מעצר, אבל אחרת: על החלופות האפשריות לבית המעצר

פעמים רבות אנו קוראים בכלי התקשורת על חשודים - חלקם מפורסמים - שנעצרו בעקבות תלונות שהוגשו נגדם ונשלחו למעצר בית. מדובר בתחליף נוח וידידותי יותר למעצר במתקן של רשויות החוק, והוא מתאפשר לאחר שבית המשפט נעתר לבקשתו של העצור או של עורכי הדין שלו.
 
שופט יכול להורות על מעצרו של חשוד גם מבלי שנערך משפט ועוד לפני שאותו אדם נמצא אשם. ביהמ"ש יחליט על מעצר במקרים של עבירות עוון (לדוגמא בעבירות מס) או פשע (הריגה, למשל), אם למשטרה יש חשד סביר לביצוע העבירה עוד בטרם הוגש כתב אישום, או כאשר קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה לאחר שהוגש כתב אישום. מעצר ללא משפט יכול להתקיים גם באחד מהתנאים הבאים: 

1. קיים חשש כי החשוד עלול להשפיע או לדבר עם מי מהמעורבים, המתלוננים או החשודים האחרים במעשה, או שקיים חשש כי יברח לרשויות החוק.
2. קיים חשש כי החשוד מסכן את בטחונו של אדם כלשהו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
3. קיימים הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא אם החשוד במעצר.

בידי ביהמ"ש האפשרות להחליט על "מעצר ימים" לתקופה של עד 30 יום (שניתנת בנסיבות מסויימות להארכה) לפני שהוגש כתב אישום ועל "מעצר עד תום ההליכים" לאחר שהוגש כתב האישום.

מעצר בית - אינטרס של כולם

לזכותו של החשוד עומדת האפשרות לקבל הקלה כלשהי, גם אם השופט החליט על הצורך במעצר. ההקלה המוכרת מכולן היא מעצר בית, אך קיימות חלופות נוספות, שיכולות להיקבע במקביל, כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ, שחרור בערבות, איסור להשתמש בטלפון, מחשב ואינטרנט, איסור להגיע למקומות מסוימים ועוד.
      
אולי הדבר יישמע מפתיע, אבל האינטרס למתן ההקלה ולקביעת חלופת מעצר במקום מעצר בפועל משותף לכל הצדדים. החשוד ועורך דינו מעוניינים לבקש חלופה לבית המעצר כיוון שמדובר בדרך כלל בחוויה טראומתית. לתביעה, מהצד השני, יש אינטרס להסכים לכך בשל העומס הקיים במתקני המעצר.

גם לביהמ"ש יש עניין למצוא חלופה למעצר. בעת שאדם מובא למעצר נשללת חירותו (שהיא זכות יסוד) וזאת עוד לפני שנקבע כי הוא אשם, והחוק קובע כי אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה פחותה, יש לבחור בה. קביעה זו איננה בגדר המלצה של המחוקק, אלא תנאי המחייב את השופט לבדיקה מעמיקה, בטרם הוא מחליט על המעצר.

בבית - תחת פיקוח צמוד

החלופה למעצר שגרתי נחלקת לשלושה סוגים: מעצר בית מלא, מעצר בית חלקי ומעצר בית פונקציונאלי. מעצר בית מלא מאפשר למשוחרר לשהות אך ורק בביתו או בבית של אדם קרוב ללא עבר פלילי, אשר יביע את הסכמתו לכך ויאושר על ידי ביהמ"ש. המשוחרר יוכל לצאת מהבית רק למטרות מסוימות הקשורות להליך המשפטי: פגישה עם עורך דינו והגעה לחקירה המשטרתית או לישיבות ביהמ"ש.

מעצר בית חלקי מאפשר למשוחרר לשהות מחוץ לבית בחלק משעות היממה, אותן יקבע ביהמ"ש (למשל, בשעות העבודה).
מעצר בית פונקציונלי מאפשר למשוחרר לשהות מחוץ לבית בחלק משעות היממה, לפי צרכיו המיוחדים, מבלי להגדירן מראש, למשל: יציאה למכון רפואי לצורך טיפולים רפואיים, ליווי קרובי משפחה לטיפולים רפואיים, יציאה לפגישות לצורך חיפוש עבודה וכדומה.

כמו בכל הליך פלילי, כדאי ורצוי להיוועץ בעורך דין פלילי (סנגור) לליווי הליכי חקירה, על מנת שיעזור לחשוד, בצורה מקצועית, לשכנע את ביהמ"ש כי בנסיבות הקיימות אין צורך במעצר וניתן להסתפק באחת החלופות הקיימות.

אחד המפתחות להתנהלות תקינה של מעצר בית הוא מעקב של המשטרה, כדי לוודא שאותו אדם אינו מפר את התנאים שנקבעו לו. האמצעי הראשון לכך הוא איזוק אלקטרוני. מדובר במכשיר המוצמד לרגלו של נאשם הנמצא במעצר בית מלא, ומדווח באמצעות אות הנקלט במחשב המשטרתי על מיקומו המדויק בכל רגע נתון. הוא ניתן בדרך כלל בעבירות פשיעה חמורות כגון עבירות מין או רצח.

דרך מעקב נוספת היא מעצר בית תחת פיקוח. המפקח (מי שביהמ"ש קבע כי יימצא עם אותו אדם במעצר הבית) חותם על ערבות ואחראי לדווח למשטרה על כל הפרה של תנאי מעצר הבית. במרבית המקרים חותם גם המשוחרר עצמו על ערבות.
 
האפשרות של חלופת מעצר לא תמומש אם ביהמ"ש קבע כי הנאשם מסוכן לציבור או שביכולתו לשבש את הליכי החקירה במידה שיירצה את המעצר בביתו.

רגע לפני שמבקשים, לשקול שוב

למעצר הבית יש גם חסרונות, ולכן קיימים מקרים בהם החשוד ועורך דינו לא יבקשו חלופה של מעצר בית. לעיתים כאשר משוחרר החשוד למעצר בביתו גורם הדבר לעיכוב בתהליך החקירה ובכך למעשה מאריך את תקופת המעצר. בנוסף, תקופת מעצר הבית לא תקוזז במידה שהעצור יימצא אשם וייפסק כי עליו לרצות עונש מאסר (זאת להבדיל ממעצר בפועל, בו ניתן יהיה לבקש את הקיזוז).

כמו בכתבי אישום ופסקי דין, גם במקרה של מעצר בית סירוב של ביהמ"ש אינו סוף פסוק מבחינת החשוד, וקיימת אפשרות להגיש בקשה חוזרת או ערר לפי הנסיבות. הבקשה החוזרת - "בקשה לעיון חוזר" - מוגשת לאותו ביהמ"ש שנתן את ההחלטה הקודמת, אם השתנו הנסיבות או כאשר קיימים טיעונים שלא קיבלו ביטוי בדיון הקודם. לעומתה, "ערר" מוגש לערכאה גבוהה יותר, ובו מציינים את הפגמים שנפלו בהחלטה הקודמת, כדי לנסות לשכנע את ביהמ"ש לאשר את חלופת המעצר.

>> מערכת סינונים מתוחכמת לאיתור עורכי דין המתמחים במשפט פלילי.
>> בואו לדבר על זה בפורום עורכי דין - משפט פלילי.
>> בואו להתעדכן במחירון עורכי דין - משפט פלילי.