לפני ומאחורי הסורגים: מתי מוחזק נאשם במאסר עד תום ההליכים

מעצר, מאסר, מעצר בית, מעצר עד תום ההליכים - בוודאי שמעתם לא-פעם את המושגים האלה בחדשות, אבל לא באמת הצלחתם להבין את מי עוצרים, מאיזו סיבה ולמה ואיך מתנהל כל אחד מסוגי המעצר. למה בעצם רומן זדורוב (שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה) הוחזק בכלא בשעה שאת חנן גולדבלט שחררו למעצר בית? ומה עם משה קצב שנדמה כי הסתובב חופשי כל השנים עד ההרשעה? לבתי המשפט מספר דרכים להגן על החברה מפני נאשמים עוד טרם הורשעו, וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם ואת משמעותם.
 
משפט פלילי מתחיל בהגשת כתב אישום מצד המדינה נגד החשוד בעבירה. נוהל זה הוא למעשה יריית הפתיחה של הליך פלילי ממושך שיכול להסתיים בהרשעה או בזיכוי, ועל בית המשפט לקבוע באילו תנאים יוחזק החשוד לאורך תקופה זו. כך למשל יכול ביהמ"ש להורות על שלילת חירותו של אדם גם טרם הורשע ולהשאירו במעצר עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום (מעצר טרם הגשת כתב אישום). בסיומו של משפט, בהתאם להרשעה, יכול בית המשפט לקבוע לנאשם עונש מאסר. בתווך נמצא ה"מעצר עד תום ההליכים" - מעצר של אדם שהוגש נגדו כתב אישום ומתנהל נגדו הליך פלילי.

החלטה כבדת משקל

נאשם שהוטל עליו מעצר עד תום ההליכים מוחזק בכלא כעצור עד לסיום המשפט וחירותו נשללת לחלוטין. הוא זכאי לצאת בליווי משטרתי הדוק רק לדיונים בביהמ"ש או במקרים חריגים ובאישור - למקומות חיוניים אחרים. כמובן שלא כל הנאשמים נמצאים במעצר עד תום ההליכים: זהו צעד קיצוני שמערכת המשפט אינה ממהרת ליישמו, וכדי שאדם ייכלא בבית סוהר טרם הרשעתו, נדרשת פנייה של הפרקליטות לביהמ"ש כדי שיבחן את המקרה ויחליט האם נסיבותיו מצדיקות החלטה שכזו.
 
האפשרות לשלול חירותו של אדם לפני שהורשע מקנה לביהמ"ש כוח אדיר, ולהחלטתו השלכות מרחיקות לכת על איכות חייו של אותו אדם - במהלך המשפט ובסיומו. על שופט המחליט לעצור מי שעדיין נחשב בחזקת חף מפשע, מוטלת אחריות עצומה בשל החשש כי מדובר בכליאת שווא של אדם על לא עוול בכפו - עוד לפני שהופיע בפני שופט. לפיכך, בשל כוחה החריג של סמכות המעצר, נוקטים המחוקק ובתי המשפט משנה זהירות ואדם נעצר עד תום ההליכים רק במקרים בהם מתקיימים שני תנאים: עילה למעצר – אותו אדם מסוכן לעצמו, לציבור או לבטחון המדינה, או שקיים חשש לשיבוש הליכי משפט (הימלטות, ערבות שלא שולמה, או תנאי שחרור מגבילים שלא קוימו); הימצאות ראיות לכאורה להוכחת אשמה, או במלים אחרות - פוטנציאל להרשיע את הנאשם. אם שני תנאים אלו קיימים וביהמ"ש מצא כי אין כל דרך אחרת שתפגע פחות בנאשם, הוא יורה על מעצרו.
 
בבואו של ביהמ"ש לשקול בקשת מעצר עד תום ההליכים הוא יבחן את התקיימות התנאים הללו ויוודא כי לנאשם יש ייצוג משפטי בידי עו"ד (סנגור), בטרם יתפנה לבחון את הנסיבות האישיות שלו. לשם כך עשוי ביהמ"ש לבקש משירות המבחן "תסקיר מעצר" - התרשמות והמלצות בכתב מקצין מבחן שבחן את נסיבותיו וסביבתו של הנאשם. התסקיר ילמד את ביהמ"ש על חייו של הנאשם, על מרכיבי אישיותו, על היותו מסוכן לעצמו או לסביבה, על הסיכון בשחרורו, על משמעות המעצר עבורו ועבור בני משפחתו ועוד. התסקיר יכלול גם המלצה על הצורך במעצר ו/או על חלופות מעצר אפשריות.

מעצר עם הגבלת זמן

בשל רגישותו הגבוהה של התהליך, מעצר עד תום ההליכים מוגבל בזמן. מדובר בשתי הגבלות - האחת קובעת כי אם לא יתחיל משפטו של הנאשם במהלך שלושים ימים מרגע הגשת כתב האישום הוא ישוחרר, גם אם בערבות, ובמידת הצורך ניתן יהיה לעוצרו שוב. ההגבלה השנייה קובעת כי הנאשם ישוחרר ממעצר אם המשפט המתנהל נגדו יימשך יותר מתשעה חודשים באותה ערכאה ועד סיומה לא תינתן הכרעת דין. למרות חלוף התקופה ניתן יהיה להאריך את המעצר, אם כי רק בהחלטה של שופט בית המשפט העליון.
 
כדי לדעת לקבל את ההחלטות הנכונות מומלץ לנאשם שמוגשת בקשה לעוצרו עד תום ההליכים, להצטייד בעורך דין פלילי טוב ומנוסה. איש מקצוע כזה חשוב מאד גם לצורך הכנת תסקיר מעצר חיובי ולהצגת טיעונים וראיות שיובילו לדחיית בקשת המעצר. רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים במשפט הפלילי תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת לאיתור עורכי דין מהתחום הפלילי.בהצלחה.

>> בואו לדבר על זה  ב-פורום עורכי דין - משפט פלילי.
>> בואו להתעדכן במחירון עורכי דין - משפט פלילי.