רחוב מסוכן: פיצויים על נזק שנגרם בשטח ציבורי

לילה. אתם חוזרים הביתה אחרי ביקור אצל חברים או בילוי בבר הקבוע שלכם. אמנם אתם מכירים את הדרך בעל פה, אבל העובדה שתאורת הרחוב אינה עובדת ושמוקדם יותר העירייה ביצעה עבודות תשתית במקום, משחקת לרעתכם. כן, הבור הקטן שנפער באמצע המדרכה נעלם מעיניכם, ולרוע המזל מעדתם ושברתם את הרגל. עכשיו צריך לחשוב על השיקום וכמובן על הפיצוי, והכתובת לכך היא מי שאחראית על השטח בו עברתם ונפגעתם - הרשות המקומית.

התיעוד עובד לטובתכם

תאונות המתרחשות בשטחים ציבוריים כוללות מעידות, החלקות, חבטות, נפילה במדרגות, פגיעה במהלך פעילות במשחקיות או במגרשי כדורגל ועוד. אם הוכח כי הרשות המקומית שבשטחה נגרם לכם הנזק התרשלה, אפשר שתהיו זכאים לפיצוי. האחריות לנזקים שאירעו בשל התרשלות מצד הרשות המקומית, בעיקר אם ידעה על מפגע הגורם לפגיעות בשטח ציבורי ולא הסירה אותו, חלה עליה. אחריות זו חלה מתוקף בעלותה של הרשות על המקרקעין שבשטחה אירעה הפגיעה, כמו גם חובתה למנוע מפגעים אשר עלולים לסכן את הציבור העובר דרכם או משתמש בהם.

כדי להגדיל את סיכוייכם לקבל פיצויים מהרשות המקומית בעקבות נזק שנגרם לכם במרחב הציבורי שלה, חשוב להיעזר בעורך דין מומחה לנזיקין שיסייע לכם בהכנת המסמכים הדרושים.
הוא ידגיש בפניכם כי תיעוד הפגיעה בהקדם האפשרי - סמוך ככל שניתן למועד התאונה - הינו חשוב ביותר. עליכם לדאוג שיהיה ברשותכם צילום שלכם לאחר הנפילה (בדגש על מקום הפגיעה), צילום החפץ או המפגע בשטח שגרם לכם לנזק, עדויות מעוברים ושבים שהיו עדים לפגיעה, תיוק המסמכים הרפואיים של הטיפולים אותם עברתם ותיעוד מפורט עד כמה שניתן של מהות הפגיעה. כל אלו חשובים לצורך גיבושה של תביעת הנזיקין נגד הרשות המקומית שבתחום אחריותה נמצא המפגע.

גובה הפיצוי ייקבע בהתאם למספר קריטריונים ובהם, בין היתר, עוצמת הפגיעה וגילכם (ככל שהנפגע צעיר יותר הפיצוי גבוה יותר). ישנם נזקים שאינם מתגבשים לכדי הכרה באחוזי נכות, אך בגלל הסבל שנגרם, ייקבע פיצוי בשיעור הולם.

העירייה נכנסה לבור מקרה המדגים את אחריותה של הרשות המקומית למרחב הציבורי הוא זה שבו קיבל ביהמ"ש המחוזי בחיפה את ערעורו של שחקן כדורגל, שנפגע בשעת משחק באצטדיון העירוני. בפסק הדין נקבע שעל העירייה להוכיח באמצעות מסמכים כי עשתה די על-מנת לבדוק את תקינות המגרש, תוך דיווח על ליקויים העלולים לגרום לתאונות. ביהמ"ש קבע שלא ניתן אומנם להטיל אחריות מוחלטת על העירייה לפציעתו של אותו השחקן, אך לאחר שהוכיח את נזקו ואת נסיבותיו - כלומר, שהפגיעה אירעה בשעת משחק במגרש שלא תוחזק כראוי ושהליקויים בו לא טופלו לרווחת באי המקום וביטחונם - הרי שדי בכך על-מנת להוכיח כי העירייה לא עמדה בחובת הזהירות המוטלת עליה. העירייה, מצידה, טענה כי אינה יכולה לשאת באחריות לכל נפילה של אדם בשטחה מאחר שהמדרכות, הכבישים והמגרשים אינם שטחים סטריליים ויש לצפות לקיומן של מהמורות ומכשולים בדרך. תשובה שכזו, הדגיש ביהמ"ש, אינה יכולה לפטור את העירייה מאחריות שכן כאשר המפגע נתפס כישן וכבולט, היה עליה לדעת שעלול להיגרם ממנו נזק. דוגמה נוספת מספק ביהמ"ש מתוך תביעת נזיקין של אישה מהרצליה, שהתהלכה על מדרכה משובשת, מעדה ונחבלה קשות ברגלה. העירייה ניסתה לחמוק מאחריות לנזק, וטענה כי המדרכה עברה דרך שדרה של בתי עסק פרטיים, אשר חובת בעליהם לדאוג לתקינותה. ביהמ"ש לא קיבל את הטענה, פסק פיצויים לאישה וקבע כי על העירייה היה לנהוג במשנה זהירות, וכיוון שהמפגע היה בולט לעין-כל, היה באחריותה לגדר אותו, לסמנו או להתריע מפניו באמצעות שילוט.

>>בואו לדבר על זה בפורום דיני נזיקין.

>>בואו להתעדכן במחירון נזיקין ורשלנות רפואית.