הכל, בשם מי שלא יכול: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

אחד הדברים החשובים המאפיינים משטרים נאורים, הוא האפשרות להעניק לכולם הזדמנות שווה. בין היתר, משמעות הדבר היא לאפשר זאת גם למי שבגלל נסיבות כאלו ואחרות אינו יכול לדאוג לעצמו, ולשם כך נועד מוסד האפוטרופסות.
 
משמעות המילה "אפוטרופוס" היא ממונה, נאמן, מוציא לפועל, ואלו בדיוק הפעולות שעושה מי שמוגדר ככזה עבור אדם שלא יכול לדאוג ולענייניו. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". סעיף זה מבטא את הרציונל לפיו לכל אחד מאיתנו זכויות וחובות, ואם אין באפשרותנו לעשות זאת, ימונה מי שיעשה זאת עבורנו.
 
מוסד האפוטרופסות שואף, למעשה, להעניק הגנה למי שעלול להיפגע בשל חוסר כשירותו להגן על עצמו - בדרך כלל אנשים חריגים ומוגבלים - למנוע פגיעה בו, להבטיח את זכויותיו ולהעניק לו סיוע ועזרה לשם הבטחת שלומו, בריאותו ורכושו. החוק עוסק בהרחבה במקרים בהם נדרש מינוי אפוטרופוס, והוא כמובן מגדיר גם את זהותו, את תפקידיו, את אופן מינויו ואת סמכויותיו ומגן לאורך כל הדרך על האינטרסים של מי שמוגדר כ"חסוי" - אותו אדם שעבורו ממונה האפוטרופוס.

יש מי שמטפל בך

אפוטרופוסים בישראל מתמנים במקרים מגוונים כגון פטירה, בעקבותיה ממונה אפוטרופוס על עיזבון; מחמת גיל - ישנם אפוטרופוסים על קטינים שהם יתומים או שהוצאו מחזקת הוריהם, או שהוריהם אינם יכולים מסיבה כלשהי למלא את תפקידם; מחמת יכולת תפקודית רגשית ונפשית - אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו מכונה פסול דין וימונה לו אפוטרופוס; ומחמת כשירות ויכולת תפקוד פיסית, קוגניטיבית ועוד - כל אדם שאיננו יכול לדאוג לענייניו בעצמו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג לעניינים אלה במקומו, זכאי למינוי אפוטרופוס שיטפל בהם עבורו. ייתכן שמדובר בכל עניין ואספקט של חייו או רק בחלק מהעניינים של האדם החסוי. כמו-כן ייתכן שיהיה מדובר בחוסר יכולת ארעית זמנית או חוסר יכולת ממושכת. בכל מקרה כזה יש לאדם הבלתי כשיר לנהל ולטפל בענייניו זכות שימונה לו אפוטרופוס.
 
כנקודת מוצא, ההורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם הקטינים (אפוטרופסות טבעית). חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מונה גם מקרים שבהם מעמד זה נשלל מההורים, כפי שפורט, ואף מונה את הגופים ו/או האנשים שיוכלו להיות אפוטרופוסים למי שנזקק לכך: כל אדם או קבוצת אנשים; תאגיד; ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה שמטפלת בענייניהם של ניצולי השואה;  והאפוטרופוס הכללי - אגף במשרד המשפטים הממונה, בין היתר, על הטיפול בנושאי אפוטרופסות ונציגיו מטפלים בענייניהם של מי שמצוי תחת חסות האגף.

בית המשפט קובע

אפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט. הליך המינוי מתחיל בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה יכול להגיש בן הזוג, הורה או קרוב משפחה של החסוי וכן היועץ המשפטי לממשלה. יש להגישה בכתב לבית משפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצאים מגוריו של החסוי ובעת הכרעתו יבחן בית המשפט מאפיינים שונים של האדם ובני משפחתו, סביבתו, כשירותו, תפקודו ובריאותו הנפשית והפיסית. לבית המשפט מוגשות ראיות שונות, נשמעות עדויות במידת הצורך ובכל מקרה מוגשות לו חוות דעת של עובדים סוציאליים ו/או מטפלים שעברו הכשרה מיוחדת בעניין זה. לעתים, אם מצבו של החסוי מאפשר זאת - ישמע אותו בית המשפט ויבחן את כשירותו. בנוסף יבחן בית המשפט את נחיצות מינוי האפוטרופוס ואם ימצא כי הצורך בכך הינו לטובת החסוי והחברה, יוכל להורות על תחילת התהליך. לשם כך גם נדרש להציג לבית המשפט אישור מהיועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה ומהאפוטרופוס הכללי.
 
בית המשפט שממנה את האפוטרופוס מגדיר מהן סמכויותיו ומהם תפקידיו. לרוב, אפוטרופוס מייצג את החסוי בכל התהליכים בחייו - בתחום המשפטי, הרפואי, הכלכלי וכדומה, תוך הגנה על האינטרסים שלו והבטחת זכויותיו.
 
לסיכום, מוסד האפוטרופסות המוסדר בישראל שואף להגן על מי שאינו מסוגל מפאת קשת של סיבות לעשות זאת. אפוטרופוס יכול להיות כל אדם ואפילו תאגיד, ויש לו מגוון רחב של תפקידים שכולם נועדו לממש את זכויותיו וחובותיו של החסוי, להבטיח את האינטרסים שלו ולהעניק לו הגנה. לשם כך בית המשפט מעורב בכל הליך מינוי האפוטרופוס, וכן מגדיר ואף יכול לבחון ולהבטיח את אופן מימוש סמכויותיו של האפוטרופוס.
  
>> בואו לדבר על זה בפורום דיני משפחה.
>> בואו להתעניין במחירים בתחום במחירון דיני משפחה וירושה.