כירורגיית פה ולסתות - מה צריך לדעת, ומה כדאי לעשות?

בעיות רפואיות או בעיות אסתטיות הקשורות לתחום הפה והלסת הן לא בעיות שאפשר להזניח לאורך זמן. חוסר טיפול נאות עלול להיות בעל השלכות קשות, ולכן חשוב לאבחן בזמן את הבעיה, ולבחור את הטיפול המתאים ביותר. ד"ר אברהם פינקלמן השיב בפורום כירורגיית פה ולסתות למגוון שאלות בתחום זה, וסיפק הסברים שעשויים להתאים גם לאחרים שסובלים ממצב דומה.

שאלה: כיצד אפשר לטפל בנסיגת חניכיים שחוזרת לעתים תכופות?

תשובה: כדי להבין את בעיית נסיגת החניכיים, צריכים להבין שהשיניים נמצאות בתוך עצם הלסת. עקב דלקת בחניכיים, העצם שסביב השן נהרסת. אם החניכיים הן דקות, בהמשך לאיבוד העצם תגיע נסיגה של החניכיים. אם החניכיים הן רכות, ויש איבוד עצם, ייפתח כיס חניכיים. נסיגת חניכיים גורמת לחשיפה של צוואר השן, ולכן תיתכן רגישות לקור ולחום. כדי לטפל בנסיגה צריכים קודם כול  לשפר את ההיגיינה, לעבור טיפול של שיננית ולאחר סילוק דלקת החניכיים אפשר לבצע השתלת חניכיים. כך אנחנו משפרים את האסתטיקה, מרגיעים את הרגישות לקור ולחום ומספקים סביבה יותר בריאה לשן.

שאלה: בחלק הקדמי של פי, עליי לעקור 4 שיניים ולשים במקומם 2 שתלים, אך לפני כן עליי לעשות ניתוח השתלת עצם. ברצוני לשאול כמה דברים: מה זה בדיוק הניתוח הזה? (מאיזה חומר העצם המושתלת וכו'?) במה זה כרוך?

ודבר נוסף - כיום יש רווח בין השיניים שלי למטה - השיניים עצמן כבר כמעט נופלות - כיצד יוכלו לעשות מדידות ולמלא את החסר, כך שיראה אסתטי ויפה?
 

תשובה: ע"פ התיאור שלך אני מציע שתתייעצי עם כירורג מומחה, מאחר ואת מתארת בעיות בשתי הלסתות. אם לא תבצעי טיפול כולל, את עלולה לסכן את התוצאה של ריפוי השתלים בלסת העליונה.

השתלת עצם: כאשר חסרה עצם עקב אובדן מסיבות שונות, וכאשר מעוניינים בביצוע שתלים, יש לבנות את החסר ע"י מילוי.

אפשרויות המילוי הן:

1. עצם אוטולוגית (עצמית)

2. עצם שמקורה בגוף אדם אחר

3. עצם שמקורה בבעל חיים אחר

4. עצם שמקורה בחומרים סינתטיים

הבחירה נעשית ע"י הרופא המטפל בהתאם למקרה .
 

לגבי לקיחת המידות:

1. אפשר לקחת מידה עם סורק אופטי, מידה דיגיטלית

2. אם אין ברירה לוקחים מידה במצב הקיים

שאלה: אני בת 21. יש לי בעיה שהלסת העליונה שלי בחוץ, והלסת התחתונה יותר בפנים כך שנוצר מצב שהשיניים העליונות נחות על השפה התחתונה, יש לציין שאנשים לא מרגישים בזה כלל, אבל לי זה מפריע. אני מאוד מקפידה על היגיינה בפה, ואף פעם לא עשיתי שום טיפול שיניים. תמיד חשבתי שגשר זה הפתרון, אך לפני כמה שנים נבדקתי על ידי רופא שיניים מוסמך שטען שגשר לא יעזור כי צריך להוציא את השפה התחתונה החוצה, וגשר יכניס לי את השפה העליונה פנימה. הוא טען שאת זה אפשר לעשות רק על ידי ניתוח חניכיים שהוא מאד מסובך, שנעשה בהרדמה מלאה וכולל הליך שיקום מאד ארוך. היות וזה לא בולט ומפריע רק לי, אני לא מעוניינת לעבור ניתוח כזה, אך רציתי לדעת האם יש משהו נוסף שאפשר לעשות במצבים כאלה?

תשובה: אי אפשר לגשר על פערים בין הלסתות ע"י יישור שיניים. במקרים אלה מבצעים בדיקה משותפת של אורתודונט ושל כירורג פה ולסת, ומחליטים על טיפול כירורגי למיקום הלסתות והשיניים. ניתוח זה אכן מבוצע בהרדמה כללית, והשיקום הוא לעתים ארוך .ההחלטה היא כולה שלך, אישית מאוד.

שאלה: יש לי שן בינה כלואה שמעולם לא הפריעה לי, ולמען האמת לא ידעתי על קיומה עד שבאתי לטיפול אקראי אצל רופא השיניים. ביצעתי צילום פנורמי וסי.טי, והרופא הכירורג המליץ על עקירה מכיוון שהשן נמצאת במנח לא תקין שעלול להזיק בעתיד. כמו-כן, את העקירה אפשר לבצע רק בבי"ח, בגלל הקרבה לתעלת העצב. האם העקירה הכרחית? לא כואב לי, אין לי דלקות ואין לי דימומים. האם העקירה שווה את הסיכון של פגיעה בעצב?

תשובה: האינדיקציה לעקירת שן בינה כלואה תלויה בסימפטומים כגון: כאבים, דלקות חוזרות, מיקום השן ועוד.

אם השן כולה כלואה מתחת לגובה העצם, ואין לה קשר לתהליך דלקתי או התפתחותי, רצוי לא לעקור אותה, מכיוון שקיים סיכון גדול יותר לפגיעה בעצב. במצב שיש שן בינה כלואה אשר מיקומה מעל העצם ובקרבה לשן, יש לשקול עקירה, מכיוון שמצב זה עלול להתפתח לתהליך פריודונטלי שיפגע בשן ליד. במקרים שבהם יש קירבה רבה לעצב, ולא רוצים לקחת סיכון, יש אפשרות לעקור כותרת של השן, ולהשאיר את השורשים.

שאלה: אני בן 22, והלסת התחתונה שלי טיפה בולטת בטח בהשוואה ללסת העליונה. 

זה מפריע לי, ואני חושב על ניתוח אבל מפחד. קראתי על הסיכונים שיכולים להיות בניתוח כזה, אבל אני רוצה לדעת מה אחוזי ההצלחה בניתוחים מהסוג הזה, וכמה זמן לוקח להתאושש מניתוח כזה?

תשובה: ניתוח אורתוגנטי בד"כ הוא בעל הצלחה גבוהה מאוד אם אובחן ותוכנן בצורה נכונה.

כמובן שכמו בכל ניתוח יש סיכונים, וההחלמה ממנו היא לא קלה ולעתים ארוכה. אם יש הפרעה אסתטית קשה שמפריעה לך באיכות החיים, אולי כדאי שתשקול זאת.

שאלה: לפני שנתיים עברתי ניתוח תיקון מסתם מיטרלי. עדיין על קומדין, וצריכה דחוף לעבור 3 השתלות שיניים. רופא פרטי לא מוכן לקבל אותי. האם רק בבי"ח? האם יש סיכון להשתלות בקומדין? ומה עליי לעשות? 

תשובה: אפשר לשקול כמה אפשרויות.

אפשר לבצע בדיקת PT. אם הערכים הם מתחת ל-2.5 ואם את זקוקה להשתלות בלבד, אפשר לבצע.

אינך חייבת בבית חולים, אם הפרטים שמסרת לי הם אלה בלבד ואין בעיות נוספות.

אפשרות נוספת היא הפסקת הקומדין 3 ימים לפני הניתוח, בייעוץ עם הרופא המטפל, ובמקום הקומדין לקבל זריקות קלקסן למשך כמה ימים עד החזרה לקומדין. אנא ממך תפעלי בעניין בליווי צמוד של הקרדיולוג שלך.

שאלה: יש לי שיני בינה כלואות, ולאחרונה התחילו לי כאבים עזים בעיקר מתחילת הערב ואילך. אני מפחד שלא יפגעו לי בעצב, ורציתי לדעת גם אם משאירים את השורשים - האם עדיין יהיו לי כאבים או שזה יעבור?

תשובה: כאשר יש אינדיקציה לעקירת שן בינה כלואה, הטיפול הוא עקירת השן כולה כולל השורשים. במקרים מסוימים, כשהמיקום של השורשים ביחס לעצב מכניסים את העקירה לסיכון גבוה של פגיעה בתחושה, אפשר לשקול לעקור את הכותרת, ולהשאיר את השורשים למעקב.

המלצה שלי היא לפנות למומחה פה ולסת בלבד לאבחנה ולטיפול.

שאלה: הנני אישה בת 51 מטופלת בדיאליזה. צריכה לעקור 4 שיניים מתחת ל-2 כתרים מימין ומשמאל, וכנראה גם הרמת סינוסים. מה העלות של כל זה, האם יש החזר קופת חולים מכבי זהב (יש לי הפניה לבית חולים למומחה פה ולסת), ואיפה כדאי לעשות זאת?

תשובה: ראשית עלייך לבחור מומחה פה ולסת בעל ניסיון שיבדוק בצורה מקיפה את התיק הרפואי ויחליט האם הנך מועמדת מתאימה לשתלים. אם מחלת הכליות היא הבעיה היחידה, אינך חייבת לבצע במסגרת בי"ח את העקירות, ואפשר לעקור בימים שבהם אינך עוברת טיפול דיאליזה. לגבי החזרים מקופת חולים, תצטרכי לבדוק אתם. עד כמה שידוע לי, במכבי זהב אין החזר עבור טיפולי שיניים.

שאלה: אני לוקח אקטונל במשך שנה וחצי, פעם בשבוע 35 מ"ג. רופא השיניים שלח אותי לבדיקת דם CTX, והתקבלה תוצאה של 127.200PG/ML. הוא שלל אפשרות של שתלים (אני זקוק לשלושה שתלים כרגע). טענתו שיש סיכון גבוה לנמק גרמי בבצוע טיפולי שיניים כירורגיים. הצעתי להפסיק לתקופה, אך רופא השיניים לא חושב שזה יעזור, ולפי צילום יש עצם דקה מדי באזור ההשתלות 24 25 26.

שאלותיי: 

1. האם יש פתרון חוץ מפלטה שבוודאי לא נוחה?

2. מה עושים בשביל לשנות את תוצאת הבדיקה ב-CTX?

3. האם יש כדור חלופי שלא מכיל ביספוספונטים?
 

תשובה: לגבי תוצאות הבדיקה שלך:

1. תוצאות בין 150-100 מכניסות אותך לקטגוריה של סיכון בינוני לגרימת נמק גרמי בלסתות, לאחר התערבות כירורגית כגון שתלים. ע"פ ניסיוני, הפסקה של ביספוספונטים (בתיאום עם הרופא המטפל) לתקופה של בין 6-4 חודשים יכולה להביא לשיפור התוצאות של ה-ctx.

2. לגבי חלופות: אכן יש כאלה, ועליך להתייעץ עם הרופא המטפל.

3. כרגע, על פי התיאור שלך, תותבת זמנית היא הפתרון, עד חלוף הזמן וביצוע הבדיקה מחדש.

שאלה: אני אמורה לעבור 2 עקירות כירורגיות בעוד כמה ימים. אני מתה מפחד בעיקר מהכאב שאחרי. איך אני אוכל להקל על הכאב שאחרי העקירה? כמה זמן אני לא אוכל לאכול נורמלי אחרי?

תשובה: לאחר עקירות כירורגיות את תקבלי אנטיביוטיקה ותרופות נוספות להקלה על כאב. אי הנוחות יכולה להימשך עד שבועיים ימים. בדרך כלל, 24 שעות לאחר העקירות אפשר בהדרגה לחזור לנורמה.

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.