מתווה הבגרויות החדש של הליכוד – מה כדאי לדעת?

עיקרי הכתבה:

• בשנת 2022 הציגה שרת החינוך דאז יפעת שאשא-ביטון את רפורמת הבגרויות שהתמקדה במקצועות המח״ר וביקשה לבטל את הבחינות החיצוניות ולהנהיג שיטת למידה מתחדשת שבסופה יגישו התלמידים עבודה מסכמת.
• במתווה הבגרויות החדש שהציע שר החינוך הנוכחי יואב קיש יוחזרו בחינות הבגרות החיצוניות במתכונת מצומצמת מהמתווה הישן ובמשקל פחות בציון הסופי.
• מטרת מתווה הבגרויות החדש היא לאפשר יישום הדרגתי וגמיש ולחזק את מקצועות הרוח, החברה והמורשת
  _____________________

מתווה בגרויות 2023 של שר החינוך קיש

מנכ״ל משרד החינוך אסף צלאל הציג החודש את תכנית שר החינוך יואב קיש (הליכוד* לביטול הרפורמה שהנהיגה שרת החינוך בממשלה הקודמת, יפעת שאשא-ביטון. התכנית החדשה מבקשת להשיב את בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות הרוח שבוטלו, אם כי במתכונת מצומצמת ובמשקל נמוך מהמצב הנוכחי.

התכנית מהווה פשרה בין מתווה הבגרויות הישן לבין רפורמת הבגרויות, בעקבות "שורה של דיונים ונוכח המשובים שהצטברו ממנהלים, גורמי המקצוע במטה ומורים, מהם עולה תמונה המצביעה על קשיים ביישום רפורמת הבגרויות במקצועות המח"ר (מורשת חברה ורוח) ועל פגיעה ביציבות ובחשיבות של מקצועות ההומניסטיקה״, כפי שצוין בהצעה.

מהי רפורמת הבגרויות של שאשא-ביטון?

שרת החינוך לשעבר, ד"ר יפעת שאשא ביטון, חתמה על מהלך רחב היקפים במערכת החינוך באפריל 2022. רפורמת הבגרויות של השרה התמקדה במקצועות המח"ר (מורשת חברה ורוח): היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות. מטרת הרפורמה היתה לעדכן את שיטות ההוראה, הלמידה וההערכה הנהוגים במערכת החינוך זה שנים רבות, לבסס את מיומנויות השפה ולהביא לידי ביטוי בכתב ובעל פה מיומנויות אקדמיות כולל יכולת לשאול שאלות, איסוף ומיזוג מידע, הצגה בכתב ובעל פה, יכולת ניתוח ועבודה בצוות.

כיצד ייראו הלימודים?

במסגרת הרפורמה, לכל מורה ממקצועות המח"ר - היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות - ניתנה רשות הבחירה לבחור אחת מדרכי ההוראה והלמידה במסגרת  שלושה נתיבים חדשים לקורסי יסוד שמתחילים בכיתות י׳ וממשיכים בכיתות י״א:

נתיב למידה מתחדשת - באמצעות סרטונים, משימות מקוונות, למידה עצמית, שיתופית, למידה חוץ כיתתית.

למידה מבוססת דיגיטל – על בסיס קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי משרד החינוך

מורים מובילי פיתוח – המורה יעביר שיעורים על חומרים שפיתח בעצמו.

הערכת המטלות בקורסי היסוד תתבצע על ידי בית הספר בלבד, כאשר המשרד יבצע בקרה מדגמית על הערכה זו. ההערכה של  בית הספר תורכב משש משימות שתתבססנה על דגמים חדשניים, אשר חוברו על  ידי כל אחד מהמפקחים הארציים מכל אחד מארבעת תחומי הדעת והן תכלולנה, בין היתר: משימות עצמיות, שיתופיות, אירועי היבחנות והצגה בעל פה. מתוך כלל משימות הערכה (6), המורה ייבחר שלוש משימות לבקרה החיצונית, שעליהן המשרד יעשה את הבקרה.

במקום בגרות – עבודה מסכמת

לאחר מכן, החל מאמצע סוף כיתה י״א, התלמידים יחלו לעבוד על העבודה המסכמת הרב תחומית. העבודה תורכב מארבעה חלקים נפרדים – היסטוריה, ספרות, אזרחות ותנ"ך.

שר החינוך יואב קיש. צילום: מאיר פרייליכמן/ ויקימדיה

במסגרת העבודה התלמידים יעבדו בקבוצה של שניים-שלושה שותפים, אשר יוכלו לחקור מתוך שורה רחבה של נושאים בארבעת התחומים – ספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות.

העבודה המסכמת תוערך על ידי בוחן חיצוני, כאשר הציון של עבודה זו יורכב מציון בית ספרי (50%) ומציון הערכה החיצוני (50%). ציון הערכה החיצוני יורכב מהערכת העבודה הכתובה ומהערכת פרזנטציה בעל-פה על העבודה. בתום כתיבת העבודה המסכמת הרב תחומית ובדיקה על ידי צוות המורים של מקצועות המח"ר בבית הספר, היא תועבר להערכה חיצונית של המשרד.

הערכה תתבצע כפי שהיא נעשית כיום במסגרת עבודות גמר בהיקף של 5 יחידות לימוד. הערכה חיצונית תכלול גם בחינה חיצונית בעל פה על ידי בוחן חיצוני. הערכה זו תעשה אך ורק בתום הגשת העבודה המסכמת הרב תחומית.

כיצד נראה מתווה הבגרויות החדש?

העקרונות שעומדים מאחורי המתווה החדש שמציע שר החינוך הנוכחי קיש הם ישימות וגמישות, ושילוב בין אופן ההיבחנות הישן שנהוג עד עכשיו לבין תכנית המח״ר של שאשא-ביטון. כך, במתווה החדש, יוכלו המנהלים לבחור אם בשנת הלימודים הבאה (תשפ״ד, 2024) ייבחנו התלמידים לפי המודל החדש או לפי המודל הישן, שכולל את בחינת הבגרות הרחבה.

המתווה החדש מבטל את העבודה המסכמת שהוצעה ברפורמה של שאשא-ביטון ומחזיר את הבחינות החיצוניות, לצד משימות לפיתוח מיומנויות התלמידים במאה ה-21, כולל הצגה בפני קהל, כתיבת נייר עמדה, דף לימוד מבוסס מקורות, תוצר יצירתי חזותי, עיתון שיתופי, סיורי לימודי והסכת.

מהו מבנה הציון במתווה החדש?

המתווה החדש מציע כי במקצועות של 2 יח״ל – אזרחות, היסטוריה, תנ״ך ממלכתי, ספרות ממלכתי וחרדי - יורכב הציון כך: ההיבחנות חיצונית – בהיקף 35%,  משימות מקוונות ומבוקרות – בהיקף 35% והערכה חלופית בהיקף 30%.

במקצועות של 1 יח״ל – מחשבת ישראל דתי, ספרות דתי מורשת דת אסלאם, מורשת דרוזית, דת נוצרית - יורכב הציון כך: ההיבחנות חיצונית – בהיקף 50%, משימה אחת מקוונת ומבוקרת – בהיקף 20% והערכה חלופית בהיקף 30%.

במקצועות של 3 יח״ל – תנ״ך דתי וחרדי, תושב"ע, יהדות חרדי – יורכב הציון כך: ההיבחנות חיצונית – בהיקף 35%, שתי משימות מקוונות ומבוקרות – בהיקף 35% והערכה חלופית בהיקף 30%.

כל אלה לעומת המתווה הישן, שהיה אחיד בכל המקצועות ובו הורכב הציון מהיבחנות חיצונית בהיקף 70% והערכה חלופית בהיקף 30%. 

בעד ונגד מתווה הבגרויות החדש

שר החינוך קיש ציין כי "מקצועות ההומניסטיקה, תנ"ך והיסטוריה, מהווים חלק משמעותי בעיצוב דמותו האישית והלאומית של התלמיד. אנו נשיב להם את מעמדם ואת המקום הראוי להם. ההחלטה החדשה תאפשר בראש ובראשונה להחזיר לבתי הספר ולמקצועות הללו יציבות ורציפות״.

ח"כ יפעת שאשא-ביטון. צילום: עודד קרני/ לע"מ

תגובתה של ח"כ שאשא-ביטון: ״השר קיש פועל נגד תלמידי ישראל ומטיס את מערכת החינוך לאחור. בזמן שבעולם מתקדמים ללמידה חדשנית, הקניית כלים ומיומנויות והפיכת מערכת החינוך לרלוונטית, קיש מטיס את המערכת לאחור למבחנים מיושנים שבינם לבין העידן הנוכחי אין כל קשר״.

עוד הוסיפה ח"כ שאשא-ביטון: ״מהלך זה איננו מכה קלה בכנף, אלא ריסוק המערכת שגם כך מתמודדת עם אתגרים רבים. מי שמכיר את מערכת החינוך יודע שחזרה לשיטה המיושנת לא תגרום לילדים לרכוש יותר ידע ובטח לא תאפשר שום גמישות פדגוגית למורים או למידה מתקדמת״.

מה לגבי תלמידי כיתה י׳ בשנת תשפ״ג?

בהתאם להחלטת שר החינוך קיש, תלמידי כיתות י' בשנה זו (תשפ"ג) יעברו ללמוד ולהבחן בדומה למתווה ההיבחנות של תלמידי כיתות י"א השנה (תשפ"ג), אשר כולל: היבחנות חיצונית במקצוע הומניסטי אחד לפחות, ויתר מקצועות ההומניסטיקה בהיבחנות בית ספרית. המשימות המקוונות והמבחנים שנעשים בכיתה י' יהוו חלק מהציון של ההיבחנות הפנימית. כמו כן, התלמידים ימשיכו ללמוד ולהיבחן בהיבחנות חיצונית במקצועות: שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומקצועות ההגבר.

שאלות ותשובות:

מהו מתווה הבגרויות?

המתווה החדש של שר החינוך קיש מבטל את העבודה המסכמת שהוצעה ברפורמה של שרת החינוך לשעבר שאשא-ביטון ומחזיר את הבחינות החיצוניות, לצד משימות לפיתוח מיומנויות התלמידים במאה ה-21, כך שהציון יורכב מ-35% בחינה חיצונית, 35% של משימות לפיתוח מיומנויות ו-30% הערכה חלופית.

מתי מתווה הבגרויות צפוי להיכנס לתוקף?

מתווה הבגרויות החדש שהציע שר החינוך קיש  מציע הסתגלות הדרגתית: בשנת הלימודים הבאה, תשפ״ד (2024), יוכלו המנהלים לבחור האם לבחון את התלמידים לפי מתווה הבגרויות החדש. החל משנת הלימודים תשפ״ה (2025), כלל בתי הספר יידרשו לבחור בחלק מהמקצועות בהיבחנות על פי המתווה החדש.

צילום ראשי: שאטרסטוק