על החתום: דיני חוזים וחשיבותם

כמעט בכל תחום בחיים אנו נדרשים לחתום על חוזה: בהתקשרות עם ספק האינטרנט או הכבלים, בהשכרת דירה ואפילו בעת קנייה בסופר, בעת התשלום בקופה. מה המשמעות של היותנו צד בחוזה, מתי ניתן להפר אותו והאם כל הסכם מחייב אותנו מבחינה משפטית
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג עו"ד משפט מסחרי

קניה או השכרה של דירה, חתימה על משכנתא בבנק, הפקת חתונה באולם אירועים, הקמת עסק פרטי ועוד מקרים רבים ומגוונים מצריכים מאיתנו לעמוד במהלך חיינו בפני חתימה על חוזים. החוזה תופס חלק עיקרי מההתנהלות שלנו מול גורמים שונים, וניתן אפילו לומר שהוא הבסיס לחוק ולמשפט האזרחי והמסחרי, ולכן מייחסים חשיבות רבה לתחום דיני חוזים. מטרת דינים אלו היא להסדיר את היחסים המשפטיים בין הצדדים לחוזה ומדובר בעולם מורכב ועתיר במושגים.

 

מהו חוזה

כולנו מכירים את החוזים הנפוצים, כמו למשל במקרים של שכירת דירה. בחוזה שעליו חתמתם, סיכמתם עם בעל הנכס את כל התנאים שבמסגרתם אתם מעוניינים לשכור ממנו את הדירה, וכמובן שגם הוא הציב את התנאים שלו על מנת לבצע מולכם את העסקה. אבל איך מתקשרים דיני חוזים לדברים פשוטים יותר, כמו למשל רכישת מוצרים בחנות או במרכול? האם כשאנחנו קונים מוצר בסופר יש בינינו לבין המקום חוזה?
 
החוק העיקרי בתחום דיני חוזים הוא "חוק החוזים". לפי סעיף 1 לחוק זה, חוזה מתקיים (או בלשון המשפטית "נכרת") כאשר יש הצעה וקיבול (מלשון לקבל). אם נפשט את זה, מדובר במצב שבו צד אחד מציע דבר-מה לצד אחר, שמקבל את ההצעה; זהו בעצם הבסיס של דיני החוזים בכלל, ובסיסו של כל חוזה. יחד עם זאת, הצעה וקבלתה אינם סוף דבר והחוק דורש מרכיבים נוספים.
 
על פי החוק, ההצעה שאותה מניח צד אחד צריכה להיות "מסוימת" מספיק בכדי לאפשר את כריתת החוזה, כלומר שיהיו בה מספיק פרטים ותנאים ושהיא לא תהיה ריקה מתוכן. בנוסף, צריך שלשני הצדדים תהיה מה שנקרא בשפה המשפטית "גמירות דעת", כלומר: שהם החליטו כי ברצונם להיכנס לחוזה המדובר ולהתקשר האחד עם השני באמצעותו. השאלה האם במקרה מסוים נכרת חוזה, בהתאם למה שהחוק קובע כמובן, היא שאלה משפטית מורכבת מאוד ותלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה.
 

חופש החוזים

החוק לא רק קובע מתי התקשרות הופכת לחוזה, אלא גם מתי אפשר לבטלו, איך חוזה צריך להיראות, מה אסור שיהיה כתוב בו ועוד הוראות שונות. אלא שלצד כל התקנות הקבועות בחוק קיים גם עקרון בסיסי בתחום זה הנקרא "חופש החוזים". לפי העיקרון הזה יש לאפשר לצדדים בחוזה להתקשר בהסכם ביניהם ככל העולה על רוחם, כל עוד הדבר אינו נוגד את הוראות החוק. זהו למעשה המפתח לעולם דיני החוזים, המאפשר לצדדים את החופש להתקשר האחד עם השני, כשבית המשפט לרוב לא יתערב בהסכמתם ההדדית, אלא במקרים חריגים.
 
כדי להבהיר טוב יותר מהו כוחו של חוזה, להלן מספר דוגמאות. ראשית, חוזה לשכירת דירה. החוזה יגדיר את תנאי השכירות, בהם גובה התשלום, למשך כמה זמן יושכר הנכס, מה יקרה אם לא יועבר התשלום בזמן, מה קורה כאשר נדרשים תיקונים בדירה ועוד חובות וזכויות של המשכיר ושל השוכר. בכל מקרה של סכסוך בנוגע לדירה, המקום הראשון שאליו יפנו הצדדים כדי לברר את מצבם המשפטי הוא חוזה השכירות. חופש החוזים, כזכור, מאפשר לשוכר ולמשכיר לקבוע כל תנאי שירצו במסגרת החוזה, כל עוד הדבר מוסכם על שניהם ואינו מהווה עבירה על החוק.
 
דוגמה נוספת להתקשרות בין צדדים היא חוזה עבודה. יחסי העבודה בין מרבית העובדים למעסיקיהם מוסדרים באמצעות חוזה עבודה (החל משנת 2002 קובע החוק, כי החוזה חייב להתבצע בכתב). חוזה העבודה מגדיר את היחסים ואת התנאים בין הצדדים, כלומר תקופת העסקה, תיאור התפקיד, אופי תשלום המשכורת, גובה המשכורת ועוד. גם קיים החופש להחליט על התנאים, אך במקרה של חוזה עבודה יש להקפיד על כך שהוא תואם גם את ההוראות ואת החוקים של דיני העבודה.
 
חלק מרכזי בתחום דיני החוזים נוגע לחוזים שאנחנו חותמים עליהם מבלי שבאמת הסכמנו לתנאים הכתובים בהם, כמו טפסים שונים בבנק, הסכם עם חברת הטלפון הסלולארי, חוזה מול ספק האינטרנט ועוד. אלו הם חוזים אחידים וזהו למעשה תחום משפטי בפני עצמו שנמצא תחת הקטגוריה של דיני חוזים, אך לגביו יש הוראות ספציפיות נוספות במסגרת דיני החוזים האחידים. אם נתקלתם בעוול שנגרם לכם כצד בחוזה מסוג זה - או במסגרת כל חוזה אחר בו אתם מעורבים - מומלץ להסתייע בעורך דין המתמחה בנושאים אלו. כך למשל, באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת תוכלו למצוא כאן רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בחוזים עסקיים. בהצלחה.
 
>> בואו לדבר על זה בפורום חוזים.
 
 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא עו"ד משפט מסחרי
האם המאמר עזר לך?