ביחד - ולחוד: משמורת ילדים לאחר גירושין

אחד האתגרים המורכבים הניצבים בפני זוגות מתגרשים, כרוך בעניין המשמורת על הילדים המשותפים. בעוד ששני ההורים אחראים על שלומו של הילד, רק אחד מהם "מחזיק" בו בפועל. מהן החובות של ההורה שברשותו מצויים הילדים, מה זכויותיו של הצד השני, ומה בכלל המשמעות של "משמורת"?
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

משמורת או משמורת ילדים הם מונחים משפטיים הנוגעים להחזקה בפועל בילדים הקטינים המשותפים לאחר הליך גירושין ונשיאה ברוב האחריות הכרוכה בגידולם ודאגה לכל צורכיהם. הורה משמורן הוא הורה הזוכה למשמורת והוא זה שמוגדר כמי שאחראי על הטיפול היומיומי בילדים. להורה השני, שאיננו משמורן, ישנן זכויות אך לרוב מעורבותו בחיי הילדים מוגבלת וכפופה להסדרי הראייה שנקבעו.
 
אזרחים יהודים בישראל יכולים להתגרש רק בהסכמה (במידת הצורך, ה"הסכמה" הזו תושג באמצעות בית המשפט) ובמסגרת זו נכלל גם ההיתר למשמורת על הילדים המשותפים של בני הזוג. עניין המשמורת יכול להיות מוגדר בהסכם בין האב לבין האם והוא חייב לקבל את אישור בית המשפט (לאחר שבית המשפט יתרשם כי ההסכם בין הצדדים הגיוני, מתאים לנסיבות ואינו מזיק לילדים או פוגע בטובתם). אם בני הזוג לא מגיעים להסכמה בנושא זה במהלך תהליך הגירושין, יגיש אחד מהם תביעת משמורת לבית משפט והוא זה שיכריע בסוגיה.

בעניין משמורת ילדים רשאים לדון בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה, כאשר בפועל יש מרוץ בין הערכאות והשאלה מי ידון בעניין תלויה בעיתוי: הערכאה אליה מוגשת התביעה ראשונה היא זו שתקבל את הסמכות לדון בה.

 

שני עקרונות על

כאשר בית המשפט דן בענייני משמורת ילדים במסגרת הגירושין, מנחים אותו שני עקרונות על: מחד יש את עקרון טובת הילד, לפיו על בית המשפט להטיל את משמורת הילדים על ההורה "העדיף" עבור הילד. אותו הורה יהיה זה שיימצא יציב, ראוי, מתאים ובעל אחריות גבוהה יותר.   
 
לצד עקרון זה קיימת גם חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. חזקה זו קובעת כי במקרה של גירושין, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אמם אלא אם קיימות סיבות מיוחדות לקבוע הסדר אחר. בבסיס חזקה זו ניצבת הנחה, המעוררת ביקורת משום שבעיני רבים היא שגויה ומיושנת, לפיה פעוט מתחת לגיל 6 זקוק לאמו, וסביר להניח כי היא זו שתיטיב לדאוג לצרכיו בגיל זה.
 
בהתאם לעקרון העל השני, אב שרוצה להעביר למשמורתו (במסגרת הליך הגירושין) ילדים מתחת לגיל 6 יצטרך להוכיח כי חזקת הגיל הרך איננה מתקיימת וכי קיימות נסיבות מיוחדות המפריכות את ההנחה שלילדים ייטב עם אמם. בפועל, קשה מאד להפריך את ההנחה וכיום, בישראל, במרבית המקרים ילדים מתחת לגיל 6 יהיו בחזקת אמם, אלא אם יוצגו נסיבות יוצאות דופן במיוחד שיצדיקו החלטה אחרת של בית המשפט.
 
כשמדובר בילדים מעל גיל 6 יפעיל בית המשפט שיקולים מגוונים לפני שיכריע בעניין המשמורת. חלק מהשיקולים הללו אמורים להנחות אותו גם בבואו לבחון טענות של האב שינסה להפריך את חזקת הגיל הרך. חזקה זו אמורה להיות רק שיקול אחד ממגוון שיקולים שעל בית המשפט להפעיל, הנובעים כולם מעקרון טובת הילד.
 
כדי לבחון את טובת הילד יתייחס בית המשפט לנסיבות השונות של חייו ושל הוריו. בין היתר יישקלו גיל הילד, רצונותיו (רק אם הוא מעל גיל 10), השיקולים שמשפיעים על רצונותיו, יציבותם הנפשית של ההורים, מידת מעורבותו של כל הורה בחיי הילד, זמינותו של כל הורה, איכות הקשר בין ההורה לילד, היחסים בין ההורים עצמם, תפיסת העולם של כל הורה, היכולת של כל הורה להכיר בחשיבות ובנחיצות הקשר ועוד.

 

הסדרי ראיה

לגבי ההורה שאיננו משמורן יידונו וייקבעו הסדרי ראיה שיגדירו מתי, היכן וכיצד יוכל להיפגש עם ילדיו שאינם בחזקתו. במסגרת הליך הגירושין יכללו הסדרי הראיה בהסכם בין בני הזוג ואם אלה לא הגיעו להסכמה הם יידונו ויקבעו על ידי בית המשפט. הסדרי הראיה המקובלים והנפוצים מעניקים להורה שאיננו משמורן זכות להיפגש עם ילדיו פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני.

תקופות החגים והחופשים מחולקים שווה בשווה תוך פרישתם על פני השנים. במקרים מסוימים יאושרו הסדרי ראיה מורחבים שיאפשרו תקופות לינה ארוכות יותר אצל ההורה הלא משמורן ואף ניתן להרחיב את סופי השבוע כך שיכללו שלושה לילות ולא רק שניים.
בני זוג שכוללים הסדרי ראיה בהסכם יכולים לקבוע כל הסדר הגיוני שעולה על דעתם ואף ליצור שוויון גמור במשמורת על הילדים. כל הסדר יתקבל על ידי בית המשפט כל עוד אין בו כדי להזיק לילד או לפגוע בטובתו.
 
חשוב לציין, כי כל החלטה של בית המשפט לענייני גירושין בנושא משמורת ילדים איננה סופית, וניתן בכל שלב לחדש את הדיון ולשנות את ההסדרים הקיימים.
 
לסיכום, משמורת ילדים מעניקה למשמורן זכות בהחזקה פיסית של הילדים ומטילה עליו אחריות לגידולם. בני זוג שלא מגיעים להסכמה בעניין משמורת ילדיהם המשותפים יזדקקו להתערבות בית המשפט שיפעיל מגוון שיקולים בבואו להכריע בעניין, שכולם נגזרים מעקרון טובת הילד. בכל פניה בנושא המשמורת אל בית המשפט מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין.
 
>> בואו לדבר על זה בפורום דיני משפחה.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?