אדוני השופט - במדים: סמכויות והליכים בבית דין צבאי

כל חייל במסגרות השונות בצה"ל וכל אזרח עובד צה"ל, כפוף לנהלים, לחוקים ולפקודות הצבא. חוקים אלו - ביניהם החובה ללבוש מדים, לציית למפקד, להתייצב לשירות או לשאת נשק - מתווספים לחוקים הרגילים החלים על כל אחד מאיתנו כאזרחים. לכן חשוב לדעת, עבור מי מכם שלובש מדים או שילבש בעתיד (בשירות סדיר או במילואים), כי כל עבירה על חוקי המדינה (עבירה פלילית) או על חוקי הצבא (עבירה צבאית) מחייבת העמדה למשפט.
 
על חייל הנשפט במסגרת הצבא יחול דין משמעתי, דין צבאי או שניהם יחד. שיפוט לפי דין משמעתי פחות מורכב, והוא משמש כלי בידי המפקד להטיל משמעת על פקודיו. במסגרת הליך משמעתי החייל נשפט בפני מפקדו הישיר במשפט מהיר ופשוט יחסית, שבסופו יוטל עליו עונש מידתי לעבירה שביצע. בדין משמעתי נדונות לרוב עבירות משמעת ועבירות פליליות קלות. רבים מאיתנו בוודאי עמדו במהלך שירותם הצבאי במצב שכזה, לאחר שהתחצפו למפקד, איחרו להגיע לבסיס (בגלל 'שביזות' יום א'?), לא התעוררו בזמן למסדר או שפישלו בתורנות מטבח. הסיפור שונה לחלוטין כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות ומורכבות כגון עבירת שימוש או סחר בסמים, עריקות, שימוש אסור בנשק ועוד. אלו נדונות בהתאם לדין הצבאי במסגרת שונה לחלוטין - בית הדין הצבאי.

הסנגור - בחירה שלך

ההליך המשפטי בבית הדין הצבאי דומה במרבית מאפייניו להליך פלילי בבית דין אזרחי. גם כאן ידון בתיק שופט מוסמך בעל רקע משפטי, שיתבקש להכריע בין שני צדדים: הפרקליטות הצבאית שתגיש את האישום נגד החייל שביצע את העבירה, ומנגד הסנגור - מטעם הצבא, או עו"ד פלילי שהינו אזרח אשר קיבל אישור מיוחד להופיע בבתי דין צבאיים מוועדה המוסמכת לכך (האפשרות לבחור את זהות הסנגור מצויה בידי החייל). השופט עצמו יהיה בדרגת רס"ן וסא"ל, אלא אם מדובר בנשיא בית הדין, בדרגת אל"מ. לצדו יישבו בדין שני "שופטי צד" - אנשי צבא בדרגת סרן עד סא"ל אשר אינם בעלי רקע משפטי. סדרי הדין ודיני הראיות המיושמים במשפט פלילי בבית דין צבאי דומים מאד לאלה שמחוץ לצבא ואחת הראיות לכך היא העובדה ששופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים במילואים, ואינם עוברים הכשרה מיוחדת לשם כך.
 
ניתן אם כן להבין שבפועל, משפט פלילי בבית דין צבאי, שראשיתו בחקירה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) והמשכו בהגשת כתב האישום על ידי הפרקליטות הצבאית, דומה מאד למשפט פלילי בבית משפט רגיל. הוא מתחיל בפרשת התביעה - במסגרתה מנסה התביעה להוכיח מעבר לספק סביר את אשמת החייל ולשם כך מביאה עדים ומציגה ראיות וטיעונים; ולאחריה מתחילה פרשת ההגנה במסגרת ינסה הסנגור לעורר ספק סביר שיוביל לזיכוי.
 
לאחר שיישמעו טענות הצדדים, יובאו ראיות ויישמעו עדים, בית הדין הצבאי יתן את פסק הדין, במסגרתו יקבע אם החייל אשם (הכרעת הדין), יגזור את דינו, ויטיל עליו עונש בהתאם לעבירות בהן הורשע (גזר הדין). אם פסק הדין של בית המשפט אינו הוגן בעיני החייל המואשם, או שהוטל עליו עונש חמור מדי לטעמו, יש באפשרותו לערער בפני בית הדין הצבאי לערעורים, בו יושבים שופטים בדרגת אל"מ או תא"ל, ונשיא בית הדין שהינו בדרגת אלוף. כמוכן שגם הפרקליטות הצבאית יכולה לערער אם הוחלט לזכות את החייל או להטיל עליו עונש קל מדי, לטעמה.
 
בתי הדין הצבאיים פזורים ברחבי הארץ לפי מחוזות. ישנו בית דין במחוז צפון, בחיל הים, במחוז מרכז, בחיל האוויר, במטכ"ל, בפיקוד העורף, במחוז דרום ובמפקדת זרוע היבשה. לצדם של בתי הדין המחוזיים פועל גם בית דין מיוחד שהדיונים המתקיימים בו הם בעניינם של קצינים בדרגת סגן אלוף ומעלה, ו/או כשמדובר בנאשמים (או כאלה שהואשמו לצידם) בעבירות שדינן מוות.
 
לסיכום, כל מי שקשור באופן כלשהו לצבא - חייל בסדיר, איש קבע, אזרח עובד צה"ל ואפילו מילואמיניק שעבר עבירה פלילית או עבירה צבאית חמורה - יישפט בפני בית דין צבאי. ההליך המשפטי דומה להליך פלילי רגיל, והחשוד רשאי לבחור בעצמו את מי שייצג אותו מול השופטים: סנגור צבאי או אזרחי. רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בדיני צבא תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת לאיתור עו"ד דיני צבא. בהצלחה.
 
>> בואו לדבר על זה בפורום דיני צבא ומשרד הביטחון.