המדריך לנפגעי רשלנות רפואית - שלב אחר שלב

אז מה עליך לעשות אם אתה חושד שאתה נפגע רשלנות רפואית? שלב ראשון - להתרכז בהחלמה

הבריאות קודמת לכל ונזק שנגרם לך מקים צורך בשיקום. גם אם כרגע אתה מלא ברגשות של כעס ורוצה שהצדק ייעשה - בשלב הראשון חשוב ומומלץ שתפנה את כל האנרגיות שלך להחלמה. עם כל חוסר האמון במערכת הרפואה אחרי מה שקרה לך - הממסד הרפואי הוא שיכול לסייע לך בהחלמה ובשיקום. תפנה את המרץ, האנרגיות והזמן להחלמה ורק אחר כך תחשוב על עניינים משפטיים.

ואחרי שזה נאמר, רק הסתייגות אחת קטנה - אמנם אין צורך למהר ולהגיש תביעת רשלנות רפואית משום שיש תקופת התיישנות של שבע שנים (אם יחלפו שבע שנים מיום שאירע לך הנזק לא תוכל להגיש תביעה מפאת התיישנות), אבל בהחלט כדאי לאסוף מסמכים ולתעד הכול. קח תיקייה ושים בה את כל המסמכים שקשורים לטיפול הרפואי שלך ולהתנהלות היום יומית - הפניות לטיפולים, דו"חות טיפול, חוות דעת רפואיות, קבלות על נסיעה במונית, קבלות על תשלומים לטיפולים ורופאים, קבלות על רכישת עזרים רפואיים, תוצאות של בדיקות ועוד: את הכול יש לאסוף ולשמור לשימוש עתידי.

שלב שני - איתור עורך דין רשלנות רפואית

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית אתה חייב עורך דין רשלנות רפואית - עורך דין מומחה לנזיקין עם ותק וניסיון בתחום של רשלנות רפואית. תחום הרשלנות הרפואית הוא תחום משפטי מורכב, ועורך דין רשלנות רפואית הוא בבחינת חובה שאין להתפשר עליה. רק עורך דין עם ניסיון, ידע מעשי וכלים ומיומנויות בתחום זה יוכל לסייע לך להגיש תביעת רשלנות רפואית ולהגדיל את סיכוייך לזכות בה כך שתוכל לממש את זכויותיך.

שלב שלישי - לצבור ידע

תביעה של איש רפואה ו/או מוסד רפואי בגין רשלנות רפואית מהווה מסע ארוך. התאזר בסבלנות, קח נשימה עמוקה, זה הולך לקחת זמן. בסופו של תהליך ארוך סביר כי תקבל פיצוי משמעותי, אבל עד אז יחלפו הרבה ימים, ואתה צפוי לעבור קצת טרטורים. חשוב מאד - אם יש לך יכולת וסבלנות - שתלמד קצת את הנושא. עורך דין רשלנות רפואית כמובן יודע הכול וגם יסביר לך מה שצריך, אבל רצוי שתתעקש ותשאל אותו עוד ועוד שאלות עד שתבין לגמרי במה דברים אמורים. האינטרנט גם הוא יכול לסייע לך -  זהו כלי נהדר ללמוד בעזרתו על הליכים ופרוצדורות, סדרי דין ושלבים, מושגים ומונחים.

שלב רביעי - להבין האם נפגעת מרשלנות רפואית

בפגישה עם עורך דין רשלנות רפואית אתה תספר לו את קורותיך ותציג את המסמכים הרפואיים שבידיך. כאן למעשה יתחיל המסע שלך בעקבות הצדק. עורך הדין ישאל שאלות רבות כשהמטרה של השיחה היא לבחון את הסיטואציה בראי משפטי ולהבין האם מדובר כאן במקרה של רשלנות רפואית. מטופלים רבים חשים שנעשה להם עוול כאשר איש רפואה התייחס אליהם בזלזול; חלקם מרגישים כי הרופא אשם במה שקרה להם; אחרים בטוחים שאילו הרופא היה נוהג אחרת גורלם היה שונה. ייתכן שאתם צודקים בתחושותיכם אבל גם ייתכן שלא. פעמים רבות מה שמרגיש לכם כמו מקרה קלאסי של רשלנות רפואית לא יעמוד בהגדרת החוק.

סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968 דנים בעוולת הרשלנות. על פי הסעיפים הללו כאשר אדם העוסק במשלח יד מסוים לא השתמש במיומנות שצריך היה להשתמש בה בנסיבות הדברים, או שלא נקט מידת זהירות שבעל מקצוע סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות, אז הוא התרשל והתקיימו יסודות עוולת הרשלנות. אם אותה התנהלות רשלנית של בעל המקצוע גרמה נזק, מגיע לניזוק פיצוי. כאשר מדובר באיש רפואה שהתרשל במסגרת טיפול רפואי או באופן הקשור לטיפול רפואי, הרשלנות המדוברת היא רשלנות רפואית.

עורך דין רשלנות רפואית יבדוק לעומק כי אכן מדובר ברשלנות רפואית בטרם יחליט האם להגיש תביעה בשמך. מה שהוא יבדוק זה האם ניתן להוכיח את התביעה אם אכן תוגש. כדי להוכיח את התביעה נדרשים קיומם של כמה תנאים מצטברים:

1. הרשלנות הנבחנת היא אכן רשלנות רפואית: אם מדובר באיש רפואה - רופא, אחות, מטפל, איש מעבדה, רוקח, לבורנט, רופא מרדים, טכנאי רנטגן וכדומה - שהתרשל במסגרת טיפול רפואי או באופן הקשור לטיפול רפואי הרשלנות המדוברת היא רשלנות רפואית.
2. קיומה של חובת זהירות והפרתה: הרציונאל הניצב בבסיס קיומה של עוולת הרשלנות היא שבעל המקצוע נושא חובת זהירות כלפי אדם המקבל ממנו שירות. בתחום רשלנות רפואית עורך הדין יוודא כי הגורם הרפואי שהסב לך נזק נושא חובת זהירות כלפיך. מטבע הדברים עובדה זו מתקיימת באופן טבעי בסיטואציה של טיפול רפואי. לאחר שיוסק כי יש חובת זהירות, יוודא עורך הדין כי היא הופרה. שאלה זו פחות טריוויאלית ויותר מורכבת משום היותה תלויה בנסיבות העניין.
3. קיומו של נזק: לאחר שיסיק עורך הדין כי הייתה חובת זהירות והופרה, הוא ינסה להבין האם נגרם לך נזק כתוצאה מאותה הפרה. כדי לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם עקב רשלנות רפואית, לא מספיק רק להוכיח קיומה של חובת זהירות והפרתה, אלא יש להוכיח גם קיומו של נזק. עורך דין רשלנות רפואית ינסה לוודא כי אכן יש לך נזק, וכי אכן נפגעת בפועל ממה שקרה. לא כל מה שאתה מרגיש שהוא נזק ייחשב כנזק בעיניים משפטיות. סעיף 1 לפקודת הנזיקין מגדיר מהו נזק וקובע כי מדובר ב"אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". אם עורך הדין יסיק כי נגרם לך הפסד מוחשי כלשהו, פיזי או שאינו פיזי, ממוני או לא ממוני אז יוכל להמשיך לכיוון הגשת תביעה.
4. קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק: עורך דין רשלנות רפואית גם יבחן האם קיים קשר סיבתי בין ההתנהגות של איש הרפואה ובין ההתנהלות שלו לבין הנזק שנגרם לך.

שלב חמישי - חוות דעת רפואית

אם עורך הדין יסיק כי כל התנאים הללו מתקיימים הוא יתפנה להגשת תביעה. את התביעה הוא ינסח ויגיש בשמך לבית משפט מתאים. טרם הגשת התביעה הוא יפנה אותך למומחה לרפואה בתחום הפציעה שלך כדי שייתן חוות דעת אותה אפשר יהיה לצרף לתביעה שתוגש. חוות הדעת של הרופא המומחה היא קריטית וחיונית - היא מהווה אמצעי להוכחת הטענות השונות שלך. המומחה שאליו תופנה יבדוק אותך, יעיין במסמכים הרפואיים ויגבש מסקנות שאותן יגיש בכתב לגבי מצבך.

יתכן שחוות הדעת תשיב על שתי שאלות מרכזיות - האחת, האם הייתה רשלנות רפואית, והשנייה האם נגרם לך נזק ואיזה נזק - מה הוא ומה היקפו, תוך התייחסות לאחוזי נכות - מדד הקבוע בחוקים ותקנות ואשר מעניק לכל סוג פגיעה אחוזים מסוימים בהתאם למוגבלויות נפשיות ופיזיות שנותרו בך בעקבות הנזק, ואשר פוגעות בתפקודך וגורמות לך לנכות. חוות הדעת תצורף לתביעה שיגיש עורך הדין שלך.

שלב שישי - הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית

התביעה תוגש לבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לגובה הפיצוי שעורך הדין יחשוב שמגיע לך. מעל סכום תביעה מסוים תוגש התביעה ישירות לבית המשפט המחוזי, ולא לבית משפט שלום. נפגעים רבים רוצים לקבל כמה שיותר כספי פיצויים ומצפים מעורך הדין לכוון גבוה. זה לא כל כך פשוט - התביעה צריכה להיות הגיונית והיא מושפעת באופן ישיר מהנסיבות ומהמציאות. עורך דין רשלנות רפואית מומחה יודע בדיוק כמה פיצויים לבקש, ומה סביר שתהיה זכאי לקבל. עורך הדין לא סתם יזרוק מספרים לאוויר אלא יערוך חישוב מדוקדק ומושכל.

חישוב סכום הפיצויים מהווה מלאכה מורכבת וסבוכה. באופן כללי, גובה הפיצויים תלוי בנזק שתוכיח. הפיצויים למעשה באים לפצות אותך על הנזק שנגרם לך, מתוך כוונה להשיב את המצב לקדמות. כדי שאתה לא תיפול לנטל על החברה עקב הנזק שנגרם לך, אתה זקוק לסיוע כלכלי שיחזיר את הגלגל לאחור, ויסב את המצב כך שיהיה דומה ככל הניתן למה שהיה קודם לפגיעה שחוללה את הנזק. משום שגובה הפיצוי הוא כגובה הנזק, עורך הדין יכמת ויחשב את גובה הנזק ולפיו יתבע את סכום הפיצוי.

התביעה שתוגש בשמך תתמקד בהוכחה שמדובר כאן במקרה של רשלנות רפואית. כתב התביעה יכיל את תיאור המקרה ושפע של טענות שמעיקרן ניתן יהיה להסיק כי קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפיך, כי היא הופרה, כי נגרם לך נזק וכי אותה התנהלות של הנתבע היא -  ולא כל גורם אחר -  שגרמה ישירות לנזק.

הנתבע אגב הוא לא רק איש הרפואה שגרם לך את הנזק אלא גם המוסד הרפואי שבו הוא עובד. למוסד הרפואי אחריות כפולה כלפיך - גם אחריות ישירה שלו כלפי הבאים בשעריו והמבקרים או מתאשפזים בו לצורך ביצוע טיפול רפואי, וגם אחריות המכונה אחריות שילוחית ולפיה לבית חולים, קופת חולים, מרפאה, מכון רפואי וכדומה יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא משום היותם מעבידים של הרופא. גם חברת הביטוח של איש הרפואה או המוסד הרפואי מצורפים לתביעה כנתבעים (לכולם יש ביטוח אחריות מקצועית).

בתביעה עצמה יועלו גם טענות לעניין גובה הפיצוי שנגרם לך. הטענות יכללו פירוט של הנזקים שנגרמו לך ותרגומם לכסף באמצעים שונים, ביניהם, קביעת אחוזי נכות וחישוב וכימות נזקים שונים שנגרמו לך בעבר, בהווה ובעתיד, כגון: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' ועוד.

שלב שביעי - מילוי שאלון

לאחר הגשת התביעה יזמן אותך עורך הדין שלך למשרד כדי שתשיב על שאלון ששלחו הנתבעים. אתה מתחייב ומצהיר להשיב אמת ואף חייב לעשות כן, אחרת דבריך ייחשבו כעדות שקר שבגינה יוטל עליך עונש. בשאלון ייבחנו נסיבות רבות ומגוונות של חייך, של המקרה הנדון ושל מצבך הרפואי. התשובות ישמשו כבסיס לטיעונים של הצד שכנגד.

שלב שמיני - עיון בכתב הגנה

הנתבעים יגישו כתב הגנה שבמסגרתו ינסו להפריך את טענותיך. הם יצרפו לכתב ההגנה חוות דעת מומחה המנסה להפריך את קיומה של הרשלנות הרפואית, ובמקביל מצמצמת את היקף הנזק שנגרם לך. כתב ההגנה עשוי גם לכלול טענות בדבר אשם תורם המכונה גם רשלנות תורמת. טענה זו מתמקדת בשאלת הנזק והפיצויים, ולפיה הנזק שנגרם לך הוא בחלקו גם בגלל התנהגותך שלך. אם אכן התנהגת באופן שהחמיר את הנזק שלך -  למשל, לא הגעת לבדיקות שנקבעו לך במועד, לא הקפדת על נטילת תרופות שנרשמו לך ועוד - סכום הפיצויים שבו תזכה יופחת.

שלב תשיעי - ניהול משפט או הסכמה לפשרה

לרוב, לאחר הגשת כתב ההגנה יבקש בית המשפט, או שהצדדים ייזמו בעצמם - הגעה לפשרה. תביעות רבות של רשלנות רפואית לא מתקדמות ומגיעות לשלב ההוכחות - שלב העדויות והתשאולים - אלא מסתיימות עוד קודם לכן בקבלת התביעה ובקביעת פיצוי בין הצדדים ללא התערבות השופט. אם אכן תגיעו לפשרה היא תצטרך לקבל את אישור השופט שייתן לה תוקף של פסק דין. לרוב השופט מאשר את הסכמי הפשרה אלא אם נפל בהם פגם ממשי ומהותי הפוגע באחד מן הצדדים.

אם המקרה שלך מורכב מאד או שנוי במחלוקת, ועורך הדין שלך או של הצד שכנגד יתקשו להגיע לפשרה, יתנהל דיון ממושך בעניין. מפגשים רבים בבית המשפט, תחקורים, תשאולים וגביית עדויות ותצהירים, בין היתר של מומחים רפואיים, יצפו לך עד להגעת פסק הדין המיוחל.

התמודדות עם רשלנות רפואית - סיכום

תחום הרשלנות הרפואית מורכב ורב שלבי. בסופו של תהליך, אם אכן נגרם לך נזק בגין רשלנות רפואית, תזכה לסכום פיצויים נכבד. כדי שזה יקרה ותממש את זכויותיך כראוי אתה זקוק לייעוץ איכותי של עורך דין רשלנות רפואית בעל ותק, מומחיות וניסיון בתחום. ובנוסף, אתה זקוק להמון סבלנות ואורך רוח ולא מעט תקווה ואמונה.