
כשעבודה עולה בבריאות: הכרה ופיצוי על מחלת מקצוע
תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה היא פשוטה יחסית: קרתה תאונה, העובד נפגע, מוגשת תביעה לפיצויים. כאשר מדובר במחלת מקצוע, התהליך הוא ארוך יותר: הוכחת הקשר בין הנזק לבין העבודה מורכבת יותר ותנאי הסף גבוהים יותר. חשוב לדעת מהי מחלת מקצוע ומה סיכוייו של העובד לקבל עבורה הכרה
חוק הביטוח הלאומי קובע, כי פגיעה בעבודה יכולה להיות במסגרת תאונת עבודה או מחלת מקצוע. "מחלות המקצוע" או "מחלות תעסוקתיות" הן אלו שנגרמו בתנאים מסוימים הקשורים לעבודתו של הנפגע, ואשר עשויות לזכות אותו בהכרה כנפגע עבודה ובפיצויים שיינתנו לו עקב מעמדו זה. מי מוגדר כחולה במחלת מקצוע ואילו תנאים צריכים להתקיים כדי שמחלה כלשהי תוגדר ככזו?
הגשת בקשה לביטוח לאומי
כדי שאדם יוכר כחולה במחלת מקצוע עליו להגיש בקשה להכרה בו. הבקשה מוגשת למוסד לביטוח לאומי וצריכה להכיל מסמכים התומכים בה, לרבות חוות דעת רפואית. המוסד לביטוח לאומי רשאי לקבל את הבקשה או לדחותה ובמידה שהחליט על דחייה - יש באפשרות מגיש הבקשה לערער לבית הדין לעבודה. מראשית התהליך מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום ביטוח לאומי ופגיעות בעבודה, אשר יקשיב לתיאור המקרה, יבחן את הסיכוי של המבקש לקבל הכרה כנפגע עבודה, יסייע לדרוש את הסעדים המתאימים, את ההטבות ואת הפיצויים, ינחה בכתיבת הבקשה ובאיסוף החומר הדרוש וכמובן, במידת הצורך, יגיש את הערעור לבית הדין לעבודה. ללא עורך דין מלווה, פוחתים משמעותית הסיכויים לקבל את הזכויות המגיעות לכם. תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בתחום ביטוח לאומי ותאונות עבודה.
מי נחשב לנפגע עבודה?
מה הן בכלל מחלות המקצוע?
ראשית, מחלת מקצוע תוכל להיחשב לכזו רק אם היא מצוינת ברשימת מחלות המקצוע המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי, הכוללות פרק שדן כולו בנושא זה. את רשימת מחלות המקצוע המופיעה בתקנות רשאי לעדכן שר העבודה והרווחה והדבר נעשה לעתים תכופות. חשוב להדגיש כי אם המחלה שבגינה תובע המבקש הכרה התפרצה טרם נכנסה לרשימת מחלות המקצוע - גם אם היא כבר נכללת ברשימה בעת הגשת הבקשה - לא יוכל המבקש לקבל הכרה כנפגע עבודה. בפועל, ישנן לא מעט מחלות שבעבר לא נכללו ברשימה וכיום נכנסו אליה. ברשימה גם מצויין לגבי כל מחלת מקצוע באיזה תאריך בדיוק הוחלט לכלול אותה וכך ניתן להסיק האם המחלה התפרצה אצל העובדה כאשר כבר הייתה ברשימה - אם לאו.
הקשר שבין המחלה למקום העבודה
כאמור, כדי שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע, על העובד המבקש להוכיח קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לבין עבודתו. כלומר, לא רק שיש לוודא כי המחלה נכללה ברשימת הביטוח הלאומי בעת התפרצותה, היא גם צריכה לנבוע מהעבודה. על המבקש להוכיח כי מחלת המקצוע ממנה הוא סובל נגרמה לו באופן ישיר כתוצאה מהתנאים בהם הועסק. לרוב, כאשר מדובר במחלת מקצוע, מדובר במצב של חשיפה ממושכת לגורמים שונים המגבירים את הסיכוי למחלה כמו חומרים כימיים, פיסיקליים או ביולוגיים שהחשיפה אליהם באופן כרוני וממושך מזיקה לגוף וגורמת בסופו של תהליך לתחלואה.
תהליך מתמשך
מחלות מקצוע נפוצות
כמה מהבולטות שבמחלות המקצוע הן מחלות עור, מחלות בדרכי נשימה, מחלות הקשורות לעצמות, לשלד ולשרירים, בעיות שמיעה, בעיות ראייה, מחלות סרטן ועוד. מחלות אלה נובעות מחשיפה לרעש גבוה, לחומרים רעילים, לקרינה או לפעילות ממושכת שלא טבעית לגוף האדם. עובדים רבים, למרות אמצעי זהירות שננקטים במקום העבודה, סובלים ממחלות סרטן שונות, מאסטמה, מדלקות בשרירים או בגידים או במפרקים, מאבדן כושר שמיעה, משחפת, ממחלות עור ועוד.