לתפוס את המחלה בזמן:חשיבות האבחון הרפואי והפיצוי על רשלנות רפואית

כל סטודנט שנה א' בפקולטה לרפואה יודע מה שרבים מכם חווים על בשרכם - איתור מוקדם ומדויק של מחלה תורם רבות להחלמה. לפיכך, רופא שטעה באבחון המחלה של מטופל, אבחן אותה מאוחר מדי או לא זיהה אותה כלל, עלול לגרום לו נזק, כזה שיעלה לו בבריאות ואולי אף בחייו. לאבחון שגוי או מאוחר ייתכנו השלכות מרחיקות לכת, לרבות התפשטות המחלה שלא אובחנה, לעתים עד הגעתה לשלב סופני.

הדוגמאות לכך רבות: סרטן שניתן היה לטפל בו בשלב מוקדם יותר, שבץ מוחי שלא זוהה בזמן והותיר את המטופל נכה, בעיה אורתופדית שהוזנחה, מום בעובר שלא אובחן בבדיקות במהלך ההריון והוביל ללידת ילד פגוע, ועוד. כמו כן, טעות באבחון עלולה לגרור טיפול לא מתאים, כמו למשל מתן תרופות המיועדות למחלה אחרת במקום תרופות למחלה האמיתית. נוסף לכל זאת, המטופל עלול לחוות סבל אדיר: יש כאלו שמתעלמים מתלונותיהם, או לחילופין נשלחים לבדיקות רבות ומגוונות - חלקן לא נעימות - ובעקבותיהן מוצאים עצמם מותשים ומבולבלים, ללא תשובות ברורות, מבלי שיקבלו סיוע מועיל, כשבכל אותו הזמן הסימפטומים מהם הם סובלים מחמירים וההידרדרות במצב נמשכת.

לא כל טעות היא רשלנות

אם אתם מזדהים עם תיאור הדברים, ייתכן שגם הרופא שלכם התרשל בטיפול בכם וטעה באבחון המחלה. חשוב לדעת כי חלק מהמקרים הללו מקימים עילה לתביעת רשלנות רפואית נגד אותו רופא ו/או מוסד רפואי, אולם יש להדגיש כי לא כל מקרה בו רופא טעה או איחר באבחון - גם אם נגרם נזק לחולה - מהווה עילה לתביעה. רק כאשר רשלנותו של הרופא היא שגרמה ישירות לנזק, ורק כאשר הוא עצמו התרשל, ניתן לדבר על עילה לתביעה. אז איך מבחינים בהבדלים הדקים שבין ההגדרות?

בתי המשפט, בפסיקותיהם השונות, מלמדים אותנו באילו מקרים ניתן להוכיח רשלנות רפואית ולקבל פיצויים בגין נזק שנגרם עקב אי-אבחון, אבחון מאוחר או אבחון שגוי. מומלץ לא לצאת לדרך לבד אלא לפנות לעורך דין רשלנות רפואית, שיאזין לתיאור הדברים, יעיין בכל החומר הרפואי, יתייעץ עם מומחה רפואי ויחליט אם להגיש תביעה לבית המשפט. התביעה, אם תוגש, תניב פסיקה של בית המשפט על פיצויים רק במקרה שיוכח כי התקיימו שני מבחנים - מבחן הרופא הסביר ומבחן הקשר הסיבתי.

"מבחן הרופא הסביר" קובע, כי על הרופא לנהוג כפי שהיה נוהג כל רופא סביר לשמע תלונות החולה ובעקבות הסימפטומים שהובאו בפניו. הציפייה מהרופא היא שיפעיל שיקול דעת מקצועי המבוסס על אמות המידה המקובלות בתחום עיסוקו ובהתאם לידע הרפואי שקיים, ויתחיל בתהליך בדיקות ברצף הגיוני. מטרת תהליך זה היא איתור המקור לבעיות הרפואיות של החולה, והוא צריך לכלול סדר פעולות סביר בלוח זמנים מקובל, אשר משמעותם בדיקות למחלות נפוצות שתואמות את תלונות החולה ואם נשללו - בדיקת מחלות נדירות יותר. הליך האבחנה והבדיקות צריך להיות נכון, מקצועי ומתבקש מנסיבות העניין, תוך שמירה על סטנדרט סביר וטוב כמתבקש מכל רופא. ככלל, הציפייה מהרופא היא להפנות את המטופל לכל הבדיקות המתאימות, לרבות בדיקות דם ושתן ובדיקות הדמיה, ולא לחדול עד שהוא מאבחן באופן מדויק את מחלתו.

אם יימצא כי הרופא פעל באופן סביר ובסדר הפעולות הנדרש, בהתאם לממצאים שהיו פרושים בפניו, והתנהלותו לא חרגה מהפרקטיקה הנהוגה, לא יקבע כי הוא התרשל - גם אם בפועל טעה או איחר באבחון המחלה.

מבחן הסיבה והתוצאה

השלב הבא הוא הקשר הסיבתי. אם בית המשפט יסיק כי הרופא חרג מהנורמות המקובלות ולא נהג כרופא סביר אלא התרשל באבחון שגוי או מאוחר של המחלה, בית המשפט יתפנה לבחון האם יש קשר סיבתי בין רשלנותו זו לבין הנזק שנגרם לחולה. כלומר, צריך שיהיה קשר של סיבה ותוצאה, כך שרשלנותו של הרופא תהיה הגורם הישיר לנזק.

במקרים בהם התקיימו שני המבחנים, יפסוק בית המשפט דמי פיצויים שגובהם תלוי במאפיינים שונים של הנזק שנגרם לחולה ובהשלכות שנגרמו בעקבותיו.

לסיכום, אבחון שגוי, מאוחר או חסר של מצב בריאותי, עלול לגרום נזק רב למטופל, אך לא תמיד ייחשב למקרה של רשלנות רפואית. אם נפגעתם בשל מצב דברים שכזה פנו לעורך דין נזיקין המתמחה ברשלנות רפואית, כדי שיבחן האם הרופא הוא זה שהתרשל וגרם לנזק .
אם כן - רבים הסיכויים שתוכלו לזכות לפיצויים בגין הנזקים השונים ולהקל מעט על הסבל שנגרם לכם.


>> בואו להתייעץ ולשאול שאלות בפורום דיני נזיקין ורשלנות רפואית.