הכה את המומחה

היעדרות מן השירות ורישום פלילי

ש: האם כל נפקדות נחשבת עבירה פלילית והאם היא נחשבת פלילית מהיום הראשון או אחרי תקופה מסוימת? והאם תמיד נפקד יישב בכלא?

ת: אנסה לעשות לך קצת סדר בנושא. ניתן לתת את הדין על עבירת העדר מן השירות גם במסגרת המשמעתית (דין משמעתי ביחידה) וגם במסגרת פלילית (בית הדין הצבאי). כשנשפטים על העבירה בדין המשמעתי, נהוג להגדיר אותה כעבירה "משמעתית", בין היתר כיוון שההליך המשמעתי איננו גורר אחריו רישום פלילי (באזרחות). לעומת זאת - הרשעה בבית הדין הצבאי גוררת עמה רישום פלילי (רגיל או "מופחת") והיא מוגדרת כעבירה "פלילית". ההחלטה על אופי ההליך (משמעתי או פלילי) מסורה לפרקליטות הצבאית לאור השיקול המרכזי (אך לא היחיד): תקופת ההיעדרות. ככלל, היעדרות ממושכת (מעל 45 יום) תוביל להגשת כתב אישום פלילי. היעדרות קצרה - הליך משמעתי. למעט חריגים נדירים, כל היעדרות פלילית גוררת עונש מאסר כלשהו (הליך בביה"ד 'נפתח' כשהחייל עצור, ומעצרו אף מוארך). בדין המשמעתי - קצין השיפוט יכול גם להסתפק בענישה שאיננה כוללת מחבוש.

נפקדות

ש: אני נפקד יומיים והמפקד שלי אמר שיבוא אליי הביתה וייקח אותי בכוח לבסיס. האם מותר לו לעשות את זה? מה הזכויות שלי? אם אחזור ביום ראשון לבסיס אקבל כלא?

ת: אינני מכיר מקרה בו מפקד הפעיל כוח על מנת להחזיר חייל ליחידה, והוא גם איננו מוסמך לעשות זאת. לרוב ינסו לשכנע אותך לחזור ויידעו אותך על המשמעות של היעדרותך מהיחידה. כשתחזור ליחידה אתה צפוי להישפט בדין משמעתי בפני המפקד (בהנחה שהיעדרותך לא תעבור את סביבות ה-45 יום). העונש תלוי בשיקול דעתו של קצין השיפוט, ואחד העונשים שהוא מוסמך לתת הוא עונש מחבוש (= כלא). ככל שתקדים לחזור וככל שתצליח להסביר את היעדרותך - יגדלו הסיכויים שקצין השיפוט יסתפק בעונש קל יותר.

עונש על היעדרות מן השירות

ש: רציתי לדעת מהו העונש הצפוי למי שמחליט על נפקדות / עריקות?

ת: אין עונש קבוע על היעדרות מן השירות. ישנם מספר רב של משתנים: תקופת ההיעדרות; הנסיבות שהובילו להיעדרות; תקופת השירות; חוו"ד מפקדים; האם התייצבת או נעצרת; מצב רפואי / כלכלי; עבר משמעתי וכו'. בהנחה שמדובר בהיעדרות קצרה, המסתיימת במשפט ביחידה (דין משמעתי), העונש המקסימלי הוא לרוב 28 ימי מחבוש. אם ההיעדרות היא ממושכת, היא עלולה לגרור הגשת כתב אישום לבית דין צבאי, שם העונש עלול להימדד בחודשים. לקבלת הערכה מדויקת יותר ביחס לעונש הצפוי יש צורך להיכנס לפרטי המקרה הספציפי. 
 

השלכות משפט צבאי

ש: אם יצאתי אשם במשפט צבאי - האם האשמה נרשמת בתיק שלי? האם תהווה עבורי כתם לכל החיים או שהיא נמחקת מתישהו?

ת: אם מדובר בהליך משמעתי (דין משמעתי בפני קצין שיפוט), אז ההרשעה איננה נרשמת במסגרת "אזרחית" כלשהי, אלא רק בתיקך הצבאי והלכה למעשה - אין לה כל השפעה על החיים שלאחר השירות. אם מדובר בהרשעה בבי"ד צבאי, אז במרבית המקרים ההרשעה גוררת עמה רישום פלילי במשטרת ישראל (למעט מספר חריגים, דוגמת עבירה של "התנהגות שאינה הולמת"). רישום פלילי "רגיל" נמחק, על פי רוב, 17 שנה לאחר סיום ריצוי העונש. בעקבות תיקון שנכנס לאחרונה לתוקף, קיימת גם אפשרות (בבית דין) לרישום פלילי "מופחת" (דומה ל"אי-הרשעה" במסגרת האזרחית). הדבר תלוי בסוג העבירה בה הורשעת ובעונש שהוטל עליך. רישום פלילי "מופחת" נמחק לאחר 5 שנים.

עיכוב ביצוע עונש מחבוש

ש: נשפטתי וקיבלתי 30 יום בכלא, אבל לא מכניסים אותי לכלא. למה מחכים? אני לא רוצה לשאול כי אולי שכחו מזה.

ת: בתשובתי אני מניח שנשפטת בדין משמעתי (ביחידה) ולא בבית דין צבאי. לקצין שיפוט סמכות לעכב את עונש המחבוש שהוטל עליך, לפי רשימת עילות שקבועה בפקודת מטכ"ל 33.0302. לגבי מרבית העילות, סמכות העיכוב היא עד 30 יום (החריג הבולט הוא כשהעונש מעוכב בשל חוסר במקום בכלא, שאז העיכוב הוא עד 10 ימים). אם קצין השיפוט רצה לעשות שימוש בסמכותו ולעכב את העונש, הוא היה צריך להחליט על כך בסוף המשפט, ליידע אותך בכך ולרשום זאת בטופס 630. אם לא עשה זאת - הזמן פועל לטובתך וכל יום שעובר ייחשב לך 'כאילו' היית בכלא  :-) אם תתעורר בעיה בנושא, ישנם גורמים בפרקליטות הצבאית אליהם ניתן לפנות (דוגמת מדור הדין המשמעתי).

ייצוג במשפט

ש: אני לפני משפט. האם אני אמורה לפנות לעורך דין שייצג אותי או שמגיע לי עורך דין מהצבא?

ת: אם מדובר במשפט המתנהל בבית הדין הצבאי (כתב אישום פלילי), אז באפשרותך לבחור בין קבלת ייצוג (בחינם) מטעם הסנגוריה הצבאית  או ייצוג על ידי עו"ד פרטי, בעל היתר הופעה בבתי דין צבאיים. אם מדובר במשפט ביחידה (דין משמעתי), אז אין זכות ל"ייצוג", במובן הרגיל, אבל ניתן להיעזר בייצוג (סנגוריה צבאית או עו"ד פרטי) לצורך הכנה להליך המשמעתי או להגשת חוו"ד נגדית (במקרים בהם ההליך מתנהל בעקבות חוות דעת פרקליט).

עונש על הפקרה

ש: אני בטירונות וקיבלתי נשק, אלא שבאיזשהו שלב שכחתי אותו ויצא שהסתובבתי כמה שעות טובות בלעדיו. מסתבר שהמפקד שלי הבחין בכך, והוא הולך לעלות אותי למשפט ביום חמישי. מה העונש שסביר שאקבל?

ת: בדין המשמעתי אין רמת ענישה קבועה או נוהגת, והעונש הוא לרוב שקלול של נסיבות המקרה, התרשמותו של קצין השיפוט, עברך המשמעתי כחייל ובעיקר - אופיו של קצין השיפוט. לרוב, בשלב הטירונות, הענישה על עבירה ראשונה איננה חמורה, אך כל עונש, החל מנזיפה ועד למחבוש של מספר ימים, הינו אפשרי. אני מקווה שתוכל לשכנע את קצין השיפוט להסתפק, בנסיבות העניין, בעונש על תנאי.

ש: תודה על התשובה המהירה, אבל לא ממש הבנתי מה זה עונש על תנאי. תוכל להרחיב?

ת: עונש על תנאי (ובמקרה של דין משמעתי - מדובר בעונש מחבוש על תנאי) משמעותו שאתה לא מרצה את העונש, אלא אם במהלך תקופת התנאי עברת, פעם נוספת, את אותה העבירה. ובעניינך: עונש של שבוע מחבוש על תנאי למשך שנה (לצורך הדוגמא), משמעותו, שרק אם במהלך השנה הקרובה (ממועד הטלת העונש) תעבור שוב עבירה של אי שמירתו של נשק צבאי, אזי העונש המותנה "יופעל" ותאלץ "לשבת" שבוע בכלא (פלוס כל עונש שתקבל על העבירה החדשה).
 

בן מהגרים

ש: אחיין שלי נולד בארץ וכשהוא היה בן 4 ההורים שלו עברו לגור בארה"ב. האם הוא מחויב להתגייס לצה"ל? הוא מגיע לארץ לביקורים בכל שנה פחות או יותר, האם יכול לקרות מצב שהוא יגיע לארץ ויקבל זימון לצו ראשון או שלא יתנו לו לעזוב את הארץ ולחזור הביתה?

ת: בנסיבות שתיארת אחיינך זכאי למעמד של "בן מהגרים". כלומר, עליו לפנות לקונסוליה במקום מגוריו בארה"ב ולהגיש בקשה להכרה כ"בן מהגרים" (ניתן למי שעזב את הארץ עם הוריו בטרם הגיעו לגיל 16). מעמד זה יקנה לו, אוטומטית, דחיית גיוס עד למועד בו יחליט (אם יחליט) לחזור ולהתגורר בארץ באופן קבוע. לאחר קבלת המעמד הוא גם יקבל דף הסבר אודות משך התקופות בהן הוא זכאי לבקר בארץ, בלא שמעמד זה יבוטל. למן הרגע שיינתן לו המעמד הוא יוכל להיכנס ולצאת מהארץ (בכפוף לתקופות השהיה המותרות), בלא שיידרש להתייצב בצה"ל ובלא שיוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

שימוש בסמים בחופשה

ש: שלום. תפסו אותי מעשן סמים במועדון כשיצאתי לחופשה מהצבא. נחקרתי במשטרה ושוחררתי. האם עכשיו זה יעבור לצבא? ואם כן - מה יעשו לי?

ת: בהנחה שמשטרת ישראל מודעת לעובדה שאתה חייל (או שהיא תגלה זאת בהמשך הדרך), בהתאם למדיניות, קרוב לוודאי שהיא תעביר את תיקך לטיפול הגורמים הצבאיים (פרקליטות צבאית ו/או מצ"ח). אם התיק אכן יועבר - ככל הנראה תזומן לחקירת מצ"ח (שכן מצ"ח לרוב לא מסתפקים בחקירה שבוצעה לך במשטרת ישראל). לאחר סיום חקירת מצ"ח, החומר יועבר לפרקליטות הצבאית לקבלת החלטה. בניגוד למצב ב"אזרחות", הרי שבצבא, גם על שימוש חד פעמי בסם "קל" (וגם במהלך חופשה), מוגש כתב אישום (בכפוף לכך שקיימות די ראיות). לפיכך, גם אם במשטרת ישראל בחרת להודות, חשוב מאוד שתיוועץ בעו"ד המתמחה בדין הצבאי בטרם תתייצב לחקירת מצ"ח. הרשעה בבי"ד צבאי בגין שימוש בסמים גוררת, על פי רוב, עונשי מאסר בפועל, מאסר על תנא,; פגיעה בדרגה ועוד. כמו כן, הרשעה בבית הדין הצבאי (בגין שימוש בסמים) מדווחת למשטרת ישראל ונכללת במרשם הפלילי. לבסוף, הרשעה בסמים מובילה גם להבאתך בפני "ועדת סמים", שתבחן את הפסקת שירותך בצה"ל.

ש: והאם הרשעה כזאת אם תהיה - תפגע גם בהמשך חיי באזרחות?

ת: כפי שציינתי, הרשעה בבי"ד צבאי מדווחת למשטרת ישראל, המעדכנת את ההרשעה במרשם הפלילי. רישום פלילי עלול בהחלט לפגוע / להקשות עליך בחיים האזרחיים. לאחרונה תוקן חוק השיפוט הצבאי, באופן המאפשר לסיים תיקים מסוג זה ב"רישום פלילי מופחת", שפגיעתו קלה יותר. על מנת "ליהנות" מרישום פלילי מופחת, יש לוודא כי כתב האישום איננו כולל עבירות מסוג "פשע" (שימוש בסמים 'עובר בהצלחה' את הרף הזה), וכן לוודא כי עונש המאסר בפועל לא יעלה על חודשיים.
 

סמים הם עבירה פלילית גם באזרחות.
 

הבדל בין מצ"ח לנקח"ל

ש: מה ההבדל בין הגורמים האלה? למי מהם עליי לגשת כדי להגיש תלונה?

ת: על אף שיש תחומי חפיפה בין שני הגופים, הרי שתפקידה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) היא לחקור חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי חיילים בשירות צבאי. בדומה למשטרת ישראל, בתום החקירה מועבר חומר החקירה לפרקליטות (הצבאית), שצריכה לבחון את הראיות ולהחליט האם ואילו הליכים משפטיים יש לנקוט נגד החשוד. לעומתם - נקח"ל (נציב קבילות החיילים) מברר קבילות שהוגשו, לרוב, נגד מפקדים בגין תנאי שירות, הפרת פקודות הצבא, מנהל לא תקין וכדומה. בתום הבירור מודיע הנציב את תוצאות הבירור ורשאי להמליץ על תיקון ליקויים מערכתיים או פרטניים, וכן להעיר לגורמים הרלוונטיים על תפקודם. אם הבירור העלה חשד לעבירה פלילית - הנציב מעדכן את הפרקליט הצבאי הראשי (שיכול להעביר העניין לחקירת מצ"ח). מכאן ששאלת הגורם נגזרת מסוג התלונה וממטרת הפונה. אם מדובר בעבירה פלילית והמטרה היא הגשת כתב אישום נגד החשוד - אז יש לפנות למצ"ח. אם הסוגיה איננה בהכרח פלילית או שהפונה מעוניין בתיקון עוול שנגרם לו - אז הפנייה היא לרוב לנקח"ל.

למי לדווח על מתחמק ממילואים?

ש: ידוע לי על בחור שנסע לחו"ל לשנתיים-שלוש וכך שוחרר זמנית ממילואים (בוגר מודיעין). כשחזר לארץ, לפני שנים רבות, בכוונה לא דיווח על חזרתו לארץ, ועבד בארץ כשכיר ועדיין הינו שכיר. כיום הוא בן 45 וצה"ל לדבריו שכח ממנו ולא זימן אותו, אולי כי הוא חזר לארץ בדרכון אחר, זר. לאיזה גוף בצבא יש לדווח על השתמטותו משירות מילואים? מהו העונש על כך? (אם בכלל?) והאם יגייסו אותו כיום בגיל 45 (המילואים שלו כנראה ג'ובניקים, אך אני לא יודע). תודות על התשובות, אני לא מוצא בשום חוק שירות ביטחון תשובה לזה.

ת: ראשית אבהיר כי אין מדובר ב"השתמטות" משירות מילואים, במובנו הנהוג של ביטוי זה (שמשמעותו היעדרות מן השירות): אדם לא יכול להעדר משירות אליו לא זומן. לפיכך, קיימת עבירה של "ניתוק קשר", שנועדה למקרים דוגמת זה שתיארת. בעבר הוגשו כתבי אישום בגין עבירה זו (לעיתים כתחליף לעבירת ההיעדרות, מקום בו התביעה לא הייתה יכולה להוכיח משלוח צו כדין). כיום היא פחות נפוצה, אך עדיין אפשרית. אם ברצונך לדווח על ביצוע (לכאורה) של העבירה, באפשרותך לפנות ליחידתו של איש המילואים (קצינת הקישור לדוגמא), למשטרה צבאית או ללשכת קצין מילואים ראשי (שוודאי ידעו להעבירה לגורם מטפל).  אם יוחלט על נקיטת הליכים משפטיים נגדו, יש להניח כי עונשו ינוע בין מאסר / מחבוש מותנה (אולי בצירוף קנס כספי) ועד למספר ימי מאסר / מחבוש בפועל.

ש: תודה לך על המענה המקצועי והמהיר.  איפה אני מוצא טלפון / פקס / מייל של לשכת קצין מילואים ראשי ושל המשטרה הצבאית? אני לא יודע מהי יחידתו של המשתמט.