נפגשים ברבנות: על הפרדוקס הכרוך בגירושין בישראל

רבים סבורים כי נישואים אזרחיים יכולים למנוע מבני זוג שרוצים להתגרש את הטקס המביך ברבנות. ובכן, לא משנה באיזו דרך בחרתם להינשא, היכן ומתי, רוב הסיכויים שתידרשו, כמו כל אזרחי ישראל, להתגרש בכפוף להלכה היהודית
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

יהודים במדינת ישראל יכולים להתגרש רק בהסכמה בין בני הזוג - בין אם ללא התערבות משפטית, ובין אם בהסכמה מאולצת אחרי פנייה לבית משפט. בישראל מוסמכים לדון בתהליך הגירושין בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה, שסמכותם והחוק המיושם בהם שונים זה מזה.
 
מי קובע איזה בית משפט ידון באיזו תביעה? ובכן, הכל שאלה של עיתוי: הערכאה אליה מוגשת התביעה ראשונה היא זו שתהיה בעלת הסמכות לדון בתביעה ובכך גם מתבטלת האפשרות של הערכאה האחרת לדון בתביעה שתוגש בשלב מאוחר יותר (למעט אם יוגש ערעור על ההחלטה ובית המשפט יקבע כי יש להעביר את הדיון). במילים אחרות, בית המשפט הראשון אליו מוגשת תביעת הגירושין הוא שידון בכל התביעות הקשורות לבני הזוג. עם זאת, פנייה לבית משפט אזרחי איננה מונעת מעורבות של בית הדין הרבני בגירושים עצמם, והוא זה שמוסמך לדון בתביעה לגט עצמו. במלים אחרות: גם אם התחתנתם אזרחי - תתגרשו דתי. אין לכם ברירה. 

 

סמכות מעוררת ביקורת

העובדה כי ניתן לערוך נישואים אזרחיים בישראל על פי חוק, אך לא ניתן לערוך גירושים אזרחיים, מעוררת תרעומת וביקורת בקרב חוגים רבים. תרעומת זו נובעת מהעובדה שהממסד הרבני בוחר להכיר בנישואין לפי ראות עיניו: זוגות רבים נאלצים להינשא בנישואים אזרחיים לא מתוך בחירה, אלא מתוך אילוץ ועל אף שאינם מעדיפים בדרך זו - כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, כאשר אחד מהם הוא כהן והצלע השני גרוש/ה ועוד. במצבים כאלה הרבנות אינה מאשרת את כריתת ברית הנישואים ושולחת את בני הזוג להינשא בדרכים אלטרנטיביות או במדינות זרות. ובכל זאת - היא זו שתנהל את גירושיהם במידת הצורך. היא אינה מכירה בהם כנשואים ואינה מוכנה להשיאם, אך תכיר בקשר ביניהם לשם גירושיהם על פי ההלכה.
 
התנהלות טעונה ופרדוקסלית זו מבטאת בעיני רבים מימד של כפייה, הכרוך באילוצם של אזרחים להזדקק לשירותי מוסדות הדת למרות שהם אינם רוצים בהם.
 
על בני זוג שענייני גירושיהם נידונים בבית דין רבני מוחלת ההלכה היהודית הכוללת דינים וחוקים ישנים אשר במקרים רבים אינם מעודכנים ואינם מותאמים לחברה המודרנית. הדיינים בבתי הדין הרבני אורתודוקסים ברובם ומחמירים בגישתם כלפי יישום ההלכה והם אלו שיכריעו בדבר זכותו ויכולתו של זוג להתגרש.
 
אחת הביקורות הבולטות נגד מוסד הגירושין בישראל היא אפלייתה לרעה של האישה, מעמדה הנמוך, חוסר ההגנה עליה ועל האינטרסים שלה והתלות המוחלטת שלה במוסד שרואה בה בעלת זכויות פחותות מאלו של הגבר, בעת הליך גירושין. הדבר בא לידי ביטוי כמעט בכל אחד מהשלבים הכרוכים בגירושין ומגיע לשיאו בטקס עצמו, אשר נשים רבות מתארות כמשפיל ביותר.
 
נשים הן הנפגעות העיקריות מכפיית הדין הדתי על הליכי גירושין בישראל - הן נסחטות, מושפלות ונאלצות לוותר על זכויותיהן כדי לא להיוותר מסורבות גט. בולטים לחומרה המקרים של נשים שנותרות מסורבות גט משום שבן זוגן לא רוצה לשחררן או מחפש לנקום בהן; נשים עגונות שבעלן ברח ולא טרח "לתת להן גט"; וכן נשים שבעליהן חולים ואיבדו את צלילות דעתם ולכן לא יכולים לתת להן גט ומותירים אותן עגונות (עורכי דין לטיפול בתיקי עגונות).

 

רבים קובלים על כך כי מוסד הגירושין בישראל מלא בעיוותים ומערים קשיים על המתגרשים שממילא נקלעו למשבר קשה של פירוק המשפחה. ביקורת על מוסד זה נשמעת מכל כיוון, ונראה כי הזמן דוחק והצורך לטפל בעניין ולשנות את פני הדברים דחוף מאי פעם.
 

באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת תוכלו למצוא כאן רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בדיני משפחה. בהצלחה.
 
>> בואו לדבר על זה בפורום גירושין
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?