אלקטרוני עם זיכרון, שבו עשוי להסתתר מידע שיועיל ללקוח. הבדיקה נעשית בכל מכשיר שהלקוח יכול לספק ונמצא ברשותו באופן חוקי - מחשב כף יד, התקני דיסק-און-קי שבאמצעותם ניתן להעביר קבצים שלמים ומידע מבלי להשאיר שריד במחשב עצמו, נגני MP3, כרטיסי זיכרון של מחשבים נייחים ואם אפשר - כמובן מכשירים סלולאריים. 

הקפדה על פרטיות

ראייה דיגיטלית תקפה בבית המשפט במידה שהושגה כחוק, כלומר ללא חדירה לפרטיות. דוגמה לכך היא מקרה שבו חברה גדולה חשדה בעובד בגניבה, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר נגדה. חלק מהחקירה נגד אותו עובד כלל חיפוש מילות מפתח עסקיות ושמות חברות שאיתן היה בקשר (זאת, כדי למנוע חיטוט התכתבות שלו בדוא"ל עם אשתו, עם עורך דינו, עם הרופא וכדומה). בסיום החיפוש קיבל עורך הדין של החברה תקליטור ובו התוצאות שאפשרו לו לראות רק את המייל בו מדובר, ולא שום התכתבות אחרת - מה שהפך את הראיה לקבילה בבית המשפט, מבלי שיהיה מדובר בחדירה לפרטיות.

כדי לחדד את הנושא אפשר לתת לדוגמה מחשב ביתי שמביאה האישה החושדת, ושבו אסור לחפש את סיסמת הפייסבוק של הבעל כדי לא לחדור לפרטיותו. במחשב של מקום העבודה מותר לחטט בדואר האלקטרוני של העובד, רק אם מבטיחים שלא תהיה פגיעה בפרטיותו. על אף שהמחשב שייך למקום העבודה והעובד אולי משתמש בתיבת הדואר האלקטרוני של המעסיק לצורך העברת מידע למתחרה - יש כללים מאד נוקשים לחיפוש בתיבה זו.

היכרות מושלמת עם הדיסק

מומחים בשחזור מידע הם בעלי ידע רב אודות אופן העבודה של דיסקים קשיחים, והם משמשים גם כמומחים של בתי משפט. לדוגמה, כאשר חברת הובלה גרמה נזק למחשב חדש שהובילה לבית לקוח, ואותו לקוח הגיש בגין מקרה זה תביעה כנגדה, יזמין בית המשפט מומחים מטעמו כדי להעריך את גודל הנזק. אל חברות שחזור המידע מגיעים גם אנשים המבקשים לשחזר זיכרונות או מידע מהטלפון הסלולארי או המחשב הנייד והנייח שנגנבו או נהרסו. בעידן שבו רוב חיינו נמצאים על המחשב או בטלפון הנייד, כל פיסת מידע שנעלמת היא עולם ומלואו. 

אלא שמומחים טובים, במסגרת חקירות דיגיטליות, אינם מסתפקים בניתוח מחשבים, אלא מסתכלים על כל מכלול המכשור הדיגיטלי. המטרה של עבודת שחזור המידע היא לא רק להגיע למידע עצמו אלא להעתיק את תכולתו מבלי להתגלות.

לסיכום, במקרים רבים, כאשר רוצים להגיש תלונה במשטרה על פריצה למחשב האישי או למכשיר הסלולארי, תגלו כי אין בכך עניין לציבור והדרך היא לפנות למומחים הפרטיים. את אלו כדאי לבחור בשיטת חבר מביא חבר או באמצעות המלצות של לקוחות מרוצים, כדי להימנע משרלטנים, וכך כמובן גם במקרים שבהם ברצונכם לשחזר מידע אישי שאבד.  

אבנר שרון הוא מומחה לחקירות פרטיות דיגיטליות.

בואו לדבר אתובפורום חוות דעת מחשבים ואינטרנט.

למעבר לכרטיס בית העסק לחץ כאן