הליך גירושין במערכת המשפט בישראל - כל השלבים עד קבלת גט

גירושין הם משבר משפחתי קריטי, רווי ברגשות חזקים וכולל לא מעט מעורבים והרבה מאוד אתגרים לא פשוטים כלל וכלל. להליך גירושין יש היבטים רבים - רגשי, כלכלי, חברתי וכמובן משפטי. חלק ממערכות הגירושין מתגבשות הרחק מבית המשפט, וחלקן מתגוללות לפתחה של מערכת המשפט הישראלית. אז מה קורה כשבדרך לגט עוצרים בבית משפט? כל התשובות על הצדדים המשפטיים של גירושים בישראל.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

הכרעות משפטיות של מאבקי גירושים, וכל ענייני הגירושין בישראל, מוכרעים בשתי מערכות בתי דין מקבילות - בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים. מי שעומד בפתחה של המערכה לפירוק המשפחה צמא לידע ומידע, ובראשו מתרוצצות שאלות רבות בצל חששות, חרדות ורצון להפסיד כמה שפחות. איך מתחיל הליך משפטי של גירושין? מי דן בתיקי גירושין ולמה? מה ההבדל בין בית דין רבני ובין בית משפט לענייני משפחה? ואיפה עדיף להשלים הליך גירושין? על כל השאלות הללו ועוד, נשיב ונעזור לך ולך לעשות קצת סדר בראש.

 

מה זה הליך גירושין?

גירושין הם התרת קשרי נישואין פורמאלית, המוכרת על ידי המדינה. לאחר התרה זו המדינה לא רואה בבני הזוג כנשואים. הליך גירושין בישראל מתחיל בהחלטה להיפרד, ומסתיים בקבלת גט כריתות. הגט, הוא, למעשה, תעודת גירושין שמעניק הבעל לאשתו. כשהאישה מוכנה ומסכימה לקבל את הגט, ניתן תוקף לסיומם של הנישואין. טקס קבלת הגט הוא קצר ומהיר,  אך מה שקודם לו הוא ארוך למדי. הליך גירושין הוא לרוב ארוך, רב-שלבי ודורש אנרגיות ומשאבים. ככל שבסיפור יש יותר מעורבים (ילדים), יותר ממון ורכוש ויותר דם רע בין בני הזוג, כך הליך הגירושין הופך מורכב ומסובך יותר. 
 
אז מהם השלבים השונים של הליך גירושין, וכמה זמן לוקח עד להשלמתו?
כל הליך גירושין מתקדם בקצב משלו, ותלוי במאפיינים שונים של בני הזוג ובנסיבות מגוונות, אולם בהחלט אפשר לשרטט ציר  זמן של שלביו השונים של הליך גירושין בישראל:
 

שלב ראשון - פתיחת תיק גירושין:

כאמור, טקס גירושים שמסיים הלכה למעשה נישואים בין יהודים בישראל, וכולל מתן גט, הוא שמסיים בפועל את הגירושים. כדי להגיע לשלב זה חייבים להתחיל בפתיחת תיק גירושין. פתיחת התיק היא רק בבית דין רבני. מדוע? 
 
בית הדין הרבני הוא בעל סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. כלומר, זוהי הערכאה היחידה  המוסמכת לדון ולהכריע בעניין הגירושים עצמם. יש להבחין בין הגירושים בפועל, קרי, מתן הגט, ובין עניינים הקשורים לגירושים. הגירושים עצמם, הם טקס מתן הגט, והם תמיד יתקיימו בבית דין רבני, אולם הליך הגירושין והכרעה בשאלות נלוות (כגון משמורת, ממון ומזונות), יכולים להתקיים גם בערכאה משפטית אחרת - היא בית המשפט לענייני משפחה. 
 

שלב שני - הסכם גירושים או פנייה לבית משפט:

הפנייה הראשונה, אם כן, למערכת המשפט הישראלית, היא הפנייה לבית דין רבני בבקשה לגט. פנייה זו היא, כאמור, יריית  הפתיחה של הליך הגירושין. לאחר פתיחת התיק, ניצבים בני הזוג בפני צומת דרכים, כשבידיהן שתי אפשרויות: האחת,  “סגירת" העניין מחוץ לכותלי בית המשפט, והשנייה, פנייה לערכאות משפטיות.
 
מי שרוצה לסגור את העניין בלי לערב את בית המשפט, יוכל לעשות כן רק עם הרבה רצון טוב ויכולת הידברות עם הצד השני. במקרים כאלה, מגשר יכול בהחלט לסייע. הדרך להימנע מפנייה לבית משפט, היא לערוך ביניכם הסכם גירושים - בכוחות עצמכם או בעזרת מגשר. דרך זו חוסכת משאבים ואנרגיות, ושמורה לבני זוג שמצליחים לשמור על היגיון בריא, למרות כל הרגשות שמחבלים במאמץ.
 
הסכם גירושין כולל הסכמות והכרעות בכל הנושאים הקשורים לגירושים - החל מהסכמה לעצם הגירושין, עבור בהכרעה בנושאים מרכזיים שבמחלוקת, כמו: משמורת ילדים, תשלום מזונות וענייני ממון ורכוש וכלה בקביעת מנגנוני פתרון למשברים בהווה ובעתיד. על הסכם הגירושים חותמים שני בני הזוג, והוא מוגש לאישור בית המשפט. ללא אישור בית משפט להסכם אין כל תוקף.
 
מי שבשל סיבה זו או אחרת לא מצליחים לנהל משא ומתן שיניב הסכם גירושים מספק, יתקדם לשלב השלישי שהוא פנייה למערכת המשפט הישראלית.
 

שלב שלישי - פנייה למערכת המשפט הישראלית:

בני זוג שנזקקים להתערבות של גוף שיפוטי שיכריע עבורם בשאלות הנוגעות לגירושים, עומדים בפני בחירה חשובה. השאלה לאן לפנות ואיפה יידונו ענייניהם, היא השאלה המרכזית בשלב זה, שניתן לכנותו גם "כריכה או תביעה: בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה”.
 
בעצם פתיחת תיק גירושין מתחיל להתגלגל הליך הגירושין, אך אין עצם פתיחת התיק אומרת שכל ההליך ימשיך להתנהל בפני בית הדין הרבני. כאמור, יש הבחנה בין שאלת הגירושים עצמם - עצם התרת קשר הנישואין - שיכולה להיות מוכרעת רק בבית דין רבני, ובין שאלות הנלוות לגירושין. שאלות אלה נוגעות לכל העניינים שיש להסדיר כדי לממש את הגירושים. לרוב מדובר בנושאים מורכבים של משמורת, רכוש ומזונות. בשאלות אלה ספציפית יש לשני בתי משפט סמכות לדון בישראל. מדובר בסמכות מקבילה: גם בתי הדין הרבניים, שהם בתי דין שמחילים את ההלכה היהודית על המקרים הנדונים בפניהם; גם בתי המשפט לענייני משפחה, שהם בתי דין אזרחיים המחילים את הדין האזרחי, יכולים ומוסמכים להכריע בסוגיות הללו.
 
עובדה זו מעוררת שאלות רבות. אם לשני בתי המשפט סמכות מקבילה, מי "יזכה" לדון בענייני הגירושין שלכם? לפי מה מכריעים איזה בית משפט "מנצח" ואיפה עדיף לך או לך שהדיון יתקיים ויוכרע? הנה כל השאלות וכל התשובות:
 

מה ההבדל בין בית דין רבני ובין בית משפט לענייני משפחה?

בית משפט לענייני משפחה הוא בית דין אזרחי המוסמך לדון בהיבטים שונים של דיני משפחה ומעמד אישי, לרבות סכסוך גירושין. בית דין רבני הוא בית משפט דתי שבו יושבים דיינים הפוסקים בסוגיות שונות ומגוונות על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לעסוק בענייני נישואים וגירושים, לצד סמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושים בין בני זוג יהודים בישראל (סוגיות ממון ורכוש, סוגיות משמורת, סוגיות הנוגעות לתשלום מזונות וכיו"ב). ההבדל המהותי בין שני בתי המשפט הוא החוק שהם מחילים על העניינים הנידונים בפניהם, וסדרי הדין הנהוגים בהם. עובדה זו הופכת את התוצאות וההכרעות באותו נושא שונות לחלוטין, מה שהופך את השאלה לאיזה בית משפט לפנות למשמעותית ביותר.

 

אם לשני בתי המשפט סמכות מקבילה, היכן יתקיים הדיון בסכסוך גירושים?

שאלה מרכזית וחשובה זו מוכרעת על ידי מה שמכונה "מירוץ ערכאות" או "מירוץ סמכויות". זהו כינוי למעין מירוץ המתקיים בין בין שני בתי המשפט, על השאלה מי מהם יקנה ראשון את הסמכות לדון ולהכריע בעניינכם. מה שקובע זה העיתוי. כך, בית המשפט שאליו תוגש התביעה ראשון, הוא זה שיוסמך לדון בכל העניינים של בני הזוג, ובית המשפט השני יהיה מנוע מלדון בהם. מרגע שמוגשת לבית משפט תביעה או בקשה לפתיחת תיק בבית משפט מסוים, ירוכזו כל העניינים הנוגעים לבני הזוג בבית המשפט הזה. עצם הגשת התביעה במועד מוקדם, היא המקנה לערכאה את הסמכות לדון בתביעה, ומבטלת כל אופצייה של הערכאה האחרת לדון בתביעה שתוגש בשלב מאוחר יותר.
 
עובדה זו יוצרת תחרות גדולה בין בני הזוג - לכל אחד מהם אינטרס להקדים את האחר, ולהבטיח דיון בבית משפט מסוים. המשמעות היכן יתקיים ויוכרע הדיון מאוד קריטית וחשובה, משום שעשויה היא להשפיע על טובת הצדדים לפי נסיבות העניין.
 
ברוב הגדול של המקרים, הגברים מעדיפים לנהל את העניין בבית דין רבני, ואילו הנשים ממהרות להגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה. כדי שהגברים ינצחו במירוץ, ושהעניין יתנהל בבית דין רבני, עליהם למהר ולבצע, עוד בשלב פתיחת תיק הגירושין, את מה שמכונה "כריכה" - בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בעניינים נלווים לגירושין, רק אם בוצעה כריכה כדין של כל הסוגיות שבהן הוא מתבקש לדון. הצד המעוניין חייב לעשות כריכה כשרה ומפורשת של כל העניינים המצריכים דיון והכרעה. כמו-כן, העניינים הללו חייבים להיות קשורים לסכסוך הגירושין. כלומר, עניינם שהטבע שלהם והטיב שלהם קושר אותם למערכת היחסים בין הזוג, ו/או כאשר ההכרעה בעניינם נחוצה לסיום יעיל של היחסים בין בני הזוג. ללא כריכה שכזו, לא יוכל בית הדין הרבני לדון בשאלות הקשורות ליחסים בין בני הזוג, ובלעדיה למעשה המירוץ לא הוכרע.
 
 

מדוע עדיף לנשים בהליך גירושין לפנות לבית משפט לענייני משפחה?

משום שבית הדין הרבני מחיל על העניין את הדין העברי, שהוא דין הלכתי המפלה, על פי רוב, את האישה לרעה, ורואה במעמדה מעמד נחות משל הבעל. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה מחיל את הדין האזרחי, דין מדינת ישראל, שהוא  לרוב שוויוני יותר. ברם, העדפת בית הדין הרבני על ידי גברים, והעדפת בית המשפט האזרחי על ידי נשים, איננה תמיד מוצדקת, ואסור שתיעשה באופן אוטומטי. במקרים רבים דווקא עדיף לאישה שהדיון יתקיים בבית הדין הרבני. למשל, כאשר הבעל בגד באישה; כאשר היא זקוקה לצו מדור ספציפי ועוד. למעשה, השאלה היכן עדיף לכל צד שיתנהל הדיון, תלויה בנסיבות רבות ובמשתנים מגוונים, ועל כן נחוץ ייעוץ משפטי ובחינה מדוקדקת של כל הנסיבות וההשלכות האפשריות, בטרם בוחרים ערכאה.

 

שלב רביעי - דיון והכרעה

אחרי שמירוץ הערכאות מוכרע, נקבעים דיונים בבית המשפט המוסמך, ובמהלכם מתבררות השאלות שבמחלוקת. לאחר דיונים ובירורים, מוכרעים העניינים השונים בפסק דין מפורט של בית המשפט, שמסדיר את כל הסוגיות שבמחלוקת ומחייב את שני הצדדים. 

 

שלב חמישי - טקס הגירושין ברבנות:

לאחר שכל העניינים נסגרו והוכרעו, תזומנו לבית הדין הרבני כדי לבצע בפועל את טקס הגירושין. זהו טקס דתי, רב-שלבי  הכולל בשלב הראשון דיון של חקירת שמות - במהלכו מבררים את שמות המתגרשים, מוודאים שאכן היו נשואים וכי הם אלה שמתגרשים. עדים שתביאו אתכם יעידו על כל אלה. בשלב השני שמותיכם וכינוייכם יירשמו על גבי תעודת הגירושין, שאותה ימסור הבעל לאישה. זהו השלב הבא שבו האישה תקבל הגט לידיה, תצעד מספר צעדים ואז יכריזו הדיינים כי היא מותרת לכל אדם. לאחר השלמת טקס הגירושים, תפנו שניכם את מבטכם לעבר העתיד, ותתקדמו לשלב הבא של החיים בנפרד. בהצלחה. 

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?