מילון גירושין - ענייני רכוש ומשאבים

כשבני זוג מתגרשים צפים ועולים לא מעט קונפליקטים, רבים מהם קשור לממון. בני זוג מגיעים למערכת יחסים עם רכוש, הם מפתחים קריירות; משתכרים; צוברים זכויות ורכוש; מקבלים ירושות ומתנות; צוברים חובות, וכשמגיעה העת לפרק את החבילה, נדרשות הכרעות בנוגע לרכוש, לנכסים, למשאבים ולזכויות. מושגים הקשורים לסוגיות הרכושיות בהליך גירושין הם רבים ומורכבים- מזונות, איזון משאבים, פירוק שיתוף, מדור ועוד. ריכזנו עבורכם את כל המושגים ונספק הסברים קצרים- כך תדעו במה מדובר ותצברו ידע רלוונטי ונחוץ.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

הסכם ממון

הסכם ממון הידוע גם בשמו הסכם טרום נישואין או הסכם קדם נישואין, הוא הסכם שנחתם בין בני זוג השואפים להסדיר את ענייני הממון והרכוש למקרה שהנישואים יפקעו. רוב הסכמי הממון נחתמים טרם הנישואים, אך ניתן לחתום על כאלה גם לאחר הנישואים. הסכם ממון, למעשה, שואף להסדיר מראש מחלוקות שעלולות להתפתח  אם הנישואים יגיעו לקצם - בין אם בגירושין, ובין אם בעקבות פטירה של אחד מבני הזוג.

בהסכם הממון יכולים בני הזוג להסכים על כל שחשקה נפשם. לרוב, כולל הסכם הממון סוגיות של רכוש, גט ומשמורת על הילדים. את הסכם הממון - אם הוא נעשה לפני הנישואים - יש לאשר בפני נוטריון או רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, או בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני. ללא אישור כאמור אין תוקף להסכם. אם ההסכם נחתם לאחר הנישואים, חייבים לאשרו רק בפני בית משפט לענייני משפחה או בפני בית דין רבני. אישורו של הסכם הממון יינתן על ידי הגוף המאשר רק לאחר שזה יבדוק ויוודא כי בני הזוג עשו את ההסכם מרצונם החופשי, והסכימו באופן מלא וחופשי לחתום עליו רק לאחר שהבינו הבנה מלאה את תוכנו, את משמעותו ואת תוצאותיו.

אם בני הזוג לא חתמו על הסכם ממון, חלוקת הרכוש שבידיהם תיעשה במסגרת הליך הגירושין בהתאם להלכה ולחוק. כך, אם נישאו טרם יום 1.1.74 יחולק הרכוש בהתאם להלכת השיתוף, ואם נישאו לאחר מכן, יחולק הרכוש בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון.

 

הלכת השיתוף

זוהי הלכה שקבע בית המשפט העליון, ואשר לפיה יש להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושיהם. הלכת השיתוף חלה רק על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, שזהו מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון,  וכן על ידועים בציבור, ללא כל קשר למועד תחילת הקשר הזוגי ביניהם. לפני שנכנס לתוקפו חוק יחסי ממון בין בני זוג,  קבעו בתי המשפט כיצד יש לחלק את הרכוש בעת הגירושין.

לפי הלכה זו, כל נכס שרכש אחד מבני הזוג לאחר הנישואים, שייך גם לבן הזוג השני, ולכן אותו בן זוג יכול לדרוש את מחציתו של שווי הנכס בכל עת. בפועל, חלוקת רכוש לפי הלכת השיתוף גוררת חלוקה של נכסים, זכויות וממון באופן מידי בין שני בני הזוג, לרבות, עסק, נכסים עסקיים, נכסי מקרקעין, מניות, מיטלטלין, קופות גמל, זכויות פנסיוניות, חסכונות וכל זכות בעלת ערך כלכלי. כל מה שנצבר במהלך הנישואין יחולק שווה בשווה בין בני הזוג פרט לשלושה סוגי נכסים- נכסים שהיו לבני הזוג בטרם נישאו; נכסים שאחד מבני הזוג קיבל במתנה בתקופת הנישואין; נכסים שאחד מבני הזוג קיבל בירושה בתקופת הנישואין. 

 

איזון משאבים

חוק יחסי ממון: על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, ואשר כעת עומדים בפני גירושין, חל, לעניין חלוקת הרכוש ביניהם, חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג (1973). חוק זה מסדיר את היחסים הרכושיים בין בני הזוג במקרה של פקיעת הנישואים - עקב גירושין או פטירה. לפי חוק זה, אם יש הסכם ממון – הסכם מאושר כהלכה  המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג - הוא שיחול. אם אין הסכם כזה, אז יש לבצע איזון משאבים שהוא, למעשה, חלוקה שווה של הנכסים של בני הזוג. איזון המשאבים אמור להיעשות על ידי בני הזוג באופן הבא: יש לרכז את כל הנכסים שבידי בני הזוג, ולברור מתוכם נכסים שלא אמורים להיכלל באיזון המשאבים.

יש נכסים ששייכים לבן זוג אחד ולא לשני בני הזוג, ואלה הם: נכסים שהיו לבני הזוג בטרם נישאו; נכסים שאחד מבני הזוג קיבל במתנה או בירושה  בתקופת הנישואין; גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי; גמלה או פיצוי שנפסקו או  המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף, או מוות ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם. לאחר הדרת הנכסים הללו מעריכים את שווים של הנכסים שיש לאזן, ומשווי הנכסים הכולל מנכים את סכום החובות. את היתרה מחלקים שווה בשווה בין בני הזוג.

אם בני הזוג לא מצליחים להשלים בעצמם את מלאכת איזון המשאבים, בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה יעשו זאת עבורם. בית המשפט יעשה איזון משאבים  שגרתי, אולם נתונה לו הסמכות לשנות את מלאכת האיזון במקרים מיוחדים, ולחלק באופן מעט שונה את הנכסים לפי שיקול דעתו.

 

פירוק שיתוף

הליך פירוד בין בני זוג כולל חלוקה של רכוש משותף. לרוב יחולק הרכוש על ידי איזון משאבים- מכירת הנכסים וחלוקתם. כאשר רוצים לממש את מכירת דירת המגורים המשותפת, ההליך יותר מורכב ובעייתי. לרוב הדירה שייכת לשני בני הזוג, ועל מנת למכרה ולחלק את תמורתה, יש לפנות לסעיפי חוק המקרקעין. לפי החוק, על הבעל המעוניין בפירוק השיתוף, לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לפירוק המקרקעין. אם האישה הקדימה את הבעל, והגישה בקשה לצו מדור ספציפי בטרם הוא הגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים שלהם, יכולה מכירת הדירה וחלוקת תמורתה להתעכב שנים רבות. המשמעות בפועל היא שהאישה פונה בבקשה לבית הדין הרבני להוציא צו מדור, במסגרת תביעת מזונות או תביעה לשלום בית, שיאפשר לה להמשיך להתגורר בבית שבו התגוררה עם בעלה טרם הפרידה.

אם תתקבל בקשת האישה לצו מדור ספציפי, הדירה לא תיכלל בהליך של פירוק השיתוף,  ואין מוכרים אותה וחולקים בתמורתה. צו מדור ספציפי הוא צו הלכתי שיכול להינתן רק על ידי בית הדין הרבני. צו זה יינתן על ידי בית הדין הרבני אם יסיק כי התנהגותו של הבעל איננה הוגנת. כך, למשל, כאשר עזב את הבית ללא סיבה; מעוניין לממש גירושין ללא הצדקה; עזב את הנישואים למען אישה אחרת וכדומה. אם בית המשפט לענייני משפחה שדן בתביעה לפירוק שיתוף בדירה, יידע על בקשה לצו מדור בפני בית הדין הרבני, לרוב הוא ישהה את החלטתו בתביעת פירוק השיתוף. ברגע שמוצא צו המדור, וכל עוד הוא קיים, מכירת הדירה וחלוקת תמורתה תתעכב.

בית משפט לענייני משפחה שדן בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, יפעיל שיקולים מגוונים, ביניהם ההשפעה של פירוק השיתוף על הילדים – גיל הילדים, עומק הסכסוך בין בני הזוג, ההשפעות של פירוק השיתוף על חיי הילדים ועוד. כל פירוק שיתוף ימומש רק לאחר שהילדים וההורה המשמורן מצאו דיור חלופי הולם. משמעותו של פירוק שיתוף במקרקעין היא מכירת הדירה של בני הזוג. פעמים רבות אחד מבני הזוג מעוניין לרכוש את הדירה בעצמו. לפי החוק לבן הזוג יש זכות קדימה, כלומר הוא עדיף על פני קונה אחר והצעתו תישמע ואם תהיה שווה או גבוהה מזו של קונה אחר, הוא זה שיקנה את הנכס.

 

סעדי ביניים (בהליכי גירושין)

בני זוג המצויים בהליך גירושין, יכולים להסתייע באמצעים שונים שמעניק בית המשפט בהתאם לבקשתם, כדי לסייע להם להשלים את ההליך תוך הגנה על זכויותיהם. אמצעים אלה מכונים סעדים זמניים, והם ניתנים על ידי בית המשפט.

סעדי ביניים הם, למעשה, צווים שניתנים על ידי בית המשפט לבקשת צד מסוים לשם הגשמת מספר מטרות: הראשונה, להקפיא את המצב הקיים ולמנוע שינוי קיצוני שלו בטרם תהא הכרעה סופית בתביעות השונות; השנייה, למנוע הטיית מצב לטובתו של אחד הצדדים לדיון והשלישית, להבטיח קיומו של פסק הדין ויישומו. סעדים אלה מכונים זמניים מכיוון שהם ניתנים למטרה מסוימת לתקופה מוגבלת, לרוב עד לסיום הליך הגירושים והשלמתו, או עד למימוש פסק הדין. הסעדים הזמניים מגוונים ומשמשים למטרות שונות, כדוגמת:
 
צו עיכוב יציאה מהארץ יכול למנוע מבעל סרבן גט להפוך את אשתו עגונה; למנוע מבעל המעוניין להתחמק מתשלום מזונות או מדיון בחלוקת הרכוש לעשות כן ואף למנוע מצב שבו אחד ההורים חוטף ילדים כדי להימנע ממאבק על משמורת. 
 
צו נוסף הוא צו הגנה המרחיק אחד מבני הזוג מבן הזוג השני ו/או מהילדים, ומגביל את חירותו. צו הגנה ניתן רק בתנאים מסוימים, כאשר מוכחת אלימות פיסית או מילולית של אחד מבני הזוג כלפי השני. צו זה מוגבל בזמן. 
 
צו נוסף הוא צו עיקול המאפשר עיקול של כספים ורכוש, בעיקר למטרה של תשלום דמי מזונות. צו נוסף הוא צו מניעה  המונע מבן זוג אחד להעלים רכוש ולהבריח נכסים כדי שבן זוגו לא ייהנה מהם. 
 
יש גם צו מדור- זהו צו שאותו מבקשת האישה במסגרת תביעתה למזונות אישה. צו זה משהה את המצב, ומונע ביצוע פירוק שיתוף בדירתם של בני הזוג. 
 
במקרים שבהם האישה חשה מאוימת, חשופה לסכנה או חוששת מבעלה במסגרת הליך גירושין, היא יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו הרחקה לשם מדור שלו ושקט. זהו צו מניעה המרחיק את הבעל מדירת המגורים המשותפת של בני הזוג, על אף זכויותיו הקנייניות של הבעל בנכס, ומדירה אותו משם. בית המשפט ייענה לבקשת האישה ויספק צו כזה, רק כאשר האישה תצליח להוכיח קיומה של סכנה מוחשית שמסכן הבעל את האישה.

הוכחה שכזו תתאפשר באחד המקרים הבאים: כאשר היו בעבר מעשי אלימות חמורים של הבעל כפי האישה ו/או הילדים; כאשר הוכח כי הבעל היה אחראי למריבות אלימות; כאשר האלימות היא "רוחנית", ולא רק פיסית במקרים קיצוניים, כלומר אלימות נפשית; כאשר שלמותם הנפשית או הפיסית של הילדים ו/או האישה ניצבת בסכנה בגלל האב. צו הרחקה מטעם מדור שקט ושליו הוא צו מוגבל בזמן, וניתן לתקופה קצובה בלבד. 
 

כתובה

זהו מסמך המגדיר את חובות הבעל לאשתו בעת חיי הנישואים ובמידה ויחליטו על גירושין. מסמך זה הוא מעין תעודה שבימי קדם הייתה מסמך הסוגר את "עסקת הרכישה" של הבעל את אשתו, וקובע פיצוי שייתן הבעל לאשתו אם יחליט לגרשה ו”להפר חוזה”.

אמנם בימים אלה הבעל לא קונה את אשתו ממשפחתה, אולם מנהג זה לא רק שנשתמר, אלא קיומו מתחייב, כאשר מדובר בבני זוג יהודים המעוניינים להינשא על פי הדת וההלכה היהודיות. בהסכם זה מתחייב הבעל לקיים את כל חובותיו כלפי אשתו. חובות אלה נקבעו עוד בתורה, בספר שמות: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע".

מימוש הפסוק נכלל בכתובה שכוללת את התחייבויות הבעל לזון, ולפרנס ולכבד את אשתו וגם יש פירוט של הסכום שאותו מתחייב הבעל לתת לאשתו במקרה שיגרש אותה, או במקרה שימות. עוד מופיעים בכתובה פירוט של נכסים אשר הביאה האישה עמה מבית אביה, וכן חתימותיהם של הבעל ושל שני עדים כשרים. את הכתובה מוסר הבעל לאשתו במהלך החופה. לכתובה בימינו אלה יש חשיבות רבה רק במגזר החרדי; בעולם החילוני הכתובה נותרת כמעט תמיד כמסמך בעל חשיבות טקסית בלבד, ואילו את חלוקת הרכוש ודמי המזונות מסדירים חוקים ומקורות אחרים.

עם זאת, במקרים מסוימים כאשר בית הדין הרבני נדרש לקבוע את כוחה של הכתובה הוא קבע שהיא מסמך משפטי בעל תוקף מחייב, וכי לעתים יש לאכוף הכתוב שם. במקרים רבים חתנים כותבים סכום גבוה או נמוך מדי מתוך ידיעה שאין לכך כל תוקף. אולי כדאי להם להיזהר מהתנהגות זו כפי שימליץ להם החתן שנקב סכום של מיליון ש"ח כפיצוי לגרושתו במקרה של פירוד, ונאלץ לשלמם למרות שלדבריו קבע את הסכום "בצחוק".

 

מזונות אישה

על האב מוטלת חובה לשלם מזונות לילדיו, אבל החובה לפי הדין העברי היא גם לזון את האישה, ולא רק את הילדים. האב חייב לשלם שני סוגי מזונות- מזונות לאישה ומזונות לילדים. שני סוגי דמי המזונות שונים בתכלית. התשלום לילדים הוא עד גיל 18, ולא קשור לטיב היחסים בין האב לילדים, וכן לא קשור לגודל ההכנסה של האב, מאחר והוא חייב לכלכל את ילדיו לפני שהוא מכלכל את עצמו.

את בת זוגו, לעומת זאת, הוא חייב לכלכל לזמן מוגבל, בסכום מוגבל ורק בהתקיים תנאים מסוימים. הבעל ישלם מזונות אישה רק אם הוא ובת זוגו חיו יחד זמן ממושך. חשוב להבין - הם לא חייבים להיות נשואים. מספיק שניהלו חיים משותפים יחד ונפרדו אחריהם. מזונות אישה מוגבלים בזמן, ואינם לשנים רבות כמו מזונות ילדים. גבר חייב בתשלום מזונות לאישה שאתה חי ושממנה נפרד, לרוב, רק עד לרגע תחילתם הרשמית של הגירושין.

גובה דמי מזונות לאישה תלוי בגורמים רבים, ביניהם, הכנסתה של האישה, רמת החיים שאליה הייתה רגילה טרם הפרידה, הוצאות האישה, לרבות: שכר דירה, לבוש,  קוסמטיקה, אחזקת רכב, תרבות ובילוי, תשלום חשבונות ועוד. מאפיינים רבים ונסיבות מגוונות יקבעו את גובהם של דמי מזונות האישה, כאשר הכלל הוא שהאישה "עולה עמו ואינה יורדת עימו" - כלומר, שומרת על אותה רמת חיים שאליה הורגלה בזמן הנישואים, והבעל חייב לסייע לאישה לשמור על רמת חיים שהייתה לה. גובה דמי המזונות יושפע מגובה הכנסתה של האישה, ומיכולת השתכרותה.

 

פוטנציאל השתכרות

כאשר בוחנים כיצד מסוגל האדם להשתכר, עושים זאת בהתאם לגילו, להשכלתו, למקצועו וליתר מאפייניו, ולא בוחנים כיצד הוא משתכר בפועל. למעשה בוחנים פוטנציאל השתכרות. פעמים רבות קיים פער בין מה שהאדם מרוויח בפועל, לבין מה שהוא מסוגל להרוויח אם יתאמץ קצת יותר.

בסכסוכי גירושין עולות שאלות של דמי מזונות וחלוקת רכוש. בשתיהן נבחן פוטנציאל ההשתכרות של בני הזוג בהקשרים שונים. כך, בעת קביעת דמי המזונות, ייקבע סכום המזונות לפי יכולתו של האב להשתכר, ולא לפי השתכרותו בפועל. גם כשנבחן גובה דמי מזונות אישה, לעתים נבחנת יכולת ההשתכרות של האישה, ולא רק הכנסתה בפועל. אולם, ההקשר הראשון נפוץ הרבה יותר.

בעת קביעת סכום דמי מזונות ילדים, יתחשבו בהכנסת האב בפועל, בחסכונותיו, ברכושו וגם בפוטנציאל ההשתכרות וביכולת שלו להרוויח בזכות מקצועו, גילו וכישוריו, ללא קשר למצבו הנוכחי בעת הדיון.

 

מדור ספציפי

כאשר מדברים על מדור בהקשר של גירושים, מתכוונים למגורים. יש מדור לילדים המגדיר את חובת האב לדאוג לקורת גג לילדיו, ויש מדור ספציפי שמתייחס לקורת גג לאישה. כל עוד לא הושלם הליך הגירושין, הבעל מחויב לשלם לאשתו מזונות עד לרגע מתן הגט. מזונות אלה מכונים מזונות אישה, והם כוללים גם סיוע במימון המגורים. זהו מדור ספציפי.

המשמעות בפועל היא שהאישה פונה בבקשה לבית הדין הרבני להוציא צו מדור, במסגרת תביעת מזונות או תביעה לשלום בית, המאפשר לה להמשיך להתגורר בבית שבו התגוררה עם בעלה טרם הפרידה. כשצו זה מוצא, הדירה לא נכללת בהליך של פירוק השיתוף ואין מוכרים אותה וחולקים בתמורתה, או, לחילופין הבעל מסייע במימון דירה באותה רמה. צו מדור ספציפי הוא צו הלכתי שיכול להינתן רק על ידי בית הדין הרבני. 

 

מזונות זמניים

הליך גירושין הוא הליך ארוך שהשלמתו לא מוגבלת בזמן. בסיום ההליך נפסקים עם קבלת הגט דמי מזונות קבועים, אך מה קורה מהרגע שבו בני הזוג החליטו על גירושין, ועד לרגע של הגעת הגט? מרגע הפירוד ועד למימוש הגירושין בפועל יכול לחלוף זמן רב. במשך זמן זה זכאית האישה לדמי מזונות אישה, והילדים זכאים למזונות ילדים. בנוסף לכך יש צורך להימנע ממצב שבו האישה תהא תלויה בחסדי הבעל לכלכלתה - מה שעלול לגרום לחוסר שוויון ולקושי להשלים הליך גירושין הוגן.

כדי למנוע מצב דברים זה, וכדי לדאוג לרווחת הילדים והאישה  גם בתקופה זו, על הבעל לשלם מזונות זמניים לאישה ולילדים. מזונות זמניים ישולמו לתקופה שמדרישתם ועד להשלמת הליך הגירושים הסופי. על גובה מזונות זמניים יכולים להסכים בני הזוג בכתב באישור בית המשפט, או שבית המשפט יורה עליהם. לשם החלטה/הוראה של בית המשפט, על האישה והילדים להגיש בקשה למזונות זמניים,  ובפסיקה מהירה יקבע בית המשפט את הסכום שעל הבעל לשלם לאשתו וילדיו.

בית המשפט ממהר לפסוק בעניין ואיננו נכנס לעובי הקורה, משום שאין בידיו זמן לברר את כל הנחוץ על מצבם הכלכלי של בני הזוג. מזונות זמניים, בניגוד למזונות קבועים, מחושבים על דרך האומדנה בלבד - כלומר, בית המשפט מבצע הערכה גסה ונמהרת של רמת החיים שאליה הורגלה האישה, ובהתאם לכך פוסק את גובה המזונות הזמניים. במידה והמזונות הקבועים שייפסקו יהיו גבוהים הרבה יותר מהמזונות הזמניים, תוכל האישה לתבוע פיצוי בגין ההפרש, וזאת בשונה מבעל ששילם מזונות גבוהים מאד, אך לא יוכל לתבוע ההפרש, ולכן יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בהליכי גירושין
ובעל ניסיון רב בדיני משפחה
.

 

מזונות מן העיזבון

כשאדם נפטר, אם הותיר אחריו צוואה כשרה, רכושו, שייחשב לעיזבונו, יחולק לפי רצונו שהביע בצוואה. אם הוא נפטר ולא הותיר צוואה, יחולק רכושו לפי הסדר שקובע חוק הירושה לקרובי משפחתו, לפי הקרבה המשפחתית. העיזבון - סך כל הרכוש שהותיר אחריו אדם, כולל גם חובות. במצבים מסוימים תהיה חובה להפריש כספים כמזונות לבן הזוג, להורים או לילדים של הנפטר, גם אם אינם יורשים על פי דין, או על פי הצוואה.

למשל, אם הורה לקטין נפטר, והקטין לא נכלל בצוואת המנוח, עדיין יהא זכאי הילד למזונות מן העיזבון. מזונות מן העיזבון ניתנים לזכאים בתנאים מסוימים ולזמן קצוב, כך, האלמנה תמיד זכאית למזונות עד שתינשא או עד שתמות בעצמה. ילדי הנפטר זכאים למזונות רק עד גיל 18, והורי הנפטר זכאים למזנות מן העיזבון רק אם פרנס אותם ותמך בהם כלכלית קודם למותו - אז יזכו במזונות למשך כל ימי חייהם. לעניין גובה המזונות מן העיזבון - העניין ייפסק על ידי בית המשפט שיפעיל שיקולים מגוונים, ביניהם: שווי העיזבון, הנתח בירושה שקיבלו בפועל הזכאים למזונות, רמת החיים של המוריש והזכאים למזונות, הרכוש שיש בידיהם של הזכאים למזונות, ההכנסות שלהם ועוד.

דמי המזונות הללו ישולמו מן העיזבון, ואם אין בו די כסף כדי לספק את כלל הזכאים, בית המשפט יכריע מי מבין הזכאים למזונות יקבלם בפועל. בית המשפט יקבע גם את אופן תשלומם ואת מועד תחילת התשלום. במקרים רבים נפסקים מזונות זמניים שיסייעו למבקשי המזונות באופן מידי עד להכרעה בבקשתם לקבלת מזונות מן העיזבון.

 

הצמדת מזונות

ביטוי זה מתאר את ההליך של הצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן. על אב יהודי בישראל חלה חובה לכלכל את ילדיו גם אם אינו חי עם אמם, גם אם אינו בקשר אתם, גם אם לא רצה להביאם לעולם וגם אם הוא מתקשה לכלכל אפילו את עצמו. החובה של האב לזון את ילדיו מעוגנת בהלכה היהודית המיושמת בבתי הדין הרבניים.

על-פי המשפט העברי, על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל 15. מגיל 15 מוטלת החובה הזו על האב והאם גם יחד, אולם בפועל אין משמעות להטלת החובה המשותפת, ואב יהודי בישראל משלם דמי מזונות ילדים עד גיל 18. גובה דמי המזונות איננו תלוי בהכנסתו של האב, אלא בצורכיהם של ילדיו. הסכום המינימאלי של דמי המזונות עומד על 1,150 שקל עבור כל הילדים, לכך מתווסף תשלום עבור מגורי כל ילד ואחזקתו - 1/3 מהוצאות הדיור והאחזקה, אם מדובר רק בילד אחד; 40% אם מדובר בשני ילדים וחמישים אחוז מהוצאות אלה, אם מדובר בשלושה ילדים ויותר.

את גובה דמי המזונות מחשב בית המשפט לענייני גירושין או הצדדים המגיעים להסכמה, ולרוב יש  קביעה כי יש להצמיד סכום זה למדד המחירים לצרכן, ולשלם לילדים את הפרשי ההצמדה. מדד המחירים לצרכן שואף לשקף את התנודות בערך המטבע, ואת שוויו של הכסף. מדד זה נערך על פי סל המשקף את התצרוכת ואת  ההוצאות של המשפחות העירוניות בארץ. המדד מחושב בשיטות סטטיסטיות שונות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומפורסם מדי חודש. הצמדת מזונות נערכת מדי כמה חודשים, ועל האב לחשב את ההפרש ולשלמו לילדיו כחלק מדמי המזונות כפי הקבוע בפסק דין של בית המשפט או בהסכם הגירושין. 


>> להתייעצות עם עורך דין גירושין, כנסו לפורום דיני משפחה וירושה באתר zap דפי זהב.

>> לצפייה בשכר טרחה מינימלי מומלץ בתחום, כנסו למחירון דיני משפחה וירושה, באתר zap דפי זהב.



 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?