
שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית - שאלות ותשובות
מהם הגורמים לשיתוק מוחין? האם ניתן למנוע שיתוק מוחין? כיצד מוכיחים כי הייתה רשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחין? ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות מפורום מקצועי בתחום, כדי להבין אם ומתי נובעת הפגיעה כתוצאה מרשלנות רפואית
במקרים מסוימים נגרם שיתוק מוחין לאחר הליך רפואי כלשהו, אך קשה לאשש את התחושה שהפגיעה היא תוצאה ישירה של ההליך הרפואי. כדי להבין אם אכן הייתה רשלנות רפואית, וכדי להוכיח שרשלנות רפואית היא זו שגרמה למצב של שיתוק מוחין, צריך להתייעץ עם מומחים בתחום. ומה במקרים שבהם אכן הייתה רשלנות רפואית - האם אפשר להגיש תביעה ייצוגית? מה גובה הפיצויים שאפשר לקבל בתביעה? שאלות אלה ואחרות נשאלו בפורום - שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית. עו"ד וד"ר (M.D) מיכאל צור השיב על השאלות.
גורמים לשיתוק מוחין בלידה
שאלה: מה יכול לגרום לשיתוק מוחין בעת לידה?
הסיבות לכל אלה מגוונות ורבות. נשאלתי ספציפית על זמן הלידה - ואענה על כך: צניחת חבל הטבור, קרע רחם, היפרדות שליה קודם ללידה, קשר אמתי בחבל הטבור, דימום מכלי דם עוברי הממוקם לא נכון ("פרביה"), דימום מאסיבי משליית פתח, הלם תת נפחי של האם מסיבה אחרת, מעבר דם מאסיבי מהעובר לאם (סוג של מום), מעבר דם מתאום לתאום, לידת תינוק גדול בגיל הריון שהשליה לא מספיקה לצרכיו בלידה ועוד.
לידה מכשירנית
שאלה: שלום, אילו הסתבכה לידה מכשירנית וגרמה לנזקים, מתי הנזקים הללו יבואו לידי ביטוי?
תשובה: הנזקים בלידה מכשירנית הם נזקי פציעה או דימום, ולכן הם, על פי רוב, ייראו לעין או ייראו בבדיקות הדמיה, מיד לאחר הלידה או בשעות שלאחריה. הביטוי התפקודי של הנזק יכול להתבטא מאוחר יותר, כשהמערכת הפגועה מבשילה ורואים בעיה בתפקודה.
סכום פיצוי
שאלה: מהו סכום הפיצוי הנהוג במשפטים של שיתוק מוחין בגין רשלנות רפואית? האם שווה בכלל להתעסק עם זה?
תביעה ייצוגית
שאלה: אם ידוע לי על כמה מקרים של ילדים פגועים אשר הוריהם טופלו על ידי אותו רופא ו/או באותו מוסד רפואי, ויש חשש לרשלנות רפואית, האם יש צורך להגיש תביעות נפרדות על כל מקרה, או שאפשר לתבוע תביעה ייצוגית?
שאלה מעניינת היא אם אפשר לתבוע מוסד רפואי, במסגרת תביעה ייצוגית, על כך שהוא מעסיק רופא שהוכח כי הוא התרשל שוב ושוב, כשהתוצאה של רשלנותו היא נזק קבוע לקבוצת אנשים.
הבעיה התגלתה לאחר הלידה
שאלה: במהלך ההיריון, בסריקת מערכות, הרופא לא מצא בעיה עם העובר, והבעיה התגלתה אחרי הלידה. בבדיקה עם רופא אחר, הוא אמר שהרופא שלי היה אמור לראות את הבעיה באולטרה-סאונד. האם יש במקרה זה עילה לתביעה?
תשובה: יש עילת תביעה להורים, בהנחה שמועד הבדיקה שבה הוחמץ גילוי הבעיה היה לפני גיל החיות של העובר, או אם זה היה לאחר גיל החיות של העובר, כאשר ההסתברות לכך שהילד שהיה נולד כתוצאה מאותה בעיה, יזדקק לעזרה כל ימיו, או יהיה פגוע חברתית כל ימיו, עלתה על 30%.
הוכחת רשלנות רפואית
שאלה: כיצד בכלל מוכיחים רשלנות רפואית לאחר לידה? אני מאמינה שהרופאים לא יהיו מוכנים לשתף פעולה.
תשובה: הוכחת רשלנות רפואית נעשית באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי, אשר מנתח את השתלשלות האירועים על סמך העובדות הנגלות מהתיעוד הרפואי.
השתלשלות האירועים נבחנת על ידו על פי הידע הרפואי (ספרות רפואית, קווי הנחיה וכיו"ב), ואם הוא מוצא שהייתה חריגה מהסביר, ביחס לידוע ולמקובל, הוא קובע כי הייתה רשלנות רפואית.
שיתוק מוחין אצל פג
שאלה: האם יודעים מיד לאחר הלידה אם לפג יש בעיה של שיתוק מוחין, או שזה מתגלה רק בגילים מאוחרים יותר, עם התפתחות הילד?
מניעת שיתוק מוחין
שאלה: אשתי בהיריון בחודש רביעי. האם יש דרך שבה אנחנו יכולים להתגונן מפני שיתוק מוחין? ממה זה נובע, והאם אפשר להימנע מכך?
חישוב מראש של גורמי סיכון
שאלה: שלום, האם אפשר לדעת מראש שהלידה עלולה להוביל למצב של שיתוק מוחין?
ברוב המקרים, גם אם אירע תשניק - התשניק קל או שהטיפול טוב והתינוק ניצל.