פיתוח קול עצמי - מדריך איכותי לתרגול ביתי

גם אם תמיד חשבתם שיש לכם קול יפה, אתם בוודאי יודעים שבדרך לשירה המקצועית באמת, אין קיצורי דרך. למרות מה שאולי עשוי להשתמע מתוכניות ריאליטי כאלה או אחרות, שירה, אם רוצים לקחת אותה לגבהים חדשים באמת, מצריכה יותר מאשר קול טבעי וכישרון. נדרשת עבודה רבה, אשר הביטוי המובהק ביותר שלה הוא פיתוח קול. למרות שבדרך כלל אימון זה נעשה באמצעות מורה לפיתוח קול, או אפילו באמצעות קורס ייעודי בתחום, גם בבית אפשר לבצע שורה ארוכה של אימונים ותרגולים, וחלקם הגדול אף יעיל במיוחד. כאן בדיוק מתחילים לדבר על פיתוח קול עצמי - חלק בלתי נפרד בקריירה של כל זמר מקצועי.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג לימודי פיתוח קול

ברמת ההגדרה המאוד בסיסית שלו, פיתוח קול הוא אימון שתכליתו שיפור היכולת הקולית של אדם. בנקודה הזו, חשוב לתת את הדעת על סוגיה משמעותית: גם אם לאדם יש את הקול הייחודי והערב ביותר לאוזן, אין זה מובן מאליו כלל שהוא יידע לשיר. נקודת ההתחלה של שיעורי פיתוח קול היא שהגרון האנושי לא נועד, מעצם מהותו, לשירה, וכי יש צורך בהתערבות ובאימון כדי להתאים אותו לכך.
 
מבחינה טכנית, מדובר כאן על כמה מטרות ספציפיות של פיתוח קול, ובכלל זה הרחבת המנעד של האדם (טווח הצלילים שלו), שיפור איכות הקול שלו ויצירת אפשרות לשימוש מאסיבי בקול. תחזוקת מיתרי הקול ומניעת שחיקתם הן נקודות מרכזיות בתורת פיתוח הקול, וכאלה המאפשרות לזמרים מקצועיים להשתמש בקולם שעות ארוכות ברצף, או אפילו לקיים הופעה מדי יום ביומו.
 
כפי שהבהרנו מעלה, רבים מההיבטים של פיתוח הקול אפשר לתרגל באופן עצמאי, באמצעות שורה ארוכה של תרגילים. לפניכם כמה תרגילים חשובים, בהתאם למטרות פיתוח הקול עצמו.
 

פיתוח קול - חשיבותו של חימום קולי

פעולת חימום מיתרי הקול היא אחת החשובות לפני תחילת שירה, בייחוד מאסיבית. החימום מאפשר מעבר "חלק" ממצב הדיבור למצב השירה, מביא לכך שהקול שיישמע יהיה איכותי יותר, יישמר זמן רב יותר ולא ייפגע. בהיעדר חימום, הנעילה המתבצעת של שרירי הצוואר, הלשון והלסת עלולה לגרום לחימום ולהתנפחות מיתרי הקול, בין השאר עקב פגיעה בזרימת הדם אליהם. מכאן ועד לנזק, מצטבר או נקודתי, הדרך אינה כה ארוכה.
 
יש לא מעט תרגילי פיתוח קול עצמי שיכולים לתרום לחימום המיתרים, כאשר יש הממליצים לבצע אותם תוך ליווי השירה בנגינה בפסנתר (אם יש באפשרותכם לעשות זאת, כמובן). בין התרגילים, שחלקם מובנים רק לאנשים שבקיאים בשירה, אפשר למנות משיכה של צלילים נמוכים והעלאה כלפי מעלה בקצב הדרגתי, שירה של משפטים מוזיקליים, זמזום צלילים או משפטים כאשר השפתיים סגורות או "סתם" שירה לא מחייבת של שירים הנחשבים לפשוטים יחסית לשירה. המהומים נמוכים ותנועות לעיסה יכולים לסייע גם כן.
 

חימום הסרעפת

הסרעפת, בלי כל ספק, היא השריר החשוב ביותר במהלך השירה. שריר זה, הממוקם בין בית החזה לחלל הבטן, אמור להיות זה שבאמצעותו נושמים (ולא על ידי הצלעות), אך האדם הממוצע לא מקפיד על כך. במהלך שירה, עם זאת, אין כל ברירה אחרת: פשוט חייבים לבצע נשימה סרעפתית, נשימה עמוקה אשר מבוססת על תחלופה של אוויר בכמויות גדולות יותר, ועל אוורור חלק גדול יותר מהריאה. התרגול בנשימה חיוני לעבודתו של הזמר, כל זמר, ויש להקפיד על כך לכשמבינים את היסודות. ואגב, היות והסרעפת ממוקמת בבטן, מומלץ מאוד לזמר הממוצע להתאמן באופן תדיר, מבחינה גופנית, כדי לחזק את שרירי הבטן. 
 
יש לציין שלא רק התרגול חשוב כאן, כי אם חימומה של הסרעפת טרם תחילת השירה. החדשות הטובות הן שגם במקרה הזה, אפשר למצוא לא מעט תרגילי פיתוח קול עצמי הנכנסים לתמונה. זה מתחיל עם תרגיל בסיסי של מילוי חלל הבטן באוויר, והוצאתו בצורה המהירה ביותר החוצה מהגוף, ונמשך עם תרגילי נשימה: נשימה לתוך חלל הבטן, עצירתה לכמה שניות ושחרור הדרגתי של האוויר, או נשיפת אוויר כאשר השפתיים נפגשות זו עם זו. תרגיל נוסף מבוסס על משיכה של צלילים, באמצעות הריאות, תוך מתן דגש על יציבות  הצליל.
 

שחרור הפנים

אם נחזור לתוכניות הריאליטי הנפוצות בישראל, תרחיש שבו השופט מעיר למתחרה שהשירה שלו הייתה בינונית מכיוון שהופעתו הייתה "קפואה", אינו נדיר במיוחד. יש לכך סיבה מרכזית אחת: כדי לשיר היטב, נדרש ששרירי הפנים יהיו משוחררים במידה המקסימלית. מנגד, תחושות אישיות ונפשיות דוגמת דיכאון או מתח עלולים להשפיע לרעה על מצב הגוף, ועקב כך גם על השירה.
 
כתוצאה מכל אלה, חשוב לעלות לשיר רק כשמרוכזים בכך, וכשהמצב הנפשי והאישי בכי טוב. זאת ועוד, יש תרגילים לשחרור שרירי הפנים, ובכלל זה פתיחת הפה והזזתו לכל הכיוונים למשך מספר דקות, שירת הברות המוגדרות כבסיסיות ועוד.
 

הגייה

היבט נוסף המפריד בין הזמרים המקצועיים יותר לאלה שהשירה שלהם "חסרה משהו", הוא אופן ההגייה של המילים. אין המדובר רק בסוגיות הנוגעות לתחביר וללשון העבריים או הלועזיים, כמובן, אלא גם להפקת צליל מדויק יותר, ליצירת מעברים חלקים בין הברות וכיוצא בזה.
 
מעבר להגייה של מילים ספציפיות הנוגעות לשירים עצמם, אפשר לחשוב על כמה תרגילים חיוניים שיכולים לשפר את היכולת הזו בצורה ניכרת. מומלץ לתרגל חזרה מהירה על רצפי אותיות קשים (דוגמת ס'-צ'-ש'-ז', או כ'-ק'-ג'-ב'-פ'); לתרגל את ההבדלים בהגייה בין אותיות דומות לכאורה (א' מול ה', למשל); לשים לב לאופן שבו פותחים את הפה בהברות ספציפיות ולדיוק הצליל המופק (אפשר גם להקליט) וכן הלאה.
 

יציבה נכונה

התחום הבא אינו קשור באופן ישיר לפיתוח קול, אבל עדיין: מוענקת לו תשומת לב הולכת וגוברת במסגרת לימודי פיתוח קול, ולכן רצוי שגם התרגולים העצמאיים יכללו אותו. הכוונה היא, כמובן, ליציבות הגוף, המביאה לכך שההופעה הבימתית של אותו אדם תהיה המרשימה ביותר. 
 
ברוב המקרים, הערות לגבי היציבה יינתנו על ידי בעלי מקצוע הצופים בהופעתו של הזמר, והן מתייחסות לאופן שבו הוא עומד, לתנועות הידיים, להחזקת המיקרופון על ידו ועוד. כאשר מעוניינים בתרגול עצמי, חשוב לתרגל עמידה ישירה ככל האפשר, כאשר המלצה יעילה היא לדמיין שבגוף יש צינור יציב מחומר חזק. לגבי תנוחת העמידה, חשוב לתרגל "נטיעה" לאדמה, עם דגש על השמת כובד ראוי ברגליים. כאשר לא מקפידים על כך, עומדת סכנה של הפקת קול שאינה מספקת, או לחילופין שירה שאינה מאוזנת.
 

תמיד אפשר לשלב

מלבד התרגילים שהובאו כאן, אפשר למנות בוודאי רבים אחרים, אשר היריעה קצרה מלהזכיר. כמו כן, כל תרגיל אפשר למצוא במגוון וריאציות, בהתאם למצבו של המתאמן ולנקודות החוזק והחולשה אצלו. ובכל זאת, אין צל של ספק שהדגש על פיתוח קול עצמי חייב להיות מרכזי תמיד, ושאי אפשר לוותר על התרגילים הביתיים.
 
היבט חשוב אחר הוא שאפשר, ויש שיגידו אף מומלץ בחום, לשלב את התרגולים עם אותן מסגרות ייעודיות ללימוד תורת השירה, ובכלל זה קורס פיתוח קול, או לכל הפחות לקיחת שיעורים אצל מורה פרטי לפיתוח קול. הגורם המקצועי בוודאי ילמד את תלמידיו תרגילים המתאימים לתפיסה שלהם, ואותם יידרשו לתרגל בנוסף לתרגילים הבסיסיים שהובאו מעלה. בכוחו של שילוב שכזה לשפר את היכולות באופן משמעותי, להפוך קול יפה לשירה מקצועית ואולי אף להיות דלת הכניסה לקריירה מבטיחה בתחום הזמרה.
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא לימודי פיתוח קול
האם המאמר עזר לך?