שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית - שאלות ותשובות

מהם הגורמים לשיתוק מוחין? האם ניתן למנוע שיתוק מוחין? כיצד מוכיחים כי הייתה רשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחין? ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות מפורום מקצועי בתחום, כדי להבין אם ומתי נובעת הפגיעה כתוצאה מרשלנות רפואית
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג עורכי דין - נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית

במקרים מסוימים נגרם שיתוק מוחין לאחר הליך רפואי כלשהו, אך קשה לאשש את התחושה שהפגיעה היא תוצאה ישירה של ההליך הרפואי. כדי להבין אם אכן הייתה רשלנות רפואית, וכדי להוכיח שרשלנות רפואית היא זו שגרמה למצב של שיתוק מוחין, צריך להתייעץ עם מומחים בתחום. ומה במקרים שבהם אכן הייתה רשלנות רפואית - האם אפשר להגיש תביעה ייצוגית? מה גובה הפיצויים שאפשר לקבל בתביעה? שאלות אלה ואחרות נשאלו בפורום - שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית. עו"ד וד"ר (M.D) מיכאל צור השיב על השאלות.

 

גורמים לשיתוק מוחין בלידה

שאלה: מה יכול לגרום לשיתוק מוחין בעת לידה?

תשובה: שיתוק מוחין שסיבתו אירוע סמוך ללידה - לפני הלידה, בזמן הלידה או אחרי הלידה - נגרם עקב תשניק וירידת זרימת דם וחמצן למוח.
הסיבות לכל אלה מגוונות ורבות. נשאלתי ספציפית על זמן הלידה - ואענה על כך: צניחת חבל הטבור, קרע רחם, היפרדות שליה קודם ללידה, קשר אמתי בחבל הטבור, דימום מכלי דם עוברי הממוקם לא נכון ("פרביה"), דימום מאסיבי משליית פתח, הלם תת נפחי של האם מסיבה אחרת, מעבר דם מאסיבי מהעובר לאם (סוג של מום), מעבר דם מתאום לתאום, לידת תינוק גדול בגיל הריון שהשליה לא מספיקה לצרכיו בלידה ועוד.
 
שיתוק מוחין עלול להיגרם גם מסיבות טרם הלידה. כיום, בגלל הניטור הקדם לידתי, רוב מקרי שיתוק המוחין הנגרמים מגורם סביב הלידה (במיוחד בקרב פגים, ובמיוחד כשאין סימני תשניק קודם ללידה), נגרמים ככל הנראה דווקא לאחר הלידה. 
 
רובם המכריע של מקרי שיתוק מוחין כיום מתרחשים אצל פגים, רובם עקב גורמים שלאחר הלידה, חלקם בשיתוף גורמים מלפני הלידה (כגון זיהום קרומים ושליה). בהינתן מצב לא יציב של פג, ובשל רגישותם הגבוהה של פגים לפגיעה בזרימת הדם המוחית, לא תמיד אפשר למנוע את הנזק. ולמרות זאת, השכיחות של היארעות שיתוק מוחין בקרב פגים נמצאת בירידה מתמדת.
 

לידה מכשירנית

שאלה: שלום, אילו הסתבכה לידה מכשירנית וגרמה לנזקים, מתי הנזקים הללו יבואו לידי ביטוי?

תשובה: הנזקים בלידה מכשירנית הם נזקי פציעה או דימום, ולכן הם, על פי רוב, ייראו לעין או ייראו  בבדיקות  הדמיה, מיד לאחר הלידה או בשעות שלאחריה. הביטוי התפקודי של הנזק יכול להתבטא מאוחר יותר, כשהמערכת הפגועה מבשילה ורואים בעיה בתפקודה.

 

סכום פיצוי

שאלה: מהו סכום הפיצוי הנהוג במשפטים של שיתוק מוחין בגין רשלנות רפואית? האם שווה בכלל להתעסק עם זה?

תשובה: בהנחה ששיתוק המוחין נגרם עקב רשלנות, ובתלות בתוחלת החיים, הסכום עשוי להגיע למיליוני שקלים. ככלל, הפיצוי נועד "להשיב" את מצבו הכלכלי של הילד למצבו הכלכלי שהיה אלמלא שיתוק המוחין.
אני ממליץ לכל נפגע/ת שיתוק מוחין ולהורים לפנות לעו"ד בבקשה לאסוף ולהעביר את הרשומות הרפואיות למי שיודע לקרוא ולבחון אותן, שמא שיתוק המוחין לא היה מחויב המציאות.
 

תביעה ייצוגית

שאלה: אם ידוע לי על כמה מקרים של ילדים פגועים אשר הוריהם טופלו על ידי אותו רופא ו/או באותו מוסד רפואי, ויש חשש לרשלנות רפואית, האם יש צורך להגיש תביעות נפרדות על כל מקרה,  או שאפשר לתבוע תביעה ייצוגית?

תשובה: אפשר להגיש תביעה ייצוגית כשמדובר בתביעת רבים בגין דבר מסוים, כגון שימוש במכשיר, חומר או מוצר פגום או מזוהם וכיו"ב, כאשר נגרם נזק משותף לכל הנפגעים, אולם כאשר  אותו רופא או מוסד התרשל בכל פעם במשהו אחר, וכאשר לכל אחד נגרם הנזק הספציפי שלו, אזי  העובדה שמדובר ברופא או במוסד המתרשלים שוב ושוב - עובדה זו כשלעצמה אינה מאפשרת תביעה ייצוגית.

שאלה מעניינת היא אם אפשר לתבוע מוסד רפואי, במסגרת תביעה ייצוגית, על כך  שהוא מעסיק רופא שהוכח כי הוא התרשל שוב ושוב, כשהתוצאה של רשלנותו היא נזק קבוע לקבוצת אנשים. 
 
לפי הידוע לי, לא היה כזה דבר בארץ או בעולם. אם הנזק משמעותי - הרבה יותר כדאי לכל אחד לתבוע בגין נזקו שלו, כפי שקורה בעניין רמדיה. אם הנזק קל - בדרך כלל לא יימצא הרופא רשלן שוב ושוב, כי לא יימצא מי שיתבע בגין עניין פעוט. אך המציאות עולה על כל דמיון, ואולי יש בידך משהו שכן מתאים לתביעה שכזו.
 

הבעיה התגלתה לאחר הלידה

שאלה: במהלך ההיריון, בסריקת מערכות, הרופא לא מצא בעיה עם העובר, והבעיה התגלתה אחרי הלידה. בבדיקה עם רופא אחר, הוא אמר שהרופא שלי היה אמור לראות את הבעיה באולטרה-סאונד. האם יש במקרה זה עילה לתביעה?

תשובה: יש עילת תביעה להורים, בהנחה שמועד הבדיקה שבה הוחמץ גילוי הבעיה היה לפני גיל  החיות של העובר, או אם זה היה לאחר גיל החיות של העובר, כאשר ההסתברות לכך שהילד שהיה נולד כתוצאה מאותה בעיה, יזדקק לעזרה כל ימיו, או יהיה פגוע חברתית כל ימיו, עלתה על 30%.

 

הוכחת רשלנות רפואית

שאלה: כיצד בכלל מוכיחים רשלנות רפואית לאחר לידה? אני מאמינה שהרופאים לא יהיו מוכנים לשתף פעולה.

תשובה: הוכחת רשלנות רפואית נעשית באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי, אשר מנתח את  השתלשלות האירועים על סמך העובדות הנגלות מהתיעוד הרפואי.

השתלשלות האירועים נבחנת על  ידו על פי הידע הרפואי (ספרות רפואית, קווי הנחיה וכיו"ב), ואם הוא מוצא שהייתה חריגה מהסביר, ביחס לידוע ולמקובל, הוא קובע כי הייתה רשלנות רפואית.

 

שיתוק מוחין אצל פג

שאלה: האם יודעים מיד לאחר הלידה אם לפג יש בעיה של שיתוק מוחין, או שזה מתגלה רק בגילים  מאוחרים יותר, עם התפתחות הילד?

תשובה: בדרך כלל יכולים לצפות אם לפג יהיה או לא יהיה שיתוק מוחין במעקב האולטרה-סאונד  בשבועות הראשונים לחיים, לפי קיום או לפי העדר מחלת החומר הלבן סביב החדרים PVL.
קלינית, בדרך כלל מבחינים בקיום שיתוק מוחין בגיל חצי שנה בערך. במקרים הקשים מבחינים בכך קודם, ובמקרים קלים יותר - מאוחר יותר.
 

מניעת שיתוק מוחין

שאלה: אשתי בהיריון בחודש רביעי. האם יש דרך שבה אנחנו יכולים להתגונן מפני שיתוק מוחין?  ממה זה נובע, והאם אפשר להימנע מכך?

תשובה: יש להבדיל בין גורמי סיכון לשיתוק מוחין לבין גורמים בפועל לשיתוק מוחין. באופן עקרוני, מעקב ההיריון נועד, בין היתר, למנוע מקרי שיתוק מוחין אשר אפשר למנוע באמצעות מעקב שכזה.  זו גם הסיבה העיקרית שבגינה כדאי ללדת בבית יולדות. שם הצוות המיילד והצוות המטפל לאחר הלידה אחראים לנקיטת כל הנדרש למניעת שיתוק מוחין.
 
מעשית, חוץ משיתוף פעולה עם הצוות המטפל וכיו"ב, ההורים לא צריכים לעשות שום דבר מיוחד, ואין להם גם יכולת למנוע דבר. לידת תינוק עם שיתוק מוחין אינה באשמתם של ההורים. בשאלות ספציפיות צריך לפנות לרופא המטפל.
 

חישוב מראש של גורמי סיכון

שאלה: שלום, האם אפשר לדעת מראש שהלידה עלולה להוביל למצב של שיתוק מוחין?

תשובה: לעתים אפשר לדעת מראש שקיים סיכון מוגבר לתשניק בלידה - מקרים של שליית פתח,  עובר גדול וכיו"ב. ניטור קדם לידתי פתולוגי יכול להצביע על אפשרות תשניק בלידה, אך רק חלק קטן  ממקרי התשניק בלידה גורמים בסופו של דבר לשיתוק מוחין.
ברוב המקרים, גם אם אירע תשניק -  התשניק קל או שהטיפול טוב והתינוק ניצל.
 
יש גם מצבים שבהם יודעים מראש שהייתה פגיעה מוחית בשבועות קודם ללידה - למשל, כאשר  מתפתח ברחם מיקרוצפלוס (היקף ראש מתחת לשתי סטיות תקן מהרגיל), או כאשר יודעים על זיהום תוך רחמי הפוגע במוח, או יודעים על פגם בהתפתחות המוחית - ואז יש סבירות גבוהה לכך שאם תהיה לידה, יהיה שיתוק מוחין.
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא עורכי דין - נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית

מצא עו"ד דיני נזיקין/תאונות דרכים/רשלנות רפואית באזורך

האם המאמר עזר לך?