גשר לפתרון: הליך גישור במסגרת סכסוכים

מחלוקות הן חלק בלתי נפרד מחיינו - בכל תחום: החל מבני זוג שנפרדים אחרי שנים ארוכות יחד, דרך השכן שהסתכסך עם השכן ממול ועד מריבה בין אחים על הירושה. כדי להתמודד עם סכסוכים ומחלוקות אפשר כמובן לפנות לעורך דין ולעבור שנים ארוכות של הליכים מתישים, תוך המתנה מתסכלת להכרעה שלא בהכרח תהיה לרוחכם. אפשרות נוספת היא פנייה לגישור - הליך שיכול לסייע לפתור סכסוך בדרכי הידברות, ולחסוך מהצדדים התמודדות לא פשוטה, זמן, כסף ומאבק מכוער, מתיש ומורט עצבים.
 
עו"ד ברק רובין, שעוסק שנים רבות בגישור, מסביר לנו מהו ההליך האלטרנטיבי שהופך ליותר ויותר פופולרי ומבוקש, במיוחד לנוכח יתרונותיו הרבים ותרומתו לצדדים המעורבים.

לקחת יוזמה

“הליך הגישור הינו האלטרנטיבה החסכונית והיעילה ביותר לפתרון סכסוכים", אומר עו"ד רובין. “בכל סכסוך נתון יכולים הצדדים לפנות לבית משפט או למוסד הבוררות לשם בירורו והכרעתו, כלומר לתת לצד ג' להחליט על חייהם בעבורם. אבל יש גם דרך אחרת, טובה ונכונה יותר - לפנות לגישור, ובדרך זו גם לקחת אחריות, לקחת את המושכות. להליך הגישור יש גם יתרונות מובהקים וברורים כגון חיסכון בזמן ובכסף ומניעת פגיעה מיותרת בצדדים נוספים כגון ילדים וקרובי משפחה".
 
"הליך הגישור כולל מספר מצומצם יחסית של מפגשים בין הצדדים והמגשר משמש להם כמורה דרך, כמגדלור המסייע להם להגיע לחוף מבטחים", מוסיף עו"ד רובין. "המגשר הוא אדם שעבר הכשרה מתאימה ויש בידיו הידע, הכלים והמיומנויות לסייע לצדדים להגיע בעצמם למציאת פתרון הוגן וראוי אשר יגן על האינטרסים האמיתיים שלהם".

המפתח: הליך הדדי

הבחירה בהליך הגישור היא ביוזמת הצדדים או ביוזמתו של בית המשפט. בשל עומס התיקים הרב - תופעה הנמשכת שנים - רבים מהשופטים מיישמים את סעיף 79ג לחוק בתי המשפט הקובע כי בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. הליך הגישור, שהינו מעין משא ומתן בפיקוח גורם עצמאי וניטרלי, חייב להיות בהסכמת שני הצדדים, שצריכים לבחור מגשר המקובל על שניהם. כל אחד יכול לשמש כמגשר ואין כל צורך ברקע או בהשכלה לשם כך, אך בשל חשיבותו של ההליך ומורכבותו  מומלץ לבחור במגשר בעל ניסיון בתחום, שעבר הכשרה מתאימה. 

אינטרס משותף

 “על אף שלמגשר אחריות רבה בניווט הגישור ובהנחיית הצדדים למציאת הפתרון האידיאלי, קיימת חשיבות רבה ביותר לנכונותם של הצדדים ולמחויבותם להצלחת ההליך", מדגיש עו"ד רובין. “אם הצדדים באמת מעוניינים להגיע להסכם, רוב הסיכויים שיצליחו בכך. כשהנכונות קיימת, כל שנותר למגשר זה להאיר להם את הדרך, במיוחד כאשר הצדדים מגיעים למה שנראה עבורם כמבוי סתום, בו לעתים הם חושבים שהחושך שולט בכל. האור קיים תמיד, לעתים צריך רק להיות מעט יצירתי ולגלותו".
 
מגשר טוב יודע כי הפתרון קיים ונמצא בהישג יד, ולכן ישים לו למטרה לאפשר לצדדים להגיע אליו בעצמם. כיצד הדברים נעשים בפועל? "המגשר מעניק לצדדים מרחב מוגן בו לא יחששו לתקשר באופן הגלוי ביותר", מסביר עו"ד רובין. "בין היתר, הוא מכוון אותם למצוא את מוקד הסכסוך, להתעלם מהטפל ולהתמקד בעיקר, שהוא האינטרס הנקי האמיתי של כל צד ולאו דווקא האינטרס המדומה, הטקטי, מכוון המטרה. אכן, פעמים רבות הצדדים תולים יהבם על טיעונים טקטיים כנגד האחר, שכלל אינם לב הסכסוך, אלא ניצול נקודות חולשה באחר, והמגשר משקף זאת לשניהם בכדי שיניחו בצד את הטיעונים הללו ויגיעו בקלות רבה יותר לאינטרס האמיתי המנוטרל ממשקעים לא קשורים.
 
"חשוב מאד להבין - מטרת הגישור אינה בהכרח מציאת פתרון צר לסכסוך. תפקיד המגשר הוא להוביל את הצדדים להסכם המיטבי עבורם, שאיתו יוכלו לחיות בשלום זמן רב ולא יאלצו לחזור ולהתדיין עליו בערכאות. מי שמכריע בהליך הם הצדדים בלבד, המגשר אינו בורר ואינו שופט ואין לו כל סמכות הכרעה - עובדה שמעצימה את הצדדים, שכן היא שמה את האחריות בידם ומאפשרת להם לפתוח אפיקי תקשורת שייושמו לא רק בעת הגישור אלא גם בעת יישומו בפועל".

ניטרליות מוחלטת

בין הסכמה לפסק דין