מהי רשלנות רפואית ומה צריך לדעת כשמגישים תביעה משפטית?

רשלנות רפואית היא מושג משפטי המתאר מצב שבו אדם נפגע ונגרם לו נזק במסגרת או עקב טיפול רפואי שקיבל מגורם רפואי כלשהו. כדי להבין לעומק את המושג הזה, ולסייע לך לבחון האם נפגעת או שנגרם לך נזק כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הגורם הרפואי, והאם מגיע לך פיצוי בשל אותה התנהגות שהובילה לנזק או לפגיעה שלך, ריכזנו את השאלות והתשובות החשובות בנושא רשלנות רפואית.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג עורכי דין - נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית

מה לעשות אם אתה חושד שרשלנות רפואית פגעה בך או בקרוב משפחה?

ראשית, התרכז בהחלמה, רכז את כל האנרגיות הנחוצות להבראה ולשיקום. יש לך 7 שנים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בטרם תיכנס לתוקפה התיישנות שתמנע הגשת תביעה. לכן אתה לא חייב למהר. בד בבד - חשוב תמיד על התביעה העתידית - תעד כל מה שהיה בטיפול הרשלני לכאורה: כתוב כל דבר, תעד כל מה שאתה עושה, כל טיפול רפואי שאתה עובר, אסוף מסמכים, חוות דעת וקבלות על תשלומים והוצאות. אחרי שתתאושש קצת פנה לעורך דין. עורך דין רשלנות רפואית זוהי הכתובת בשבילך. הכוונה לעורך דין מומחה לדיני נזיקין, בעל ידע, כלים ומיומנויות והכי חשוב ניסיון וותק בתחום ספציפי זה של רשלנות רפואית.

השוק רווי ומלא בעו"ד רשלנות רפואית, ורובם יכולים לייצג אותך נאמנה, אבל קבל המלצות ובחר עו"ד רשלנות רפואית עם ניסיון והצלחות מוכחים שיוכל ללוות אותך, לסייע לך, לתת לך הדרכה והמלצות נכונות, ואשר יעזור לך למצות את זכויותיך. בשלב זה מומלץ, במקביל להדרכת עורך הדין, ללמוד גם בעצמך את המושגים והחוקים בתחום. קרא, התעניין, למד - מדריך זה בהחלט יעזור לך להבין במה דברים אמורים.

 

מהו המקור החוקי של רשלנות רפואית?

רשלנות היא מצב שבו מישהו אחד גורם נזק לאדם אחר בגלל שעשה מעשה או מחדל (אי עשיית מעשה דווקא כשצריך), וכתוצאה מכך גרם נזק. כאשר מדובר ברשלנות רפואית, מקרי הרשלנות נגרמים על ידי גורם רפואי, או במסגרת טיפול רפואי או שהם קשורים לטיפול רפואי וגורמים נזק בריאותי- פיסי ו/או נפשי וכלכלי. הרציונאל בבסיס עוולת הרשלנות הרפואית, כפי שיסביר לך עורך דין רשלנות רפואית, הוא חובתו של איש צוות הרפואי כלפי המטופל שלו.

חובה זו מכונה "חובת זהירות" שהיא מידת זהירות סבירה המצופה מהעוסק ברפואה בעת שהוא בודק או מטפל בחולה. אם חובה זו לא מולאה, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל - שלא היה נגרם אלמלא אותו גורם מטפל נהג כפי שנהג - הרי שמדובר ברשלנות רפואית. אותו אדם שניזוק בשל התרשלות של גורם רפואי - במקרה זה, אתה - זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו, וכל ההיבטים האלה הם היבטיה של הרשלנות הרפואית.

כדי לקבל את הפיצוי שאתה זכאי לו, עליך כנפגע להגיש תביעה לבית משפט (שלום או מחוזי - בהתאם לסכום התביעה). זוהי תביעת רשלנות רפואית אשר אם תתקבל תעניק לך סכום פיצויים נכבד בגין הנזק שנגרם לך. תביעת רשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות אשר בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח1968.

על פי פקודה זו כאשר אדם העוסק במשלח יד מסוים לא השתמש במיומנות שצריך היה להשתמש בה בנסיבות הדברים, או שלא נקט מידת זהירות שבעל מקצוע סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות, אז הוא התרשל והתקיימו יסודות עוולת הרשלנות. אם אותה התרשלות גרמה נזק, מגיע לניזוק פיצוי. כאשר משלח היד הוא רפואה או מתן שירות רפואי, ההתייחסות היא לרשלנות רפואית.

 

מי יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית?

  1. כל מטופל שנגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות של מטפל שהעניק לו טיפול רפואי או שירות הקשור לטיפול רפואי.
  2. עיזבון של מנוח - אם מדובר במטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, העיזבון שלו יכול לתבוע פיצויים בשמו, אשר אם יתקבלו ייכנסו לעיזבון ויועברו ליורשיו.
  3. אם המטופל שנגרם לו נזק הוא קטין -  הוריו זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשמו.
  4. קרובים של המנוח - שאריו של מנוח שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית יוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית אם היו תלויים במנוח, ומותו גרם להם נזק.
 

נגד מי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

מי יכול להתרשל ורשלנותו תיחשב לרשלנות רפואית? איזהו בעל המקצוע הנושא בחובת זהירות של גורם רפואי כלפי מטופל? כל עובד בתחום הרפואה - רופא, אחות, מטפל, איש מעבדה, רוקח, לבורנט, רופא מרדים, טכנאי רנטגן ועוד. בנוסף לאיש המקצוע עצמו, גם למוסד הרפואי שבו עובד אותו אדם יש אחריות כלפיך כמטופל, ועל כן ניתן לתבוע גם את המוסד הרפואי שבו התבצע הטיפול במקביל לתביעת האדם המטפל.

הרציונאל בבסיס יכולת זו נעוץ באחריות של המוסד כלפי המטופל. אחריות זו היא כפולה - גם אחריות ישירה של המוסד כלפי הבאים בשעריו והמבקרים או המתאשפזים בו לצורך ביצוע טיפול רפואי, וגם אחריות המכונה אחריות שילוחית, ולפיה לבית חולים, קופת חולים, מרפאה, מכון רפואי וכולי יש אחריות למעשיו ולמחדליו של הרופא משום היותם מעבידים של הרופא.

 

ואם לעובד הרפואי או למוסד הרפואי יש ביטוח מקצועי?

אז מה? ברור שיש להם ביטוח מקצועי. כל מוסדות הרפואה - מכונים רפואיים פרטיים וציבוריים, קופות החולים, בתי החולים, מרפאות וכדומה - מבטחים באופן גורף את כל העובדים שלהם. לך כתובע זה לא משנה כלל. אתה, באמצעות עורך דין רשלנות רפואית, תובע את איש הרפואה עצמו, את המוסד הרפואי ואת חברת הביטוח שלו.

כולם נתבעים, ולך אין חשיבות באשר למי יהיה הגורם שיידרש לשלם את הפיצוי אם תביעתך תתקבל. הם יצטרכו להכריע ביניהם על מי מוטלת אחריות התשלום, אבל אתה את הפיצויים תקבל ואת זכויותיך תממש.

 

מתי יש רשלנות רפואית?

יהיה לך נורא קשה להסיק בעצמך האם נגרם לך נזק בעקבות רשלנות רפואית. גם אם אתה יודע, מרגיש ומשוכנע בכך שהרופא נהג באופן לקוי או שגוי והתרשל וגרם לך נזק של ממש, אין זה אומר שתוכל להוכיח רשלנות רפואית.
 
תביעה של רשלנות רפואית מתקבלת, מוכחת ומצמיחה זכות לפיצויים כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים. את שלושת התנאים הללו יצטרך עורך הדין שלך להוכיח. בכל תביעה של רשלנות רפואית, חייב התובע להוכיח שהפרת חובת הזהירות על ידי הנתבע גרמה לו נזק. לכאורה הגדרה זו פשוטה אולם היא מקימה שלושה מבחנים לא קלים:
 
קיומה של חובת זהירות והפרתה: בית המשפט יבחן האם קיימת חובת זהירות של אותו נתבע כלפיך, והאם היא הופרה. לרוב, למוסד רפואי ולאיש רפואה יש חובת זהירות מובנית כלפי המטופל. שאלת הפרתה קצת יותר מורכבת ותלויה בנסיבות העניין.

קיומו של נזק: בית המשפט יבחן האם יש לך נזק, האם בפועל אכן נפגעת מהמקרה הנדון. כל דבר יכול להיחשב בעיניך לנזק בעוד בעולם המשפט ההגדרה של נזק מעט יותר מורכבת. ככלל, נזקי רשלנות רפואית זהים לכל נזק אחר כפי שהוא מוגדר בפקודת הנזיקין. סעיף 1 לפקודה מגדיר מהו נזק וקובע כי מדובר ב"אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". בית המשפט הרחיב את ההגדרה הזו ורואה בנזק כל הפסד מוחשי- פיזי ושאינו פיזי, ממוני ולא ממוני.
?
קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק: תצטרך להוכיח קשר סיבתי בין התנהגות הרופא לבין הנזק שנגרם לך - כלומר לא רק שהעובד הרפואי הפר את חובת הזהירות אלא שעל ידי כך גרם לך נזק שלמעשה לא היה נגרם אם אותו גורם היה נוהג אחרת.
 

מהם מקרים נפוצים של רשלנות רפואית?

יש קשת נרחבת ומגוונת של מקרי רשלנות רפואית; יש סוגים רבים של רשלנות רפואית. היא יכולה להתקיים בסיטואציות מגוונות - בעת הבדיקה, האבחון והתשאול; בעת הטיפול; בעת המעקב וכדומה. היא יכולה לנבוע מכך שהרופא לא בדק נכון, לא אבחן נכון, לא טיפל נכון. זה יכול להיות במעשה או במחדל - הימנעות מעשיית מעשה גם כשהיה צריך. דוגמאות בולטות ונפוצות של רשלנות רפואית הן:

טעות באבחון: כל רופא - רופאים הם בני אדם - יכול לתת אבחון שגוי. האם מקרה של אבחון שגוי יכול להיחשב רשלנות רפואית? כמו בכל שאר המקרים יבדקו האם רופא סביר היה מאבחן אחרת; האם ניתן וראוי היה לצפות מהרופא הנתבע לאבחן נכון; והאם טעותו היא בתחום הסביר. כל השאלות הללו תישאלנה בכל המקרים של רשלנות רפואית, ובכל תחומי הרפואה. אם הרופא נהג בסבירות, היה זהיר ועשה כל שניתן כדי לאבחן באופן נכון את הדברים,  הוא לא ייחשב לרשלן. הציפייה מהרופא הסביר בהקשר זה היא חקירה דינמית של העניין - עליו להתייחס לכל תלונותיך, לדרוש, לשאול, לברר, להתייעץ עם מומחים, לחקור ולא להרפות.

אבחון מאוחר: גם כאן זה תלוי בנסיבות. אם למשל מדובר במצב שבו רופא מטפל (רופא משפחה) התייחס בזלזול ובביטול לתלונות של מטופל, ובסופו של תהליך הוא אובחן כחולה במחלה קשה שאבחונה המוקדם הוא קריטי ומציל חיים, סביר שהייתה פה רשלנות. כאן יידרש עורך דין רשלנות רפואית מנוסה להוכיח כי הרופא התעלם מנורות אזהרה מהבהבות ופעל באופן לא סביר ולא מקצועי כשלא ערך את הבירורים הנדרשים במועד הראוי, הרצוי והמתבקש.

בחירה בהליך רפואי לא מתאים: אם תוכיח שכל רופא סביר אחר היה בוחר בהליך רפואי אחר, וכי ההליך הנבחר שגוי ונובע משיקול דעת לקוי שלא היה סביר להפעילו בנסיבות המקרה וכי אפשר וצריך היה לצפות מהרופא שלך לא לבחור בו, ייתכן שהרופא ייתפס כרשלן. אולם חשוב להבין - טעות בשיקול דעת של הרופא כשלעצמה לא מספיקה כדי שהחלטתו תיחשב רשלנית. הרופאים הם בני אדם ועלולים לטעות והציפייה מהם היא לנהוג בסבירות. טעות שכזו תיחשב לרשלנות רק אם היא נבעה מחוסר ידע מקצועי או חוסר זהירות שרופא סביר היה נזהר, או כאשר הרופא נמנע מלנקוט מיומנות הנדרשת בחוק.

ביצוע רשלני של הליך רפואי מקובל:  רופא שבחר הליך נכון אבל ביצע אותו באופן לקוי ולא סביר יכול להיחשב רשלן.

מידע שגוי או חסר שנמסר למטופל: אם רופא הטעה מטופל; לא הסביר לו הדברים באופן נכון וראוי; לא הציג לו אלטרנטיבות טיפוליות אחרות; לא הסביר על השלכות הטיפול ועוד - ייתכן שהרופא ייחשב רשלן.

רישום תרופה שאינה מתאימה: אם תוכיח שכל רופא סביר אחר לא היה רושם את אותה התרופה בנסיבות המקרה,  וכי אפשר וצריך היה לצפות מהרופא שלך לא לרשמה, אז מדובר ברשלנות.

קריאה, פענוח או פרשנות מוטעים של צילום רנטגן בנסיבות לא סבירות גם ייחשבו לרשלנות.

הולדה בעוולה: רשלנות רפואית שהובילה ללידת ילד עם מום או חלילה לפטירתו, מכונה "הולדה בעוולה". היא כוללת בגדרה הרבה מאד מקרי רשלנות רפואית פוטנציאליים - ייעוץ רשלני בעת ההיריון; אבחון שגוי בהיריון או בלידה;  היעדר הדרכה מתאימה דוגמת הפניה לבדיקות נחוצות במהלך ההיריון או הלידה; פענוח רשלני של בדיקות; בחירת  הליכים לא מתאימים בלידה ועוד. גם כאן תיבדק הסבירות.

 

כיצד תוכיח רשלנות רפואית?

כדי לזכות בתביעה שלך ולהוכיח את כל הנ"ל תסתייע בעורך דין רשלנות רפואית טוב ומנוסה. עורך הדין יכין כתב תביעה מפורט ויטען טענות המקימות את כל המבחנים שנזכרו לעיל. לרוב הוכחת תביעת רשלנות רפואית נסמכת על שני דברים - רשומות רפואיות וחוות דעת מומחה. נפרט:

רשומות רפואיות - (מכונות גם רשומה רפואית) הן כל המסמכים הרפואיים הקשורים למקרה הרפואי המדובר. אותו תיעוד רפואי ישמש כבסיס לכל התביעה שלך, והוא חשוב הן לעורך דין רשלנות רפואית המייצג אותך הן לזה שייצג את הנתבעים. כבר בשלב ראשוני של הכנת התביעה תידרש לחתום על ויתור סודיות רפואית שיאפשר גישה של עורכי הדין לרשומות הרפואיות שלך. בכל מוסד רפואי קיימת מחלקה לרשומות הרפואיות, ומשם יידלו עורכי הדין את כל החומר הרפואי שלך עוד טרם המקרה המדובר.

חוות דעת מומחה - כפי שיסביר לך כל עורך דין רשלנות רפואית - לכתב התביעה בגין רשלנות רפואית יש לצרף חוות דעת של מומחה רפואי. השופטים אינם מומחים לרפואה, ומשום שמה שייבחן הוא עניין רפואי, הם זקוקים להמלצה של מומחים בתחום. במקרה זה מדובר במומחה רפואי בתחום של הרשלנות הנטענת. כך, אם פגיעתך נפשית - תידרש חוות דעת פסיכיאטר; אם נטענת הולדה בעוולה, תידרש חוות דעת של רופא גינקולוג; אם הרופא הנתבע הוא אורולוג, תידרש חוות דעת ממומחה  לאורולוגיה וכן הלאה. אותו מומחה יבדוק אותך, יקשיב לתיאוריך, יעיין במסמכים הרפואיים ויקבע אם אכן הייתה רשלנות רפואית. 

המומחה כמובן מחויב לפרט את ההצדקות לקביעתו ואת הנימוקים התומכים בה, ואף לפרט את היקף הנזק שנגרם לך. חשוב שתדע כי לא רק אתה מגיש חוות דעת מומחה אלא גם הצד שכנגד, וכי המומחה הרפואי שחוות דעתו מצורפת לכתב ההגנה שיגישו הנתבעים יטען ויקבע קביעה שונה לגמרי מחוות הדעת התומכת בטענותיך. לכן יוצא שהקרב הוא בין שתי חוות הדעת, והשאלה את מי מהן יעדיף ויקבל בית המשפט היא שאלה מכריעה ומרכזית.

 

מה יטען הרופא?

אם הגשת בסיוע עורך דין רשלנות רפואית תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם לך עקב רשלנות רפואית, ינסה הגורם הנתבע - אותו איש רפואה - לעשות הכול כדי להוכיח שלא הייתה רשלנות רפואית. הוא יגיש בעזרת עו"ד רשלנות רפואית - לא פחות מנוסה וחריף משלך - כתב הגנה מנומק. בכתב ההגנה ינסה להפריך את הטענות שלך, וינסה להוכיח מספר דברים:

הרופא יטען כי לא הפר את חובת הזהירות כלפיך כמטופל; כי נהג כפי שרופא סביר היה נוהג בנסיבות העניין; כי עשה כל שצריך היה לעשות; כי לא סטה מהפרקטיקה שרופא סביר היה נוקט אותה בנסיבות המקרה; כי לא נקט שיטת טיפול שרופא סביר לא היה נוקט אותה; כי פעל בזהירות סבירה; כי הסיק מסקנה נכונה מן העובדות ובירר, חקר, התייעץ עם רופאים מומחים ואסף את מיטב המידע הדרוש לצורך האבחנה; כי אם הייתה טעות בשיקול דעתו היא היה סבירה ועוד.

הרופא יטען כי הנזק שנגרם לך לא נובע מחובת הזהירות שהופרה. כלומר הוא ינסה לנתק את הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות להתרחשות הנזק, וינסה להוכיח כי הנזק היה נגרם לך בכל מקרה ובשל גורמים אחרים,  וכי התרחשותו איננה קשורה כלל להתנהגות, למעשים או למחדלים שלו.

עוד יטען הנתבע כי אתה תרמת למה שקרה לך ובהתנהגות שלך יש מה שמכונה בעגה המשפטית "אשם תורם”. אותו אשם תורם מכונה גם רשלנות תורמת. זוהי טענה שאומרת כי הנתבע הפר את חובת הזהירות, ההפרה גרמה נזק אך לא נזק כזה גדול. הנזק שנגרם חלקו בשל התנהגות הנתבע, אבל לחלקו אתה כתובע תרמת בעצם התנהגותך. בפועל אם טענה זו תתקבל, היא לא תשמוט את הקרקע תחת תביעתך, אלא היא עשויה להפחית את סכום הפיצויים  שבו תזכה. טענה על קיומו של אשם תורם תתקבל כאשר הנתבע יוכיח שהתנהלותך הובילה להרעה במצבך, למשל, כאשר לא הגעת לבדיקות שנקבעו לך במועד, לא הקפדת על נטילת תרופות שנרשמו לך, לא שמרת על תזונה מומלצת ועוד.

 

כמה כסף אקבל בעקבות רשלנות רפואית?

כמו על רוב רובן של השאלות, גם על שאלה זו ישיב לך בהרחבה ובדיוק רק עורך דין רשלנות רפואית. אם בכל זאת מעניין אותך מידע כללי יותר, כדאי שתדע כי גובה הפיצויים תלוי בנזק שתוכיח. אחרי שסיימת להוכיח קיומה של רשלנות יתמקד הדיון המשפטי בשאלת הנזק - כמה ואיזה נזק נגרם לך, וכמה ואילו פיצויים יינתנו לך.
 
הרציונאל בבסיס הענקת פיצויים לאדם שנגרם לו נזק הוא השבת המצב לקדמות - כדי שהניזוק לא ייפול לנטל על החברה עקב הנזק שנגרם לו הוא זקוק לסיוע כלכלי. סיוע זה שואף להחזיר את הגלגל לאחור - להסב את המצב שיהיה דומה ככל הניתן למה שהיה קודם לפגיעה שחוללה את הנזק.
 
מתוך רציונאל זה, גובה הפיצוי הוא כגובה הנזק. גובה הנזק מחושב ומכומת בעזרת כמה אמצעים:
  1. אחוזי נכות - מדד הקבוע בחוקים ותקנות ואשר מעניק לכל סוג פגיעה אחוזים מסוימים בהתאם למוגבלויות נפשיות ופיזיות שנותרו בנפגע בעקבות הנזק, ואשר פוגעות בתפקודו וגורמות לאותה נכות.
  2. ראשי נזק - נזק מיוחד ונזק כללי: נזק מיוחד הוא נזק של העבר - מה שהפסיד הבן אדם מרגע קרות הנזק ועד לדיון בפיצויים, ונזק כללי הוא נזק צופה פני עתיד המתמקד בהפסדים הצפויים לך בעתיד - אותו עתיד שנגזל ממך עקב הנזק, ומנע ממך כל אותם דברים שהיו צפויים להיות בידיך.
  3. ראשי נזק לחישוב: מה שיסייע לכמת את נזקי העבר והעתיד הם חישובים כלכליים וכימותים של ראשי נזק מגוונים,  וביניהם: הפסד השתכרות ו/או אבדן כושר השתכרות, כאב וסבל (נזק לא ממוני, קרי שאיננו כלכלי), הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי, הוצאות נסיעה, הפסדים של תנאים סוציאליים ועוד.
  4. ראשי נזק ספציפיים וייחודיים למקרה שלך המאפיינים רק אותך בשל נסיבות יוצאות דופן.
 

התמודדות עם רשלנות רפואית - סיכום

אם נפגעת במהלך טיפול רפואי או הליך הקשור לו, מגיע לך פיצוי בגין הנזק. מצב דברים זה מעלה שאלות רבות והוא בעל היבטים מגוונים. ייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית הוא חשוב לאין ערוך, וכך גם הכרת המושגים והכרות עם התחום רב ההיקף. אז קרא, למד, שנן והתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.


>> לנושאים נוספים והתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית מומחה, כנסו לפורום דיני נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית באתר zap דפי זהב.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא עורכי דין - נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית

מצא עו"ד דיני נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית באזורך

האם המאמר עזר לך?