רשימת החוקים והכללים החלים על חברות השקעה

מדי פעם עולות לכותרות השאלות סביב בטיחות ההשקעות שלנו באמצעות חברות השקעה ויועצי השקעות. בישראל, כמו בשאר מדינות העולם, קיים פיקוח הדוק של הרשויות על שוק ההון, אולם מעילות שונות המתרחשות מדי פעם מוכיחות שהוא איננו מספיק. מהם הכללים והחוקים המאפשרים את אותו פיקוח ששואף להגן עלינו - המשקיעים? מהם מנגנוני האכיפה והפיקוח? האם יש מקום לשיפור, ומה אנו, המשקיעים, יכולים לעשות כדי להימנע מפגיעה ומהפסד?
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג חברות השקעות

לחברות השקעה תפקיד מפתח בפעילות בשוק ההון. הן שמתווכות פעמים רבות בין קונים ובין מוכרים, והן שמאפשרות גישה גם למי שאינם מומחים למסחר בניירות ערך. לצד תפקיד זה, מגיעה גם אחריות גדולה מאוד החלה על חברות ההשקעה ועל עובדיהן המעניקים שירות ללקוחות - יועצי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות, נאמני קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות, משווקי השקעות וכדומה. לקוח הבוחר להשקיע את כספו בעזרת בית השקעות, נותן אמון מלא וסומך באופן עיוור על בית ההשקעות ועל עובדיו. אם אלה ימעלו באמון, ההפסד של הלקוח יהיה עצום. מצב דברים זה יצר רשימה ארוכה של כללים המעוגנים בחוקים ותקנות שמטרתם אחת - להגן על המשקיעים על ידי הגבלה ופיקוח על חברות השקעה ועל יועצי השקעות. 

 

מי הם הגופים המפקחים על השקעות בשוק ההון?

בישראל, הפיקוח על פעולתם של בתי השקעות נעשה על ידי רשות ניירות ערך ועל ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

 

מהן מטרות הפיקוח?

  1. הגנת הצרכן, קרי המשקיע
  2. יציבות פיננסית - מניעת מצב שבו שוק ההון נפגע עקב פעילות חריגה, לא חוקית או לא סבירה של גוף פיננסי או של  שחקן מרכזי בשוק ההון
  3. שכלול שוק ההון - אפשרות לפיתוח ולפעילות שוטפת ומניבה בשוק ההון
  4. הגברת התחרות
  5. אמינות
  6. שקיפות
מהם החוקים הקובעים את הכללים החלים על בתי השקעות, על חברות השקעה ועל יועצי השקעות (לרבות מנהלי תיקי השקעות)?
  1. חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד - 1994 (להלן חוק הקרנות).
  2. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן חוק הייעוץ).
  3. חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 (להלן חוק ניירות ערך).
 

אילו כללים קובעים חוקים אלה?

שלושת החוקים הללו הם חוקים רחבי יריעה שביחד עם חוק איסור הלבנת הון שואפים להבטיח פעילות סדירה וחוקית בשוק ההון, תוך פיקוח של רשויות שונות. בהקשר של כללים החלים על בתי השקעות ועל בעלי מקצוע בתחום ההשקעות (צי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות, נאמני קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות, משווקי השקעות) יש סעיפים רלוונטיים רבים. חוקים אלה קובעים מי יוכל לשמש כבעל מקצוע בתחום ההשקעות, מה הם החובות של בתי ההשקעות, מהו הפיקוח על הפעילות של אלה והרשימה עוד ארוכה. 

 

עיקרי הדברים מסמיכים את הרשות לניירות ערך ואת אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לפקח על מילוי החובות של בעלי המקצוע ושל בתי השקעות בישראל. 
כך, בין היתר קובעים החוקים חובות שונים ומנגנוני אכיפה מגוונים, ביניהם:
 
 

האם זה מספיק?

בכל פעם שיש מעילה או כאשר איזושהי סערה מגיעה לשמי עולם המסחר בשוק ההון, שבים המומחים לדון בשאלה האם הפיקוח הקיים מספיק. רובם טוענים שלא, וקוראים לפיקוח הדוק יותר בדומה למדינות מערביות אחרות. מאז תחילתה של שנת 2014 החלו תהליכי חקיקה שונים שמטרתם להגביר את הפיקוח של הרשות לניירות ערך על בתי ההשקעות, תוך הגדלת סמכויות הפיקוח והגברת הדרישות מבעלי המקצוע ובתי ההשקעות. עד שתהליכים אלה לא יושלמו, נראה כי מפעם לפעם  יתרחש משבר שיאיים על יציבות הוננו. כדי להימנע מפגיעה, מה שנשאר לנו, המשקיעים, לעשות, זה לוודא כי לקרן הנאמנות,  לתעודת הסל או לכל אפיק השקעה אחר יש ביטוח, וכי לבעלי המקצוע שבהם ניתקל יש רישיון. עוד עלינו לפקוח עיניים ואוזניים, ללמוד את עולם המסחר ולהיות מעורבים כמה שאפשר. 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא חברות השקעות
האם המאמר עזר לך?