436,217 עסקים | 237,002 חוות דעת
כתבות בנושא עורכי דין לדיני ביטוח לאומי - תמונת אווירה

היום שאחרי מחר: כיצד יראה עולם העבודה ביום שאחרי הקורונה?

כבר אין לנו צל של ספק שמשבר הקורונה משפיע על שוק העבודה בישראל ובעולם. חלקנו הגדול יכול כבר לנחש את פני המציאות החדשה שתיווצר בעולם המשתנה. על השינויים בהווה בשוק העבודה ועל השינויים הצפויים בעתיד, ביום שאחרי "יום אחד", מספר לנו עו"ד לירום סנדה, "כולנו נצא החוצה אל השמש. יום אחד ממשלות העולם ידווחו על מספר הולך וקטן של נדבקים, מספר הולך וקטן של נפטרים, ועל ביטול מצב החירום. איננו יודעים עדיין מתי יבוא היום הזה, אבל הוא יבוא, וכאשר הוא יגיע, נגלה שוירוס הקורנה היה רק הטריגר שדוחף את שוק העבודה

אבטלה בצל קורונה

אילו שינויים חלו על שוק העבודה עקב משבר הקורונה?


עו"ד לירום סנדה: "לפני פחות מחצי שנה, בחודש נובמבר האחרון, פורסם שהאבטלה בישראל נמצאת בשפל של 40 שנה עם 140 אלף מובטלים בלבד. שיעור האבטלה עמד אז על 3.4%, נתון שנרשם בפעם האחרונה בשנת 1978. היום זו כבר היסטוריה רחוקה".

עוד מוסיף עו"ד לירום סנדה, כי הנתונים מלמדים על לפחות 125 אלף עצמאים שכבר נפגעו מהמשבר באופן משמעותי, כשנתון זה צפוי לעלות לקראת חג הפסח. יחד עם זאת ולמרות הנתון המדאיג ביותר שידעה הכלכלה הישראלית, חשוב לזכור כי כ 90% מהבלתי מועסקים הם עובדים שנמצאים בחל"ת; כך שחלק גדול מהם צפוי לשוב למקום עבודתם.


חלוקת עובדים ל"מעמדות" – "משבר הקורונה יצר הפרדה בין עובדים חיוניים לעובדים לא חיוניים. במשבר הקורונה התקבלה ההחלטה בנושא על ידי המעסיקים עצמם, מתוך בחינה של הצרכים הארגוניים ושל חיוניות העובד"..


עבודה מרחוק - שינוי בולט נוסף בשוק העבודה, נובע מאילוצם של ארגונים רבים בשבועות האחרונים להסתגל למציאות של עבודה מרחוק: מרבית העובדים עובדים מהבית. ניהול בשלט רחוק שונה מניהול ישיר כשמהמנהל מצופה לסמוך על העובד, להאמין בו ולהעניק לו יד חופשית, מבלי יכולת של ממש לעקוב אחר שעות העבודה שלו. מעסיקים שהשכילו להבין זאת עברו למדידת ביצועים על פי תפוקה: עובד מקבל סל משימות ונמדד על פי התפוקה ולא על פי שעות העבודה".


תעשיית ההיי-טק עובדת כבר שנים רבות בשיטת של מדידת תפוקה ללא בחינת שעות עבודה. "סביר להניח", מספר עו"ד לירום סנדה, "שיותר ויותר חברות יאמצו את המודל הזה גם לאחר חזרה לשגרה".


אילו שינויים ישפיעו על שוק העבודה ובאיזה אופן?


עו"ד לירום סנדה: "עולם התעסוקה ישתנה בסקטורים עסקיים רבים. הם יתאימו את עצמם ליום שאחרי המשבר, הם יתגמשו, והם גם ישודרגו בהרבה מאוד מובנים. אלה יהיו מאפייניו העיקריים של עולם העבודה פוסט הקורונה.:


מדידה על פי תפוקה - תעשיית ההיי-טק עובדת כבר שנים רבות בשיטת של מדידת תפוקה ללא בחינת שעות עבודה. סביר להניח שיותר ויותר חברות יאמצו את המודל הזה גם לאחר חזרה לשגרה, שכן, למדנו שאם המודל מופעל נכון, הוא מצדיק עצמו".
מציאות של עבודה מהבית


עבודה מהבית - המציאות החדשה שלחה את כולנו לעבוד מהבית. גם בעלי עבודות מסורתיות כמו עורכי דין, רואי חשבון, אנשי שוק ההון וכיוצ"ב הבינו שהדבר אפשרי. "אמנם יהיו מקצועות שתמיד ידרשו נוכחות פיזית (כמו ספר או קוסמטיקאית), אבל כל השאר יאמצו את האפליקציות לשיחות וידאו דוגמת זום לא רק לחירום, אלא למקרים שבהם רוצים להתגבר על פערי מרחק"..
שיקום בתי עסקים


עו"ד לירום סנדה: "המעסיק של אחרי המשבר יידרש לשקם את העסק ומעבר לכך לשקם את ההרגשה של העובדים שהוצאו לחל"ת, לייצר להם גאוות יחידה מחדש והזדהות עם העסק. עובדים 'לא חיוניים' רבים נפגעו מהתיוג החדש והלא-מחמיא שהוצמד להם, אבל המשבר הזה הוא הזדמנות מצוינת עבור המעסיק להבין מה ניתן לעשות בהמשך הדרך. המשמעות ליום שאחרי היא שהמעסיק ידרוש קבלות מהעובד והוכחה שהוא חיוני לעסק ומי שלא יעבור את המשוכה עלול להישלח לגלות בבית - לעבור מחל"ת לפיטורים"..
לדבריו של עו"ד לירום סנדה, על בעל עסק לנתח היטב את התחום שבו הוא פועל ולהבין אילו מוצרים ושירותים הוא יכול להציע כעת; האם יש שירותים וירטואליים שהוא יכול להעניק באמצעות הטלפון או המחשב למשל שייתנו מענה ללקוחותיו.


מהם הכלים המומלצים לבעלי עסקים לטובת קידום תהליך השיקום?


עו"ד לירום סנדה: "המעסיקים יצטרכו לפתח שינוי בגישה וחשיבה מחוץ לקופסה על מנת ללכת לקראת העובד בכל הקשור לעבודה מהבית. גמישות בתנאי ההעסקה עשויה לסייע לחברות להצטייר כאטרקטיביות במלחמה על גיוס כישרונות. המעסיק צריך להפנים שבתנאים של "שקיפות רדיקלית", עם מערכות תקשורת מצוינות ונגישות, עבודה מהבית תעלה את רמת המחויבות והפרודוקטיביות של העובדים".
עוד מוסיף עו"ד לירום סנדה, כי עבודה מהבית, גם חלקית, עשויה להעלות את פרודוקטיביות העובד ואת שביעות רצונו, ויכולה לסייע לו באיזון שבין עבודה למשפחה ולחסוך זמן ואנרגיה. "היכולת לעבוד מהבית אף יכולה להעניק פתרון לאלו שסובלים מניידות נמוכה. מבחינת המעסיקים, עבודה מהבית מביאה להפחתה בחיסורים ובאיחורים, מסייעת לתדמיתם כמעסיקים גמישים, תורמת לחיסכון בהוצאות שונות כמו נסיעות, ואולי לא פחות חשוב מכך: מצמצמת את זיהום הסביבה".


ארגון נכסים – נראה מדבריו של עו"ד לירום סנדה, כי כאשר יאמצו המעסיקים את המודלים שהצגנו הם יוכלו גם ליהנות מצמצום משמעותי בשטחי המשרדים אותם נאלצו לשכור ולהביא להפחתה משמעותית בהוצאות החודשיות של העסק. "זה הזמן לנהל את המידע העסקי רב הערך שיש ברשות המעסיקים. התקופה הנוכחית היא הזדמנות לעשות סדר בכל הדברים בהם הושקע כל כך הרבה זמן וכסף בעבר, ולהבין מה עומד לרשות המעסיק. לדוגמה, אפשר לאכסן את כל התמונות הקשורות לעסק בתיקיות מסודרות בענן, לרכז במקום אחד טקסטים שיווקיים וחומרים הקשורים למיתוג העסק, וחשוב מכל, ליצור רשימות מעודכנות של לקוחות עבר והווה".


ארגון מידע – עוד מוסיף עו"ד לירום סנדה, "מידע הוא כוח וחשוב לשמור כמה שיותר פרטים אודות לקוחות ואף מתעניינים שלא הפכו לרוכשים בסופו של דבר. יש להקפיד לתעד כתובות מייל, טלפונים ונתונים נוספים של כל מי שנמצא עם בעל העסק בקשר עסקי כלשהו.


ארגון מלאים והגדרת פעילות ויעדים - על בעל עסק לנתח היטב את התחום שבו הוא פועל ולהבין אילו מוצרים ושירותים הוא יכול להציע כעת; האם יש שירותים וירטואליים שהוא יכול להעניק באמצעות הטלפון או המחשב? האם יש דרך לשלוח את המוצרים שלו ללקוחות עד הבית? זה הזמן של המעסיקים, ראשי האגונים ובעלי העסק להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה. עליהם לחשוב למה זקוקים אנשים מסביבם ואיך העסק שלכם יכול לענות לצורך כזה".

שוק העבודה בימי קורנה - תמונה להמחשה


כיצד תראה המציאות מבעד לעיניהם של העובדים?


עו"ד לירום סנדה: "ביום שאחרי הקורונה עובדים יחזרו לעסקים חבולים ועייפים שרק מנסים להתאושש ולהרים את הראש מעל המים. כל טעות של העובד תעלה ביוקר ותביא את המעסיק לקבל החלטות קשות וכואבות ולקצץ מיידית בעוד כוח אדם – פיטורים"..
ניכר כי ביום שאחרי, העובדים יידרשו להוכיח יותר את החיוניות המקצועית שלהם, להציג יותר "קבלות" בשטח. "עובדים שיפנימו את המציאות החדשה, ישנו את 'מערכת ההפעלה' שלהם ויתחילו לחשוב כמו נותני שירות (כשהמעסיק הוא הלקוח), כלומר להביא ערך לארגון, יגדילו את סיכוייהם להישאר חלק ממנו בשגרה".
עבודה מהבית יכולה להיות פתרון נהדר עבור מעסיקים ועובדים כאחד, אומר עו"ד לירום סנדה. המעסיק ירוויח תפוקות על אף שהעובד לא מגיע לעבודה והעובד ירוויח שכר על אף שנעדר מהעבודה. "ככל שהצדדים מסכמים ביניהם על עבודה מהבית - חשוב לסכם על היקף השעות שניתן לעבוד וכן על התמורה בעבור אותה עבודה".
הבעיה הכי גדולה של העובד תהיה לגרום למעסיק לבטוח בו. באופן טבעי כשלא רואים את העובד, עלולים לעלות ספקות בנוגע למידת ההשקעה בעבודה. לא צריך להיעלב. חשוב שהעובד יהיה בקשר רציף עם המעסיק ויעדכן אותו בכל יום על ההתקדמות שלו בעבודה ועל השעות שלו כדי להוכיח יעילות.


עו"ד לירום סנדה: "בשנים האחרונות נחשף שוק התעסוקה ל'סלאשרים' – אנשים שלמחייתם עושים 'גם וגם' ועובדים בשתי עבודות. בעקבות משבר הקורונה התופעה הזו תצבור תאוצה, שכן אנשים הבינו שלא כדאי להישען על מקור הכנסה אחד בלב. המשמעות היא שנראה יותר ויותר פרילנסרים בשנים הקרובות - כאלה שישמרו על מקום עבודתם וינסו לייצר לעצמם אפיק הכנסה נוסף, וכאלה שיאבדו את מקום עבודתם בעקבות המשבר וייאלצו למצוא מקורות תעסוקה אחרים. העצירה שנכפתה עלינו גורמת (ועוד תגרום) לרבים להרהר בכיוון ובדרך שלהם".
כדי לצלוח את המשבר יש צורך בחבילת סיוע של המדינה שתכלול תשלומי סיוע לאזרחים, הגדלת דמי האבטלה, מימון נוסף לביטוח הבריאות, ביטול ופטור מארנונה ומיסים לחודשי המשבר והלוואות ומענקים לעסקים.

 

חוקי קורונה החדשים


בישראל יש למעלה מ-550 אלף עסקים קטנים, רובם מעסיקים עובד אחד או שניים. "המדינה צריכה לתת יד כדי לשמור ולשמר על העסקים במדינה שלנו ולהגדיל את הגרעון מתוך השקעה לטווח ארוך. על מנת לצלוח את המשבר יש צורך בחבילת סיוע יוצאת דופן של מדינת ישראל שתכלול תשלומי סיוע לאזרחים, הגדלת דמי האבטלה, מימון נוסף לביטוח הבריאות, ביטול ופטור מארנונה ומיסים לחודשי המשבר והלוואות ומענקים לעסקים כדי לצמצם פיטורים".


חקיקה מתאימה – עוד מוסיף עו"ד לירום סנדה, כי לפתחה של הכנסת התגלגלה אחריות לנסח "חוקי קורונה", שמהותה הסדרה חוקית של פיצויים נפגעי קורונה. יש להבחין בין נפגעים שפיתחו תחלואים ונכות, אשר ייתמכו על ידי הביטוח הלאומי שיכיר בנכותם, בדומה להסדר שנחקק לגבי חולי פוליו וחולי גזזת; לבין נפגעים משניים, שהם מעסיקים וארגונים, שפגיעתם כלכלית ויש לשקמם ולתמוך בהם.
בדומה להוראת שעה "נזק מלחמה ונזק עקיף", המסדירה את תשלום הפיצויים לעסקים שנפגעו בעקבות מצב חירום בטחוני, תידרש חקיקתה של הוראת שעה המסדירה את מערך הפיצויים לנפגעי הקורונה "הרכושיים". את הפיצויים תשלם, ככל הנראה, קרן מס רכוש של רשות המסים. כשהתשלום יתמקד בפיצוי בגין נזקים עקיפים (הפסד ימי עבודה, הפסד רווחים ועוד) שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה. גובה הפיצוי יהיה פועל ישיר של מידת הפגיעה בהכנסה של כל עסק כתוצאה מהמשבר.
"התרחיש הפסימי מדבר על התאוששות רק ברבעון השני של 2021, ואז האבטלה תעמוד בממוצע על 5.8% בשנה ותגיע בשיאה ל-7%, כלומר 450 אלף מובטלים בישראל".


האם בכך נוכל לבלום את גודל האבטלה?


עו"ד לירום סנדה: "סביר שכן, בהנחה שהמשבר יחלוף בסיום חג הפסח. אולם, למרבה הצער, ישנו גם תרחיש פסימי, לפיו לא נצליח להשתלט על הנגיף, מה שיחייב המתנה של שנה עד לפיתוח חיסון. המשמעות הכלכלית תהא במצב דברים זה שנה שלמה של סגר וירידה בפעילות במשק. בתרחיש הזה ההתאוששות תחל רק ברבעון השני של 2021, ואז האבטלה תעמוד בממוצע על 5.8% בשנה, ותגיע בשיאה ל-7%, כלומר 450 אלף מובטלים".

scheduleReview
Arrow_Close_partArrow_LeftArrow_moreArrow_Open_partArrow_RightArrow_downX_close_iconSite_menu_knowCall_iconzap_thumbsMap_pinתמונה גנריתVideo_playIcon star empty colorIcon star empty colorIcon star full colorIcon star empty colorאייקון חנויותDone_tofes_iconicon_failSite_menu_forumsSite-menu_pricelistsSite_menu_reviewsSite_menu_search_resultsSite_menu_add_bussinessexpress icon דפי זהבZAPתפריטSearchSearch Footer_searchFooter_tools