גירושין כבולים: התמודדות עם סרבנות גט

פרשיות הקשורות בסרבני גט עולות מפעם לפעם לכותרות, וכולנו מצקצקים כשאנו למדים על לא מעט נשים וגברים הכבולים שנים ארוכות לבן זוג שאינם חפצים בו ובשל כך מוגבלים להמשיך בחייהם. "סרבנות גט" - מושג הלקוח מההלכה - מתאר מצב שבו איש או אשה נשואים מסרבים לסיים את נישואיהם באופן רשמי למרות שהם כבר אינם יחד עם בן/בת הזוג. בסירובו מונע הסרבן מבן הזוג להינשא פעם נוספת, ובשל כך הוא משתמש באקט זה כדי לסחוט אותו ולהשיג תנאים מיטביים בהסכם הגירושין, לממש נקמה אישית, להבטיח המשך קבלת מזונות שתשלומם נפסק לאחר קבלת הגט ועוד. 

כלי נשק משפטי

בני זוג יהודים בישראל חייבים לסיים את נישואיהם, אם החליטו על גירושין, על פי ההלכה, זאת גם אם לא קיימו טקס נישואים דתי. כדי להתגרש עליהם להגיע להסכמה הדדית על כך ולאחריה הבעל נותן גט לאשה ובכך שניהם רשאים להינשא פעם נוספת לאנשים אחרים. גט זה חייב להינתן על ידי הבעל מרצונו, ואם יתן אותו שלא מרצונו הגט עלול להיחשב "גט מעושה" שהוא פסול.
 
על מסורבת הגט יש הגבלות רבות שאינן חלות על המסורב: אם אישה שלא קיבלה גט קיימה יחסי אישות עם מי שאינו בעלה היא נואפת, ואם ילדה ילד כתוצאה מיחסי אישות אלה, הילד הוא ממזר. בשל עובדה מעוותת ובלתי שוויונית זו יותר גברים מנשים בוחרים לסרב להעניק לנשותיהן גט, אך למרבה הצער גם לא מעט נשים בוחרות להתמיד בסירובן המכוער לשחרר את הבעל, בייחוד בכדי להרוויח “מזונות אשה” המשולמים על ידי הבעל רק עד מתן הגט. 

מדרבנים, לא כופים

כיצד מתמודדים עם מצב כזה של סרבנות גט? מחד לא ניתן לאלץ אשה או גבר לתת גט לבני הזוג, אך מאידך יש לנסות ולהביא לשחרורם של בני הזוג הכבולים. ההתמודדות עם מצב דברים קשה ועדין זה היא באמצעות כלי הלכתי שכותרתו "מכים אותו עד שאומר רוצה אני". מסורבי גט פונים לבית הדין הרבני בבקשה לסייע להם ובית הדין מטיל סנקציות שידרבנו את הסרבנ/ית לפעול ולשחרר את בן הזוג. הדגש היא על המילה ידרבנו, משום שכל פעולה שהיא בגדר אילוץ או כפיה היא בעייתית ועלולה לגרום לתפיסת הגט כמעושה וכפסול. בעובדה זו טמון הקושי הרב שמותיר אלפי אנשים בישראל מסורבי גט ועגונים.
 
מהן הסנקציות שמטיל בית הדין הרבני על סרבני וסרבניות הגירושין? כיצד הוא "מדרבן" אותם "לשחרר" את הבעל או האשה? ישנם כמה אמצעים משולבים. הראשון הוא מזונות עונשיים: סנקציה זו מופעלת רק על גברים סרבנים הנושאים לבדם בעול תשלומם של דמי מזונות, והכוונה ב"מזונות עונשיים" היא לתשלום מזונות אישה גבוהים.
 
שנית, קיימת סנקציה של ביטול זכאות למזונות: זהו אמצעי עונשין המופעל נגד אשה סרבנית. בפועל, קשה מאוד לזכות לקביעה כזו כי בית הדין הרבני לא ממהר לבטל חובת מזונות.

בכל אחת מהאפשרויות יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא גירושין, כאשר יש לשים דגש שלעורך דין הנבחר יש נסיון בתחום סרבנות גט וכמובן טיפול הנושא בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים.

מחוץ לקהילה

סנקציות אזרחיות הן שורה של צעדים המקשים על חיי המסרב או המסרבת, כגון מניעת רישיון נהיגה, מניעת שימוש בחשבון בנק, מאסר לתקופה של עד עשר שנים (ואף יותר במקרים קיצוניים), חבישה בצינוק, מניעת זכויות מעציר או אסיר, עיכוב יציאה מן הארץ, איסור על החזקת דרכון, איסור על החזקת רישיון נהיגה, מניעה מלהיבחר למשרה על פי דין ועוד.
 
סנקציות קהילתיות, שהופעלו בעיקר בעבר, מוחלות כיום בעיקר על גברים סרבנים המשתייכים לעדה החרדית. מדובר ב"הרחקות דרבנו תם” שעיקרן נידוי חברתי של סרבן הגירושין, איסור על עלייתו לתורה, איסור על צירופו למניין, איסור על לימוד תורה, איסור על ביצוע ברית מילה לבניו ואפילו איסור על קבירת בניו בקבר ישראל. לעתים יש גם אפשרות לפנות לבית משפט אזרחי שבמקרים מסוימים כופה על המסרבים את מתן הגט בגלל הנזק הנגרם למסורב, אך מקרים אלה נדירים.
 
לסיכום, סרבנות גט היא תופעה הקיימת בישראל בשל הדרישה ההלכתית לסיים נישואים בהסכמתם של הנשואים. לסרבנות הגט שלל סיבות ומטרות והמערכות השונות בארץ פועלות כנגד הסרבנים, אולם לא תמיד פעולות אלה מועילות ולמרבה הצער לא מעט נשים וגברים מוצאים עצמם כבולים לבן זוג בכפיה. 

>> בואו לדבר על זה בפורום סרבנות גט

המאמר נכתב בסיוע נגוהה שפרלינג