בשם האב: על מושג הממזר במשפט הישראלי

אף פעם אין ספק לגבי זהות האם, אבל לפעמים יש ספק לגבי זהות האב. מדובר בנושא רגיש וטעון, אבל חובה לזכור דבר אחד: טובת הילד עומדת מעל הכל
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

אבהות בדין

מבחינה משפטית, ההגדרה 'אבהות בדין' בישראל טומנת בחובה בעיות ושאלות, שרבות מהן מתנגשות אלה באלה - למשל, זכותו של האב לדעת מיהו יוצא חלציו, זכות הילוד לדעת מי אביו, זכותו להתחקות אחר מוצאו וייחוסו, מידע גנטי ורפואי, עניני ירושה, אפוטרופסות, עניינים חברתיים ופסיכולוגיים, ייחוס משפחת ודימוי עצמי, חובה או פטור מדמי מזונות ועוד ועוד. עם זאת, הבעיה העיקרית הקשורה במושג אבהות הינה ה'ממזרות', הגדרה שבדרך כלל מביאה עימה קונוטציות שליליות, אבל היא עניין רגיש וטעון שצריך להתייחס אליו ברצינות ובעדינות כאחד.
 
המושג 'ממזר' הפך בסלנג הישראלי לסוג של מחמאה על פיקחות ושנינות יוצאי דופן, אבל הדת היהודית והדין העברי החמירו מאוד לאורך השנים עם מי שנולד ממזר - ילוד של אשה נשואה שאינו בנו של הבעל. למצב הזה יש השלכות קשות על חיי הילוד, כולל הגבלת היתרי נישואין רק לממזר(ת) אחר(ת) - ועל כל צאצאיו לדורי דורות. כדי לעשות קצת סדר, הנה כמה נקודות מרכזיות ששווה לזכור כשניגשים לטפל בנושא הרגיש הזה. 

 

מתי קיים ספק

  • א) כאשר יש טענה כי הילוד איננו בנו של הבעל, למרות היות בני הזוג נשואים. מחשש לממזרות, בתי הדין נמנעים מלאשר בדיקת רקמות במקרים כאלה.
 
ב) במקרה של אשה פנויה. חשש מממזרות הביא את המחוקק ואת בתי הדין לתיחום הבעיה: סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה - 1956 קובע כי שם אביו של ילד שנולד לאשה פנויה, יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד, או על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך, עד שהילד מגיע לגיל שנה. לאחר מכן, וכשהאם היא אשה פנויה, נדרשת פסיקת בית משפט או בית דין מוסמך כדי לרשום קטין על שם אביו.
 
ג) כאשר אשה נשואה החיה בנפרד מבעלה, יולדת תינוק מגבר שאיננו בעלה. במשרד הפנים יירשם הבעל כאבי הילד ולא האב הביולוגי, שוב מחשש ממזרות ולמען טובת הילד. במקרים כאלה, בית המשפט לא ישלח את האב הביולוגי לבדיקת רקמות והוא לא יירשם כאבי הילד במשרד הפנים, גם אם הוא חי שנים רבות עם האם ואף מגדל את הילד.
 

ומתי עושים בדיקת רקמות

חוק מידע גנטי תשס"א - 2000 מונע עריכת בדיקת אבהות בהיעדר צו של בית משפט.  על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בדיקת רקמות נחשבת כבדיקה פולשנית, ולכן גם רוב בתי המשפט לא חייבו את קיום הבדיקה ללא הסכמת הנבדק. בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, די בלקיחת רוק כדי לייצר בדיקת רקמות ובדיקה זו אינה נחשבת פולשנית. ייתכן שההתקדמות הרפואית הזו תביא גם לשינוי תפיסת בתי המשפט בנושא זה.

אם בית המשפט אכן הוציא צו לבדיקת אבהות, היא יכולה להיעשות בכל בית חולים בארץ. תוצאותיה מהוות ראיה מכרעת להצהרת אבהות ולקביעת אבהות. תביעה למתן פסק דין הצהרתי בעניין אבהות יכולה להיות מוגשת על ידי קטין או אפוטרופוס טבעי או אפוטרופוס שמונה בידי בית המשפט; המשיב בתביעה כזו הינו בדרך כלל היועץ המשפטי לממשלה. יש מקרים בהם אב נטען מסרב לבצע בדיקת רקמות וסירוב כזה  יכול לשמש חיזוק או תוספת משקל ראייתי, עד כדי אפשרות למתן פסק דין הצהרתי לאבהות, למרות שלא בוצעה בדיקת רקמות.
אלה רק חלק מהנקודות שמרכיבות את הנושא הכל כך רגיש הזה ויש עוד זוויות רבות, אבל יש עיקרון אחד מקודש: טובת הילד היא מעל הכל.  באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת תוכלו למצוא כאן רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בדיני משפחה.
בהצלחה.

>> בואו להתעניין במחירים בתחום מחירון בתחום דיני משפחה וירושה.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?