יש הזדמנות שנייה: הטיפול בעבריינות נוער בישראל

מדינת ישראל  מתייחסות באופן ייחודי לעבריינות של קטינים, בהתאם לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) העוסק בכל הסוגיות הקשורות לבני נוער שביצעו עבירות פליליות. לפי החוק, ילדים מתחת לגיל 12 שביצעו עבירות אינם בעלי אחריות פלילית ולפיכך לא ניתן להגיש נגדם כתב אישום והם פטורים מעונש. מי שעבר את גיל 12 נחשב קטין והיחס אליו לכל אורך הדרך יהיה ייחודי ושונה מהיחס כלפי עבריין שבעת ביצוע העבירה היה מעל גיל 18.
 
ההתייחסות הנבדלת והשונה לעבריינים קטינים נעוצה בתפיסתם כבעלי שיקול דעת לקוי, הפועלים תחת השפעות חיצוניות, לרוב מתוך מצוקה. בשל כך ישנה נטייה לסלחנות כלפיהם, להכלה, הבנה וקבלה, ורצון לסייע וללוותם כחלק מהמאמץ לטפל בהם, לשקמם ולמנוע את כניסתם לעולם הפשע.
 
ההתנהלות של המנגנונים השונים המטפלים בנוער עבריין שמה דגש על מתן הזדמנות לקטין, מניעת הכתמתו כעבריין פלילי וסיוע בהפיכתו למבוגר אחראי וישר, תוך הבטחת שלומם והתפתחותם התקינה של הקטינים. התייחסותן השונה של הרשויות לקטין מתבטאת ראשית בחוק הייחודי, המכונה חוק הנוער, הכולל פרק מבוא שמפרט את מטרת החוק, את העקרונות שיש להפעיל בעת יישומו ואת פירוט זכויותיו של הקטין שזוכות להגנה מרבית בעת ההתמודדות עם מעשיו הפליליים.

אכיפה וטיפול ייחודיים

ההתייחסות השונה אל הקטין העבריין מתבטאת כבר בעת תפיסתו מבצע פשע. במשטרה ישנן יחידות נוער ייחודיות, שחבריהן שעברו הכשרה מיוחדת, לא לובשים מדים ונוסעים בכלי רכב מוסווים, והם היחידים המוסמכים לחקור קטינים, תוך שהם פועלים בשיתוף עם גורמי חינוך ורווחה בקהילה. הסמכות לעצור קטינים מוגבלת מאוד וישנו הליך ייחודי המאפשר לשחרר את העבריין הקטין ללא רישום פלילי, במטרה להימנע מהכתמתו ותיוגו כעבריין באופן שיפגע בו בעתיד. בהליך זה, המכונה "אי תביעה", נגנז חומר החקירה נגד הקטין תוך הימנעות מרישום פלילי בתנאי שהוא הודה במעשיו, התנצל בפני הנפגע, פיצה אותו ובמידה שהחוקר מאמין שלא יבצע שוב עבירות. אם הנסיבות ישתנו ניתן יהיה לפתוח מחדש את התיק.
 
לצד יחידות הנוער במשטרה פועל גם שירות המבחן לנוער - מנגנון הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, קציני מבחן ועוד, שמלווים את הקטין בעת חקירה בחשד למעשה פלילי וכן לאחריה, במסגרת השיקום והמשך הטיפול בו, במסגרת העמדתו לדין אם תהיה, בעת המשפט ובעת ריצוי העונש אם יוטל עליו כזה.
 
אם בסיום חקירה פלילית מחליטות רשויות החוק להעמיד את הקטין לדין, יוגש נגדו כתב אישום וזה יידון בבית משפט ייחודי ונבדל - בית משפט לנוער. במקרים נדירים עלולים שופטי הנוער להעביר את הנאשם הקטין לשפיטה בבית משפט רגיל, למשל, כאשר מדובר בעבירה אלימה במיוחד ו/או כאשר הקטין חזר על ביצוע עבירות פעמים רבות מאד.

גם הענישה בהתאם לגיל

לבית המשפט לנוער מאפיינים ייחודיים - בכס השפיטה יושבים שופטי נוער שעברו הכשרה מיוחדת; גורמים רבים מעורבים בדיון, ביניהם, פקידי סעד וקציני מבחן; להורי הקטין עלול להינתן מעמד מיוחד; הדיונים בבתי דין לנוער מהירים וקצרים ויש לגביהם סודיות מוחלטת. השופט בבית המשפט לנוער שם דגש רב על הבנת הנאשם ומעניק לו מעמד מיוחד תוך שידור סמכותיות מחד והכלה וחמלה מאידך כשהמטרה העיקרית היא הגנה על זכויות הקטין ודאגה לשלומו.
 
על פי רוב, עונשים שיוטלו על נאשמים קטינים שהורשעו בביצוע עבירות פליליות יהיו קלים, בוודאי אם מדובר במעשה פלילי לא חמור ולא חוזר. על השופט הגוזר את העונש לחתור למטרה של שיקום וטיפול, תוך שאיפה להוציא את הקטין ממעגל הפשיעה. לכן הנטייה היא לבחור בהליכים חלופיים למאסר ושלילת חירות; כאשר שלילת החירות, אם תושת, תהא במתקני כליאה ייחודיים ומפוקחים, בהם יקבלו הנערים ליווי צמוד וישתלבו בתכניות שיקומיות טיפוליות.
 
לסיכום, החוק בישראל מתייחס באופן שונה לקטינים עבריינים וכל מנגנוני הרשויות שואפים להוביל לטיפול ושיקום של הקטין, תוך דאגה לשלומו ולהתפתחותו התקינה ותוך הבטחת זכויותיו.
רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים במשפט הפלילי ו/או בעבריינות נוער תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת. בהצלחה.
 
>> בואו לדבר על זה בפורום משפט פלילי.
>> בואו להתעניין במחירים במחירון שירותי משפט פלילי