מעקב הריון - בדיקות נפוצות במהלך ההריון

את עוד לא בהריון ואתם אפילו לא התחלתם לנסות, אבל חושבים על זה. כבר בשלב הזה מתחילה שגרת הבדיקות ועל הפרק בדיקות דם ובדיקות גנטיות.

בדיקות גנטיות

• מתי? לפני ההריון. אם פספסתם את המועד, ניתן לעשות זאת גם במהלך ההריון.

• מה זה? מדובר בבדיקות דם שעוברים שני בני הזוג כדי לאתר את הימצאותם של גנים מחוללי מחלה. 

• מה המטרה? לזהות סיכון להתפתחות מחלות גנטיות בעובר. מדובר בבדיקות סקר לאיתור זוגות בסיכון למחלות תורשתיות. במסגרת ההכנה לבדיקות תמלאו שאלון מפורט בדבר גיל, מוצא ורקע, ובהתבסס על כל הנ"ל תופנו לעבור בדיקות מסוימות נחוצות. המחלות הנבדקות הן - טיי זקס, ציסטיק פיברוזיס, אשר, גליקוגן, PCCA ו-JOUBERT, דיסאוטונומיה משפחתית, SMA, אטקסיה טלאנגיאטקזיה, קנאוון, פנקוני, בלום, קוסטף, איקס שביר,  גושה, חסר אלפא 1, ML4, נימן פיק, MLD, קונקסין ועוד מגוון בדיקות נוספות לאוכלוסיות ייחודיות.

• כמה עולה? מדובר בבדיקות יקרות והן ממומנות באופן חלקי על ידי הביטוחים המשלימים. חלק מהבדיקות ממומנות לאוכלוסיות בסיכון, כך - בדיקות לאיתור גנים מחוללי טיי זקס, ציסטיק פיברוזיס ודיסאוטונומיה משפחתית כלולות בסל הבריאות. היתר ממומנות חלקית על ידי ביטוחים רפואיים משלימים ו/או פרטיים.

• איפה מתבצעת הבדיקה? במכונים גנטיים ובמעבדות רפואיות פרטיות. בדיקה לזיהוי גן מחולל טלסומיה נעשה בקופת חולים בעזרת הפניה מרופא מטפל.

• מה הסיכונים? אין

• מה משמעות התוצאות? לאחר קבלת התוצאות תופנו לייעוץ גנטי שידריך אתכם להמשך בדיקות ו/או מעקב בהתאם לצורך.

• האם מומלץ לבצע הבדיקה? רוב הרופאים מסכימים שהדבר חיוני ומומלץ.

זיהוי נוגדנים לאדמת

• מתי? לפני ההריון

• מה זה? בדיקת דם

• מה המטרה? לבדוק אם האם מחוסנת נגד אדמת - מחלה המסוכנת לעובר ולאם.

• כמה עולה? ללא תשלום.

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה משמעות התוצאות? אם רמת הנוגדנים בדם היא מעל 31 IU זה אומר שאת מחוסנת. אם לא, תצטרכי להתחסן  ולהמתין כשלושה חודשים לפני כניסה להריון.

• האם מומלץ לבצע הבדיקה? רוב הרופאים מסכימים שהדבר חיוני ומומלץ.

בדיקת דם לאיתור הריוןBeta h.C.G :

• מתי? מיד כשתגלי איחור במחזור ובדיקת ההריון הביתית תאשר את השערתך, תופני לבדיקת דם. לרוב מבוצעת בשבוע 6-8. 

• מה זה? בדיקת הדם בוחנת את רמת ההורמון בטא HCG. 

• מה המטרה? לקבוע האם יש הריון. מדובר בהורמון המופרש מהשיליה, ורמתו מעל כמות מסוימת מאשרת התפתחות הריון

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה משמעות התוצאות? אם רמת ההורמון היא mlIU 10 ומעלה אזי התוצאה חיובית, משמע יש הריון. זה הזמן לצאת בריקודים ולהמשיך לשגרת מעקב ההריון.

• האם מומלץ לבצע הבדיקה? בוודאי

זהו השבוע שבו התחלת באופן רשמי מעקב הריון. התכונני לכך - ידקרו יפשפשו, ילטפו וימדדו. זה יכול להיות סיוט, אבל גם כיף גדול. חשבי על זה שרוב הבדיקות הן הזדמנות למפגש עם הגור הקטן שצומח בתוכך. לכן, למרות המאמץ ולעתים אף חוסר הנוחות סביב בדיקות הריון, נשים רבות מחכות להן בכיליון עיניים ונהנות מכל רגע. בשבוע זה כולל מעקב ההריון שלך את בדיקת דופק עוברי, בדיקות דם ומעקב אחות.

בדיקות דם כלליות

• מתי? שבוע 6-8

• מה זה? בדיקות דם המלמדות על מצב בריאותך הכללי. יבדקו ספירת דם, כולסטרול, תפקוד בלוטת התריס, רמת שומנים בדם, רמת ויטמין B12, בדיקת דם לסוכר בצום, רמת ויטמין D, רמת חומצה פולית, בדיקת שתן כללית ולתרבית ובדיקת VDRL (לגילוי עגבת) ועוד (בהתאם לשיקול רופא מטפל ורופא נשים ועל רקע מצב בריאותך).

• מה המטרה? ללמוד על בריאותך

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• האם מומלץ לבצע הבדיקה? רוב הרופאים מסכימים שהדבר חיוני ומומלץ. חלק מהרופאים יכללו או יגרעו בדיקות לפי שיקול דעתם, ובהתאם למצב בריאותך הכללי.

V.D.R.L לזיהוי עגבת

• מתי? לפני או בתחילת ההריון

• מה זה? בדיקת דם

• מה המטרה? זיהוי קיומה של מחלת מין המכונה עגבת.

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? שמחים אם התוצאות שליליות, וממשיכים למעקב וטיפול אם הן חיוביות חלילה.

• האם מומלץ לבצע הבדיקה? בוודאי

CMV

• מתי? לפני ההריון ובהמשך בתחילת ההריון ובכל פעם שמתפתח חום ו/או תחלואה דמוית צינון.

• מה זה? בדיקת דם

• מה המטרה? בדיקה לאיתור נגיף הציטומגלו, המכונה בקיצור CMV. מדובר בנגיף שהידבקות בו בהריון עלולה לגרום למומים קשים בעובר, לרבות פיגור שכלי, חרשות ו/או עיוורון. כ-70 אחוז מכלל הנשים מחוסנות באופן טבעי ל- CMV. כלומר, הם התחילו את ההריון כשבגופן קיימים נוגדנים נגד הנגיף, זאת משום שבעבר נדבקו בו. בדיקת הדם בוחנת קיומם של נוגדנים אלה ואיתור הנשים שאינן מחוסנות ועלולות להידבק בנגיף בעת ההריון ולהיפגע עקב כך. 

• כמה עולה? חינם

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה משמעות התוצאות? אם יש נוגדנים אין סיבה לדאגה, אולם אם אין, האישה ההרה תהא תחת מעקב צמוד. אם  תזוהה הדבקה יעברו האישה והעובר סדרת בדיקות שבעזרתן יוערך הסיכוי לכך שהעובר נדבק אף הוא במחלה, ועל ההורים יהיה לשקול הפסקת הריון בהתאם.

• האם מומלץ לבצע את הבדיקה? הדעות חלוקות. יש גורמים בממסד הרפואי הטוענים כי הפיכתה של בדיקה זו לבדיקת סקר לכלל הנשים ההרות איננה מוצדקת. עם זאת מרבית רופאי הנשים בארץ שולחים את הנשים ההרות לבדיקה זו כחלק משגרת מעקב ההריון.

בדיקת סוג דם ונוגדנים ל- Rh

• מתי? לפני או בתחילת ההריון

• מה זה?  בדיקת דם

• מה המטרה? לקבוע את סוג הדם של האם וקיומם של נוגדנים לRH. נסביר: סוג הדם מורכב משני מאפיינים - קבוצת הדם (A, B, AB, O); וRh, שהם אנטיגנים הקיימים אצל  שמונים וחמישה אחוז מהאנשים. בעלי אנטיגנים בדם הם בעלי RH חיובי ואלה שללא האנטיגנטים יהיו עם RH שלילי. הסימון של הדם יהיה לפי סוג הדם ולפי הRH, כך: -A+,A-, B+, B וכדומה. אותן נשים שתאותרנה כנושאות RH שלילי תצטרכנה מעקב וטיפול מיוחד. מדוע? משום שאם ה-RH של האישה הוא שלילי (-) וסוג הדם של האב הוא חיובי (+)Rh, קיימת אפשרות ממשית כי סוג דם העובר יהיה עם (+)Rh חיובי.

במקרה כזה חייבים למנוע מצב שבו הדם של האם ושל העובר מתערבבים - מצב שבו ייווצר מעבר של דם העובר לרקמות של האם. ערבוב מסוכן שכזה יכול לגרום לכך שגופה של האישה יזהה את העובר כפולש, ויפעל נגדו כך שיגרום לפגיעה בו. מצב בלתי רצוי זה יכול להתרחש בעת בדיקה פולשנית במהלך ההריון (דוגמת בדיקת מי שפיר), וכמובן בעת הלידה. כדי למנוע זאת תקבל האישה חיסון בשלב מסוים בהריון שימנע את ההתרחשות המפחידה. זהו חיסון אנטי D שימנע יצירת נוגדנים בגוף האישה נגד Rh חיובי בשבוע 28.

• כמה עולה? חינם

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? נרגעים או שמופנים למעקב.

• האם מומלץ לעשות? בוודאי

טוקסופלזמוזיס

• מה זה? בדיקת דם

• מתי? לפני או בתחילת ההריון

• מה המטרה? זיהוי קיומה של מחלת טוקסופלזמוזיס שהיא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי הטפיל טוקסופלזמה גנדי. זהו טפיל המשתכן ומתרבה בבשר נא ובצואת חתולים. מחלת הטוקסופלזמוזיס היא מחלה שקטה ויכולה להופיע ללא סימפטומים כלל, או לגרום לסימני מחלה דמויי שפעת או מחלת חום קלה.

הסיכון בהתפתחות המחלה בקרב נשים הרות נובע מכך שזיהום יכול לעבור מהאם אל העובר דרך השליה, וכשהעובר נדבק הוא מצוי בסכנה. המחלה עלולה לגרום למומים בעובר ולפגוע בהתפתחותו, והיא גם מסכנת את ההריון ועלולה לגרום להפלה.

• כמה עולה? חינם

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? למעלה מ-70%

• מה משמעות התוצאות? אם התוצאות מעידות על סיכון להידבקות במחלה, תופנה האישה ההרה לסדרת בדיקות (בדיקת מי שפיר, אולטרא סאונד, בדיקת דם עוברי ועוד), והצעדים שיינקטו בהמשך יישקלו בהתאם למגוון נסיבות ושיקולים לרבות גיל ההריון (בשלב מאוחר המחלה פחות פוגעת בעובר). יש גם טיפול בהריון שעשוי למנוע העברת המחלה לעובר, אולם הוא לא תמיד מסייע ועל כן חשובים הייעוץ והליווי הרפואיים. 

• האם מומלץ לעשות? זוהי בדיקה שאיננה חלק מבדיקות ההריון השגרתיות. נשים בסיכון מאותרות ונשלחות לבדיקה על ידי רופא הנשים שלהן בהתאם לשיקול דעתו. 

דופק עוברי

• מתי? שבועות 6-8

• מה זה? הבדיקה המרגשת ביותר. שם תראי ותשמעי לראשונה את החיים שמתפתחים בתוכך.

• מה המטרה? לוודא נוכחות הריון תקין, מיקום נכון וחיים של העובר. בבדיקה זו המבוצעת לרוב כאולטרה סאונד וגינאלי (לעתים משולב עם אולטרה סאונד בטני) לומדים על מיקום שק ההריון - אם איננו בתוך הרחם זו בעיה; על התפתחות וחיות של העובר, על מספר העוברים (תאומים אולי?) ועל גיל ההריון.

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? במכונים לבריאות האישה.

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? מתרגשים מאד וממסגרים את התמונות מהאולטרה סאונד. אם חלילה לא יזוהה דופק,  המשמעות היא שההריון לא נקלט כראוי; אם ההריון מתקיים מחוץ לרחם יש לפעול ועוד. בכל מקרה הרופא יסביר לך על המשך הדרך.

מעקב אחות הריון

• מתי? שבוע 6-8 ולאחר מכן - אחת לחודש עד שבוע 36 ויותר. משבוע 36 עד שבוע 40 - אחת לשבועיים.

• מה זה? זו הפגישה הראשונה שלך עם אחות שתראי עוד הרבה לאורך הדרך. היא תצייד אותך בתיקייה ובחוברת לתיעוד ושמירה של כל הנתונים, המסמכים, התוצאות והבדיקות שמחכים לך וייאספו בהמשך הדרך. פגישה עמה  הכוללת בדיקות, תשאול, מעקב אחר נתונים והדרכה, תתקיים אחת לחודש. במהלך בדיקת האחות את תישקלי, תתני בדיקת שתן לזיהוי חלבון בשתן, יימדד לך לחץ דם וייבחן קיומן של בצקות.

האחות גם תעדכן בכל פגישה את הבדיקות שעברת ותוצאותיהן. אחות הריון מבצעת את המעקב אחרייך בפועל והוא מאד-מאד צמוד.

• מה המטרה? לרכז את הפעילויות השונות הכרוכות במעקב הריון, לבחון את התפתחות ההריון ולתת לך הדרכה. כמו כן, אחות הריון היא הראשונה שתשים לב חלילה אם את בסיכון לפתח רעלת הריון או כל סיבוך הריון אחר. תסמינים מחשידים שאחרי קיומם היא עוקבת, כוללים עלייה מהירה ורבה במשקל, יתר לחץ דם, חלבון בשתן ובצקות שעלולים להצביע על סוכרת הריון ו/או רעלת הריון.

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? במרכזים לבריאות האישה

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? מצמידים אלייך עד לרגע הלידה. 

• האם מומלץ לעשות? ללא ספק

בשבוע זה כבר אולי תצוץ בטנונת קטנה. את עדיין לא מרגישה בעובר אבל סביר שבחילות את מרגישה יותר מדי טוב. עוד שבועיים כבר תסכימו אולי לספר על ההריון לכולם. בבטן שלך מתפתח עובר שבשלב זה כבר נוצרו אצלו כל האיברים החיוניים. הבדיקות המומלצות בשלב זה של ההריון הן לא מעטות:

בדיקת סיסי שליה CVS

• מתי? שבוע 10-12

• מה זה? לקיחת דגימה מהשליה. בבדיקה המתבצעת תחת הנחיית אולטרה סאונד מוחדרת מחט דרך הבטן או בדרך וגינאלית אל השליה ואוספת משם דגימה שתיבחן בהמשך. בחינת הכרומוזומים בתאי השליה - מבנה, צורה ומספר מתאימים - מסייעת לקבוע האם יש או אין מומים כרומוזומליים בעובר. 

• מה המטרה? לבדוק קיומם של מומים כרומוזליים בעובר, דוגמת תסמונת דאון.

• כמה עולה? הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים שגילן מעל 35 ובהן היא מבוצעת ללא תשלום. בגיל מוקדם יותר ניתן לקבל סיוע למימונה מביטוחי הבריאות המשלימים או הפרטיים.  

• איפה מתבצעת הבדיקה? במרפאות נשים פרטיות ובמכונים רפואיים.

• מה הסיכונים? בדיקה זו נחשבת יחסית מסוכנת בשל סיכוי גבוה להפלה 1%. מצד שני היא נותנת תשובה ודאית לגבי נוכחותם של מומים כרומוזומליים ולא רק מעריכה סיכון כמו בדיקות סקר אחרות (שקיפות עורפית וחלבון עוברי). יתרונה הבולט הוא בשלב המוקדם לביצועה. אין צורך לחכות לשלב מתקדם יותר של ההריון כמו בבדיקת מי שפיר, וכך ניתן לבצע הפסקת הריון יותר בקלות אם ייחשף מום שיוביל את ההורים להחלטה זו. 

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? אם התוצאות אינן משביעות רצון פונים להמשך ייעוץ רפואי.

• האם מומלץ לעשות? רוב הרופאים ממליצים על בדיקת מי שפיר הנחשבת יותר בטוחה ומייתרת את בדיקת סיסי השליה, אולם זה נתון לשיקול הזוג ולמגוון נסיבות ושיקולים.

בדיקת שקיפות עורפית

• מתי? בין השבועות 11 ל 14

• מה זה? בדיקת שיקוף - אולטרה סאונד - שבה ממופה ונמדד גודל העובר, וכן העובי של אזור מסוים בעורף העובר שבו נמצא נוזל צווארי לימפטי. מכאן שם הבדיקה - שקיפות עורפית. 

• מה המטרה? גודל העובר וממדי האזור הנבדק בעורפו משוקללים עם נתון מרכזי חשוב - גיל האישה - ומהתוצאה מסיקים מהו הסיכון לקיומם של מומים כרומוזומליים בעובר, לרבות תסמונת דאון.

• כמה עולה? כמה אלפי שקלים. מבוצע במרכזים לבריאות האישה ובמרפאות נשים פרטיות. חלק מעלות הבדיקה ממומן על ידי ביטוחי בריאות משלימים של קופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים.

• מהי יעילות הבדיקה? לבדיקת שקיפות עורפית רמת דיוק של 80%. לכן נהוג לצרף את תוצאותיה לתוצאות בדיקת חלבון עוברי, לשקלל את כל הנתונים יחד וכך להגיע לרמת דיוק של 90%.

• מה הסיכונים? אין

• מה עושים עם התוצאות? משקללים אותן עם תוצאות בדיקת חלבון עוברי וקובעים את הסיכון להתפתחות מומים כרומוזוליים, כך שבהתאם אליו ייקבעו הצורך והדחיפות בבדיקות נוספות (בדיקת מי שפיר) והתנהלות מתאימה.

• האם מומלץ לעשות את הבדיקה? רוב הרופאים מסכימים שהבדיקה חיונית ומומלצת.

• מה עושים עם התוצאות? משקללים, מנתחים ומסיקים מסקנות.

• האם מומלץ לעשות? הרוב המכריע של הרופאים מאד ממליץ על קיום הבדיקה.

בשבוע זה כבר הבטן בולטת, כולם יודעים על ההריון ואת בעיצומו של הטרימסטר השני שהוא לדעת רוב הנשים הקל ביותר. הבחילות עברו, הצרבות, התכווצויות השרירים והכבדות טרם הגיעו ואת עדין יכולה לנוע בחופשיות. את זוהרת, פורחת וקלילה, והעובר בתוכך מתחיל לגדול ולהתפתח. הוא באורך של תפוח עץ, ואפילו מתחיל לצמח שיער על הראש ובגבות. מערכת השלד והשרירים מתפתחת ומתחזקת, האיברים כבר ברורים ומפתחים את צורתם הסופית והם מתחילים להתכסות בעור דק ביותר ובשכבת ורניקס ופלומת שיער. גם בשלב זה צפויות לך לא מעט בדיקות.

בדיקת חלבון עוברי

• מתי? בטרימסטר השני להריון בין השבועות 15-22.

• מה זה? בדיקת דם

• מה המטרה? בדיקת חלבון עוברי מודדת את הערכים של רמת חלבון עוברי (AFP) בדם, רמת האסטריול ורמת ההורמון BHCG. רמות אלה יכולות ללמד על קיומו של סיכון לבעיות כרומוזומליות שונות, ביניהן, תסמונת דאון.

• כמה עולה? כמה מאות שקלים. מבוצע במעבדות פרטיות. חלק ממומן על ידי ביטוחי בריאות משלימים של קופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים.

• מהי יעילות הבדיקה? לא גבוהה במיוחד - לבדיקה זו רמת דיוק של 60% בלבד, ולכן נהוג לשלבה עם בדיקת שקיפות עורפית ולשקלל את התוצאות כך שיעלו את האפשרות לאתר סיכון למומים כרומוזומליים ברמת דיוק של 90%. 

• מה הסיכונים? אין

• מה עושים עם התוצאות? משקללים אותן עם תוצאות בדיקת שקיפות עורפית וקובעים את הסיכון להתפתחות מומים כרומוזוליים, כך שבהתאם אליו יקבעו הצורך והדחיפות בבדיקות נוספות (בדיקת מי שפיר) והתנהלות מתאימה.

• האם מומלץ לעשות את הבדיקה? רוב הרופאים מסכימים שהבדיקה חיונית ומומלצת.

סקירת מערכות מוקדמת

• מתי? בין השבועות ה-14 ל-16

• מה זה? בדיקת אולטרה סאונד שסוקרת את האיברים השונים של העובר.

• מה המטרה? לבחון את בריאות העובר וללמוד על ליקויים, מומים או עיכובים בהתפתחות.

• כמה עולה? במסגרת סל הבריאות יש כיסוי לסקירת מערכות בסיסית אחת במהלך ההריון. מדובר בסקירת מערכות חלקית. רוב הנשים מעוניינות בסקירת מערכות מורחבת שעלותה גבוהה, אולם היא לרוב מכוסה על ידי ביטוחי הבריאות המשלימים והביטוחים הפרטיים. 

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? גבוהה. ניתן לאתר מומים רבים אולם חשוב לדעת כי בשלב זה חלק מאיברי העובר לא הגיעו לשלב התפתחות מושלם ולכן נהוג לבצע סקירת מערכות נוספת בשלב מתקדם יותר של ההריון.

• מה עושים עם התוצאות? אם הן טובות ממשיכים לבדיקה הבאה בשגרת מעקב ההריון. אם הן יכולות להצביע על קיומה של בעיה ממשיכים בהמשך בירור (לרוב, בדיקת מי שפיר) ובוחנים אופציות התנהלות בהתאם לנסיבות ולשיקולים שונים.

• האם מומלץ לעשות? רוב הרופאים מסכימים לגבי הצורך לבצע לפחות סקירת מערכות אחת. במדינות המערב נהוג לעשות לפחות אחת, וחלק מהנשים ההרות בוחרות לעשות שתי סקירות מערכות. בישראל רוב הנשים ההרות היהודיות והחילוניות עושות שתי סקירות הריון - הן סקירת מערכות מוקדמת שבמסגרתה נסקרות חלק ממערכות ואיברי העובר, הן סקירת מערכות מאוחרת שהיא נרחבת יותר ומשקפת יותר מערכות ואיברים בשלב יותר מתקדם.

היתרון של סקירת המערכות המוקדמת הוא השלב שבו מבוצעת הבדיקה המאפשר הפסקת הריון יותר "בקלות". לעומת זאת, אילו היתרון בסקירת המערכות המאוחרת הוא היותה מורחבת, והעובדה כי בשלב שבו היא מבוצעת רוב האיברים מגיעים לכדי הבשלה, וניתן לזהות מומים ובעיות שלא היו קיימים ערב הבדיקה הראשונה. בארצות הברית,  שם רוב הנשים מבצעות רק בדיקה אחת של סקירת מערכות, מבצעות כל הנשים סקירת מערכות מאוחרת מורחבת.

שבוע זה הוא אמצע הטרימסטר השני. ההריון שלך מתפתח נפלא. אורך העובר מגיע לחמישה עשר סנטימטרים, הוא ממשיך להתחזק ולהתפתח ובשלב זה מוחו מצוי בהתפתחות בקצב רב ובהיקף אדיר. הפעילות המוחית רבה, התאים מתפתחים והעובר מתחיל לנוע (מוצץ אצבע, מניע ראש וגפיים וכדומה) ושמיעתו מתחדדת. זה השלב שבו יש סיכוי שתתחילי לחוש את תנועותיו. למי שלא חווה תנועה וחיים בתוכו קשה להסביר את עוצמת החוויה שאין שנייה לה. חידוש נוסף בשלב זה של ההריון - כליותיו של העובר מתחילות לתפקד, והשתן שלו מופרש אל מי השפיר.

בדיקת מי שפיר

• מתי? בין השבועות 16 ל20-

• מה זה? שאיבת מי שפיר מבטן האישה ההרה באמצעות מחט. מי השפיר הם נוזל בתוך שק ההריון המצוי ברחם. מי השפיר נוצרים בתחילת ההריון, ומכילים הפרשות עובריות ושתן שלו. משום שאל נוזל מי השפיר נושרים במהלך חודשי ההריון תאים מעור העובר הם מכילים את המטען הגנטי שלו ולכן איסופם וניתוחם מסייע ללמוד על בריאותו. 

• מה המטרה? גילוי מומים כרומוזומליים בעובר על ידי בדיקת המטען הגנטי שלו.

• כמה עולה? בדיקת מי שפיר היא בדיקה יקרה שעלותה נעה בין 1700 ל-3000 שקלים, אולם נשים המוגדרות כמשתייכות לקבוצת סיכון זוכות למימון. מדובר בנשים מעל גיל 35, וכן בנשים שלגביהן נקבע בבדיקות הסקר סיכון של העובר ללקות בתסמונת דאון המוגדר כאחד ל-380. יש השתתפות בעלות הבדיקה לעתים דרך ביטוחי בריאות שונים. 

• מה הסיכונים? בדיקת מי שפיר נחשבת לבדיקה פולשנית ויש שיגדירו אותה בשל כך מסוכנת. הסכנות כוללות הפלה וזיהום קשה ברחם שעלול להביא במקרים קשים לאובדן רחם ובמקרים קיצוניים למות האישה. הסיכון להפלה עקב הבדיקה קטן יותר ביחס לסיכון הכרוך בבדיקת סיסי שיליה, שאז מדובר באחוז וכאן מדובר בחצי אחוז. בשל הסיכונים יש הממליצים לבצע בדיקת מי שפיר רק במקרים שבהם היא באמת נחוצה. ככלל, מומלץ לבצע בדיקה זו לנשים מעל גיל 35 או לנשים צעירות מגיל זה שהבדיקות האחרות שעשו (דוגמת חלבון עוברי ושקיפות עורפית) הצביעו על סיכון לקיום מומים.

כאשר הסיכון של העובר ללקות בתסמונת דאון מוגדר כאחד ל-380; כאשר יש חשד למום פתוח בתעלה עצבית בגלל רמה גבוהה של חלבון עוברי; כאשר קיים סיכון יתר למחלה תורשתית הניתנת לזיהוי בבדיקה זו וכן כאשר קיים חשש לפיו האישה נדבקה במחלה זיהומית כמו CMV, אזי חשוב ומומלץ מאד לבצע את הבדיקה על אף הסיכונים. חשוב להבין כי בדיקות הסקר (שקיפות עורפית, תבחין משולש) אינן בדיקות אבחנתיות (כלומר, אינן נותנות תשובה של "כן" או "לא"), אלא בדיקות המדווחות על רמת הסיכון. לכן, הן אינן מהוות תחליף לבדיקת סיסי שליה או לבדיקת מי שפיר, שהן הבדיקות היחידות כיום היכולות לתת אבחנה חד משמעית של תסמונת דאון. לאחר הבדיקה מומלץ להקפיד על מנוחה כמעט מוחלטת משך 48 שעות, ולקיים רק פעילות מתונה במשך שבוע.

סקירת מערכות מאוחרת

• מתי? אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת אז יש לבצע את הסקירה המאוחרת בין השבועות 20 ל-23 ואם לא בוצעה סקירה מוקדמת, יש לבצע את הסקירה המאוחרת בין השבועות 19 ל-21.

• מה זה? בדיקת אולטרה סאונד שסוקרת את האיברים השונים של העובר. ניתן לעבור את הסקירה בטכנולוגיה של תלת מימד הנותנת גם עומק לתמונה המתקבלת, ומשמיעה בווליום את דפיקות ליבו של העובר. לתוספת זו יש פחות ערך רפואי אלא יותר תרומה ברמת החוויה - רוב ההורים רואים בהדמיה  מפגש ראשון עם פרי בטנם, והבדיקה מרגשת ללא ספק.  

• מה המטרה? לבחון את בריאות העובר וללמוד על ליקויים, על מומים או על עיכובים בהתפתחות. האיברים הנסרקים כוללים עיניים, גפיים, מערכת השתן, אצבעות, כפות רגליים, מוח, לב, כליות, עמוד שדרה, מעיים, עמוד שדרה, מבנה ואיברי הפנים, כיס מרה, איברי מין וכליות. בבדיקה המורחבת המומים שעל קיומם ניתן ללמוד מגוונים - מומים מבניים אנטומיים, חשש או סימן לקיומן של מחלת ניוון שרים, תסמונת דאון, מחלות גנטיות ועוד.

• כמה עולה? במסגרת סל הבריאות יש כיסוי לסקירת מערכות בסיסית אחת במהלך ההריון. מדובר בסקירת מערכות חלקית. רוב הנשים מעוניינות בסקירת מערכות מורחבת שעלותה גבוהה - כמה אלפי שקלים. חלק מהסכום לעתים מכוסה על ידי ביטוחי הבריאות המשלימים והביטוחים הפרטיים. מי שבוחר לבצע סקירת מערכות אחת בלבד במשך כל ההריון - רוב הרופאים ימליצו על סקירה זו - המאוחרת.

• מה הסיכונים? אין שום עדות לסיכונים הנובעים מהבדיקה. יש הטוענים לפגיעה אפשרית בשל החשיפה לגלי האולטרה סאונד אולם אין לטענתם תימוכין מוצקים ואינה מגובה במחקרים. 

• מהי יעילות הבדיקה? גבוהה. ניתן לאתר מומים רבים בעובר, ולקבל תמונת מצב מקיפה וברורה על התפתחותו. חשוב לדעת שלא כל המומים מתגלים בסקירת מערכות, גם בשל רגישות הבדיקה, גם בשל סוג המומים (לא לכולם יש ביטוי המשתקף בסקירה) וגם בשל נסיבות אובייקטיביות, כגון תנוחת העובר.

• מה עושים עם התוצאות? אם הן טובות ממשיכים לבדיקה הבאה בשגרת מעקב ההריון. אם הן יכולות ללמד על קיומה של בעיה כלשהי, ממשיכים בהמשך בירור (לרוב, בדיקת מי שפיר) ובוחנים אופציות התנהלות בהתאם  לנסיבות ולשיקולים שונים.

• האם מומלץ לעשות? רוב הרופאים מסכימים לגבי הצורך לבצע לפחות סקירת מערכות אחת, ורבים ממליצים על שתיים. אם תתלבטו כמה בדיקות סקירת מערכות לעשות, כמו נשים רבות אחרות במצבכן, ותבחרו בסוף לבצע בדיקה אחת בלב,ד בחרו בזו המאוחרת. מדוע? משום שלמרות היתרון הבולט של סקירת המערכות המוקדמת הגלום בשלב שבו היא מבוצעת (מאפשר הפסקת הריון פחות מורכבת), עדין אין להתעלם מהעובדה כי בשלב שבו מבוצעת סקירת המערכות המאוחרת, רוב איברי העובר מגיעים לכדי הבשלה, וניתן לזהות מומים ובעיות שלא היו קיימים בשלב הסקירה המוקדמת. 

העמסת סוכר - (Glucose Challenge Test (GCT

• מתי? במהלך שבועות 23-26 להריון

• מה זה? בדיקת דם הכוללת גם שתייה - לבדיקה תגיעי ללא הכנה מוקדמת ולא בצום. בחדר הבדיקה תקבלי לשתות בכוס 50 גרם גלוקוז ותמתיני כשעה, שלאחריה תילקח ממך דגימת דם ותישלח למעבדה לבדיקה.  

• מה המטרה? לאתר קיומה או חשש לקיומה של מחלת סכרת הריונית. מחלה זו המכונה Gestational Diabetes Mellitus G.D.M. זוהי סוכרת שמתחילה בהריון (לרוב בחציו השני), וחולפת (לרוב) לאחר הלידה. המחלה בהריון מאד מסוכנת, וקיומה מצריך הקפדה על תזונה ומעקב הדוק ולעתים אף טיפול תרופתי. סוכרת הריונית עלולה להזיק הן לאם הן לעובר, ולגרום בין היתר לבעיות הבאות: משקל עובר גבוה, הבשלה איטית של ריאות העובר, היפוגליקמיה של העובר לאחר הלידה (רמה נמוכה מדי של סוכר בדם), "פוליציטמיה" (דם סמיך) או "היפוקלצמיה" (רמה נמוכה מדי של קלציום בדם).

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים ובמכונים לבריאות האישה. 

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? גבוהה 

• מה עושים עם התוצאות? ערך גלוקוזה בדם מעל mg/dl 140 יחייב המשך בירור, לרוב במסגרת בדיקת העמסת סוכר נוספת המכונה העמסת סוכר מלאה. בדיקה זו יכולה לשפוך אור על מצב משק הסוכר והסבילות לאינסולין ופחמימות בגוף האישה.

• האם מומלץ לעשות? בוודאי - מומלץ וחשוב.

העמסת סוכר מלאה -  (Oral Glucose Tolerance Test (OGT

• מתי? במהלך שבועות 23-26 להריון אם בדיקת העמסת הסוכר הראשונה יצאה לא תקינה, קרי ברמה של למעלה מ140 mg/dl  ערך גלוקוזה בדם.

• מה זה? בדיקת דם הכוללת גם שתייה וגם נטילת דם, וכרוכה בהכנה מוקדמת. שלושה ימים טרם הבדיקה עלייך  להקפיד לצרוך מזון עתיר בפחמימות, ועלייך להיות בצום ב-12 השעות שלפני הבדיקה. בחדר הבדיקה יילקח ממך דם, ואז תקבלי לשתות בכוס 100 גרם גלוקוז. לאחר מכן יילקח ממך דם במועדים שונים - שעה, שעתיים, ושלוש שעות לאחר השתייה.

• מה המטרה? לאשש חשד ולאתר קיומה של מחלת סכרת הריונית המסכנת את בריאות העובר.

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים ובמכונים לבריאות האישה. 

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? גבוהה 

• מה עושים עם התוצאות? אם התוצאות תקינות (ערך גלוקוז בצום: 105; ערך גלוקוז שעה לאחר העמסה: 190; ערך גלוקוז שעתיים לאחר העמסה: 165; ערך גלוקוז שלש שעות לאחר העמסה: 145) אין סיבה לדאגה. אם התוצאות גבוהות מהערכים הנ"ל, יש לקבל הדרכה וטיפול מתאימים הכוללים שינויים תזונתיים, מעקב ולעתים אף טיפול תרופתי.

חיסון אנטי D 

• מתי? שבוע 28

• מה זה? חיסון שניתן לנשים עם נוגדנים לRH. אם סוג הדם שלך שלילי ושל בעלך חיובי, יש סיכון שהעובר הוא בעל RH חיובי ומעבר בין דמים - שלך ושלו (עקב בדיקה פולשנית או לידה) - יגרמו לפגיעה בעובר. 

• מה המטרה? החיסון ימנע מצב שבו בגוף האישה ייווצרו נוגדנים נגד Rh חיובי, ויגרמו לדחיית העובר ולפעילות של המערכת החיסונית בגוף האם כנגדו.

• כמה עולה? חינם

• איפה מתבצעת הבדיקה? בקופות החולים ובמכונים לבריאות האישה.

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? שמים קרח ולוחצים אם כואב מקום הזריקה (טוסיק).

• האם מומלץ לעשות? בוודאי, אין בכלל להסס או לשקול, זוהי פרוצדורה מחויבת המציאות וחשובה מאין כמוה.

אולטרה סאונד - אחת לחודש - לאורך כל ההריון 

• מתי? שבועות 6-8; שבועות 12-14; שבועות 18-20; שבועות 24-26; שבועות 28-30; שבועות 34-36 ואחרי שבוע 36 אחת לשבועיים.

• מה זה? בדיקת אולטרה סאונד

• מה המטרה?  מעקב אחרי ההריון ומצב העובר; בדיקת ממדי העובר - אורך, רוחב, היקף הראש, אורך הגפיים; הערכת משקל העובר; בדיקת דופק ועוד. כל זאת לשם התרשמות מבריאות ההריון והתינוק.

• כמה עולה? ללא תשלום

• איפה מתבצעת הבדיקה? במכונים לבריאות האישה, במסגרת מעקב ההריון.

• מה הסיכונים? אין

• מהי יעילות הבדיקה? 100%

• מה עושים עם התוצאות? מתרגשים מאד וממסגרים את התמונות מהאולטרה סאונד. 

• האם מומלץ לעשות? יש רופאי נשים שיעשו לך אולטרה סאונד בכל פעם שתגיעי למרכז לבריאות האישה כדי להיפגש עם אחות הריון. אחרים טוענים שזה מיותר. יש כאלה שיוצאים נגד העניין בשל החשיפה לגלי האולטרה  סאונד. במדינות המערב נהוג לעשות אולטרה סאונד לעתים הרבה יותר רחוקות ולא כל חודש, אלא רק פעמיים עד ארבע פעמים בכל ההריון.

ביצוע הבדיקה ותדירותה נתון לשיקול הדעת שלך ושל בן זוגך. מי שאוהב ללכת על בטוח ולעקוב אחר התפתחות העובר בהתרגשות, לא יוותר על אף מפגש כזה עם החיים המתפתחים ברחם. אחרים יסתפקו בבדיקות בשלבים חיוניים, למשל בדיקה בכל טרימסטר ויותר בדיקות לקראת הסוף כדי לברר משקל העובר, המנח שלו והאם כבר התהפך והוא מוכן ללידה. 

מעקב ההריון בישראל הוא מעקב צמוד כפי שמלמדות כל הבדיקות הללו. האם יש חובה וחשוב לבצע את כולן? יש הטוענים שכן. יש בידי האנושות במאה ה-21 היכולת לבדוק ולראות, לחזות ולברר - אז למה לא להשתמש ביכולת זו? מצד שני יש הטוענים כי בישראל מתבצע מעקב הריון הדוק ומקיף מדי, הכולל כמה בדיקות כפולות ומיותרות.

האם אכן ההיסטריה של עם ישראל, הפסימיות, הדאגה מהבאות וחרדת יתר מניעים את הממסד הרפואי בישראל להציע לנשים הרות יותר מדי בדיקות? או שמא תאוות בצע וניצול ציני של ה'פרפקציוניזם' והרצון שלנו לילדים מושלמים? ואולי זהו דווקא החשש של הרופאים מתביעות משפטיות שגורם להם לנקוט זהירות יתר ולבצע בדיקות שאינן בהכרח נחוצות כדי ללכת על הצד הבטוח? והאם באמת בישראל עושים יותר בדיקות הריון בהשוואה למדינות מערביות אחרות?

ובכן, האמת, כמו בכל דיון מורכב, נמצאת איפשהו באמצע. אז הנה התשובות וכמה עובדות שגם ישפכו אור על התמונה כולה,  וגם יסייעו לכם להחליט איזו בדיקה חייבים לבצע, ואיזו אפשר לתייג כלא הכרחית או אולי אפילו מיותרת.

1. מדינת ישראל איננה שיאנית בדיקות ההריון. אמנם מבוצע בה מעקב הריון ממושך ורב שלבי, אך זוהי המציאות בכל מדינה מערבית אחרת. בכל שלב משלבי ההריון נהוג גם בישראל וגם במדינות אירופה וארצות הברית לבחון היבט שונה של תקינות ההריון ובריאות העובר.
 

2. מדינת ישראל מחזיקה בשיא דווקא באספקטים של איכות - דו"ח של משרד הבריאות שפורסם בשנים האחרונות ובחן את המגמות השונות בישראל בנושא בדיקות הריון, שיקף כי הבדיקות המוצעות לנשות ישראל ההרות הן האיכותיות ביותר וכוללות בדיקות מתקדמות, חדשניות ואיכותיות. בדיקות שיקוף, בדיקות מעבדה, בדיקות מעקב ובדיקות גנטיות - כל אלה קיימות ונשות ישראל יכולות לבחור מתוכן מה לבצע.
 

3. שיא נוסף במדינת ישראל, ואולי הוא זה שיוצר את התחושה שכאן בודקים יותר, נעוץ בהיענות לבדיקות: בישראל יש היענות רבה ביותר של האזרחים לבדיקות הריון. עובדה זו כנראה נעוצה במגוון גורמים, ביניהם: המעורבות והמודעות העצמית הגבוהה של הנשים בישראל; הנכונות של הביטוחים הרפואיים שמממנים בדיקות רבות; רמת הרפואה הגבוהה בארץ וגם מאפיינים חברתיים תרבותיים, לרבות נטייה לפרפקציוניזם, חשש מחורבן והשפעה חברתית (תופעת העדר).

שאלה זו נתונה להכרעה האישית של כל זוג בעצמו. אף אחד לא יכריח אתכם לבחור בבדיקה מסוימת, אבל אנחנו נמליץ לכם לקרוא, ללמוד ולהפעיל שיקולים רלוונטיים כדי לקבל החלטה מושכלת ועדיפה. בני זוג שלמדו את הנושא, קראו ורכשו ידע רלוונטי יהיו מספיק מודעים, מעורבים ובטוחים בעצמם באופן שיאפשר להם לבחור את הבדיקות הנחוצות לשם שמירה על הריון תקין ובריאות שלמה של העובר.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם להחליט ועל כן נפרט מה הם השיקולים שינחו אתכם ומה הם הכלים השימושיים שיסייעו לכם להחליט האם לבצע בדיקת הריון מסוימת או פשוט לדלג אליה:

1. הכול תלוי בבדיקה עצמה: מגוון בדיקות, מגוון מטרות, בשלבים שונים, וכן, קיימים גם סיכונים; אז מה עושים? בוחנים כל מקרה לגופו, או, יותר נכון, כל בדיקה לגופה -  גם באינטרנט, גם בספרים וגם הגורמים הרפואיים עצמם מספקים ידע זמין ומקיף על אודות כל בדיקה ובדיקה. 
 

2. עניין של גיל: לגיל משמעות רבה והשפעה קריטית על תקינות העובר. אם הנך מעל גיל 35, רצוי שלא תוותרי על בדיקות רבות מדי. בולטת בהקשר זה בדיקת מי השפיר המומלצת מאד לנשים מעל גיל 35.
 

3. גנטיקה ומחלות משפחתיות: מחלות שקיימות במשפחה בהחלט מהוות אינדיקציה לכדאיות ונחיצות של בדיקות.

הבדיקות הגנטיות הן בדיקות שפחות מבוצעות בעולם, אך בישראל הן מבוצעות הרבה מאד. הביקוש וההיצע הגבוהים אינם פסולים.

אל תתנו לנתון זה לגרום לכם להסיק שבדיקות גנטיות טרום הריוניות אינן נחוצות או חשובות, ההפך הוא הנכון.

המציאות שלנו שונה מהמציאות במדינות מערביות אחרות. בשל ההיסטוריה והמאפיינים הייחודיים של עם ישראל.

המודעות והביקוש לבדיקות הגנטיות גבוהים, וכך גם חשיבותן. עם ישראל שונה מבחינה זו מעמים מערביים אחרים. היהודים נוהגים להינשא לרוב עם יהודים אחרים, והנישואים הללו, כמו גם העובדה שרוב תושבי ישראל היגרו מכל קצוות תבל (כל מוצא והגנים מחוללי המחלה הנסתרים שלו) גורמים לכך שהסיכון הפוטנציאלי למחלות גנטיות גבוה יחסית. עובדה זו יוצרת חשש משמעותי וגבוה למחלות גנטיות קשות. יש ידע רב בנוגע לגנים מחוללי המחלות השונות לפי מוצא. הבדיקות מותאמות אישית לבני הזוג, והן בהחלט מומלצות, כדאיות, מונעות תחלואה נוראית והכי חשוב- לא כרוכות בסיכון או באי נוחות, אז בעצם למה לא?
 

4. עניין של סיכון: לפני כל בדיקה בדקו מה הסיכון הכרוך בביצועה, ומהו הסיכון הכרוך בהימנעות מביצועה.
 

5. יעילות הבדיקה: פקטור נוסף שיהווה עבורכם שיקול הוא מידת הדיוק והאמינות של כל בדיקה. 

 

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.