מסלול דמי מזונות מקוצר - קיצור הליכי גביית מזונות מחייבים

תיקון מס' 42 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הוא שם מאוד מסורבל להליך שעוגן בחוק, ואשר הביא רווחה ושמחה לאלפי נשים בישראל. התיקון, שהוא למעשה הליך גביית מזונות מקוצר, מייעל את הליך הגבייה, ומקל על נשים לקבל את שמגיע להן על פי חוק. אז מה הוא ההליך המקוצר לגביית מזונות? האם הוא באמת מייעל ומקצר את דרך החתחתים שקדמה לשינוי, ומהי השורה התחתונה - מגיע לך מזונות, ובעלך לא משלם - כיצד עלייך לנהוג? כל התשובות לפנייך.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

אלפי נשים בישראל מתמודדות עם מצב שבו הכסף מהגרוש שוב לא מגיע. לא זו בלבד שהם נאלצו לצאת לקרב מכוער עם מי שהיה אהוב לבן, אלא שגם לאחר שנפסקו לטובתן ו/או לטובת ילדיהן דמי מזונות, ולאחר שבית משפט נתן פסק דין, הן נאלצות להתמודד עם מצב שבו הכסף לא באמת מגיע, והגרוש לא עומד בהתחייבויותיו. אם המצב הזה נשמע לך מוכר, את לא לבד.  קרוב ל-8,000 תיקי מזונות נפתחים בכל שנה בלשכות ההוצאה לפועל בישראל, מה שאומר קרוב ל-8,000 נשים שמתקשות לסגור את החודש, ואשר מחזיקות פסק דין ביד שמחייב את הגרוש לשלם מזונות, אך הגרוש אינו משתף פעולה, מכל סיבה שהיא. עד לא מזמן - עד לחודש פברואר השנה (2014) - הנשים הללו היו נגררות למשרדי ההוצאה לפועל, הולכות, חוזרות, רצות ובעיקר מותשות בקרב על דמי המזונות. מאז שנכנס לתוקפו תיקון 42 לחוק ההוצאה לפועל, המשימה הרבה יותר קלה. 

 

מה קובע תיקון 42 לחוק ההוצאה לפועל?

תיקון 42 שואף לחסוך לזכאים למזונות זמן, כסף וכאב ראש. הכול על ידי הקלה בפרוצדורות הכרוכות בגביית חוב המזונות. נשים שקודם לכן החזיקו בפסק דין למזונות ורצו לאוכפו, נאלצו להתמודד לבדן, או בסיוע עורך דין שאת שירותיו שכרו במיטב כספן (אותו כסף שאין להן), מול הביורוקרטיה המורכבת בלשכות ההוצאה לפועל. רובן שילמו לעורך דין מומחה להוצאה לפועל, או שהתרוצצו בעצמן בין משרדי הלשכה, הגישו בקשות, אספו ראיות וכתבו מכתבי בקשות ותחנונים.  בעקבות התיקון, כל זה נחסך מהן.
 
הליך המזונות המקוצר, שעוגן בתיקון 42 לחוק ההוצאה לפועל, מצמיד לכל תיק פקיד שמטפל בכל ההליכים הכרוכים במימוש קבלת הכסף, בשם הזכאים למזונות (האם והילדים). כלומר, העול שבתהליך הגבייה מוסר מעל כתפיהן של הנשים, ועובר לאחריות ההוצאה לפועל. נציגי ההוצל"פ יעשו בעצמם את כל מה שצריך כדי לממש את פסק הדין ולהביא לגביית החוב. נציג ההוצאה לפועל יפעל מול הזוכה, מול החייבים ומול הרשם, וישלים את כל ההליכים לגביית החוב, לרבות בקשות אכיפה ובקשות לצווים כגון: צו מניעה, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול על נכסים ואפילו צו מעצר.
 

אז איפה השינוי הגדול?

השינוי הגדול הוא בעצם הסרת האחריות מעל כתפי הזכאים למזונות, שעד לתיקון נאלצו לנהל את התיק בעצמם. חשוב להדגיש כי אין המדובר רק בנשים שלהן נפסקו מזונות, או רק בנשים שלילדיהן נפסקו מזונות וגם לא רק בילדים עצמם, אלא  גם בכל יתר הזכאים למזונות כגון קרובי משפחה של הזכאים למזונות (סבא, סבתא, דודים) שנחשבים זכאים למזונות בנסיבות מסוימות. כל הזכאים הללו כבר לא נושאים את העול הנורא הכרוך בפנייה ובבקשות ללשכת ההוצאה לפועל, בריצות, בתשלום כספים ובהזדקקות לעורך דין מייצג. הם יכולים לשבת בבית ולהמתין לכספים המגיעים להם, ביודעם שמישהו נלחם עבורם את המלחמה הצודקת. ומה הם יעשו בינתיים? יחכו לדיווחים מההוצל"פ. הזוכים מקבלים מעת לעת דיווח מהוצאה לפועל לגבי  ההליכים הננקטים נגד החייב, לגבי הסכומים שהתקבלו ממנו ולגבי המשך הפעולות לגביית החוב, עד שזה ייפרע במלואו. 

חשוב לציין כי לא כל זוכה למזונות חייב לבחור בהליך המקוצר לגביית המזונות, ומי שמעוניין בכך (יש כאלה?) - יוכל להיצמד לפרוצדורה הישנה ולנהל את התיק בעצמו, במקרה שכזה נמליץ להתייעץ עם עורך דין לגירושין המתמחה בדיני מזונות

עוד חשוב לציין כי השינוי שהפך את הליך גביית המזונות למהיר ולנגיש יותר, תורם גם לשלום בית ומיטיב עם הילדים. מאבק על חוב מזונות הוא לרוב מאבק טעון ורגיש שיכול להוביל להסלמת הסכסוך בין בני הזוג, ובסופו של תהליך להוביל לפגיעה בילדים. כאשר המעורבות של בני הזוג בהליך עצמו קטנה יותר; כאשר הזוכה מתמודדת מול נציגי ההוצאה לפועל ולא מול אבי ילדיה וכאשר החייב לא מתחמק מהזוכה אלא מהמדינה, רגשות הכעס והטינה ההדדיים פוחתים, והמאבק פחות נוטה להחריף. 

 

ומה בעצם הוביל לשינוי?

מהו הרקע לתיקון לחוק שאומץ, ומה גרם לאימוץ הליך מזונות מקוצר? הכול בגלל חוב של החייבים במזונות למדינה. כן, למדינה, לא לנשים ולילדים. תיקי מזונות בהוצאה לפועל התגלגלו פעמים רבות לפתחו של המוסד לביטוח לאומי. נשים רבות היו נאבקות למימוש פסק הדין, עושות כל שביכולתן כדי לקבל את הכספים שלהם הן זכאיות, אך דבר לא הועיל. במקרים כאלה, כשהבעל נותר בסירובו למרות אמצעי האכיפה שננקטו נגדו, הנשים היו מקבלות את דמי המזונות (או את חלקם)  מהמוסד לביטוח לאומי. במסגרת תהליך זה, הפך המוסד לביטוח לאומי לנושה של הבעל, שכעת חייב היה לשלם את חובו למוסד לביטוח לאומי ולא לנשים עצמן. כלומר, אישה שלא קיבלה דמי מזונות, פנתה למוסד לביטוח לאומי שהיה משלם לה במקום החייב במזונות את דמי המזונות, או את חלקם, ובד בבד היה תובע אותו על מה ששילם לאישה. עם השנים החוב של החייבים במזונות, שחלקם כמובן לא שילמו גם למוסד לביטוח לאומי, הלך ותפח עד שהגיע לממדים מפלצתיים. סך החוב שהצטבר בשנת 1972 (מתחילת הפעלת חוק המזונות המערב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום מזונות) עומד על למעלה מ-3.9 מיליארד שקל. החייבים במזונות חייבים למוסד לביטוח לאומי כל כך הרבה כסף, ואת רובו לא מצליחים לגבות. בפועל, כבר כ-30% מהחובות למוסד לביטוח לאומי על רקע תשלומי מזונות (חובות מזונות) מוגדרים על ידו כ"חובות אבודים". נתון זה הוא שהניע את המחוקק לאפשר הליך גבייה יעיל יותר, כזה שמיטיב עם הזכאים למזונות ומקל עליהם. המוסד לביטוח לאומי שיפעל כנגד חייבים בחוב מזונות כלפיו, יהיה חייב לבחור במסלול המהיר לאכיפת החוב, ולא ניתנת לו הבחירה בין מסלול זה למסלול הרגיל - בחירה שעומדת בפני הזכאים למזונות. 

 

לסיכום, מה עלייך לעשות כדי לקצר תהליכי גביית חוב מזונות? פשוט מאוד. אם קבלת פסק דין למזונות עבורך ו/או עבור ילדייך הקטינים, לשם מימושו עלייך לפנות ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגורייך, ולפתוח תיק מזונות. בשלב פתיחת התיק תידרשי לבחור בין מסלול גבייה רגיל - כזה שהיה עד כה - לבין המסלול המקוצר. אם תבחרי במסלול המקוצר, כאן למעשה תסתיים מעורבותך, וכל שעלייך לעשות הוא לחכות לכסף ולדיווחים לגבי ההתקדמות בגביית החוב. למרבה הצער, עדיין ייתכן שתיאלצי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לתשלום על פי חוק המזונות; ובמקרה הזה ההפרש בין מה שמגיע לך, ובין מה שישולם לך בפועל מהמוסד לביטוח לאומי (הפרש שקיים ברוב הפעמים) ייגבה מהחייב במזונות במסלול המקוצר.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?