רשימת החוקים והכללים החלים על חברות השקעה

לחברות השקעה תפקיד מפתח בפעילות בשוק ההון. הן שמתווכות פעמים רבות בין קונים ובין מוכרים, והן שמאפשרות גישה גם למי שאינם מומחים למסחר בניירות ערך. לצד תפקיד זה, מגיעה גם אחריות גדולה מאוד החלה על חברות ההשקעה ועל עובדיהן המעניקים שירות ללקוחות - יועצי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות, נאמני קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות, משווקי השקעות וכדומה. לקוח הבוחר להשקיע את כספו בעזרת בית השקעות, נותן אמון מלא וסומך באופן עיוור על בית ההשקעות ועל עובדיו. אם אלה ימעלו באמון, ההפסד של הלקוח יהיה עצום. מצב דברים זה יצר רשימה ארוכה של כללים המעוגנים בחוקים ותקנות שמטרתם אחת - להגן על המשקיעים על ידי הגבלה ופיקוח על חברות השקעה ועל יועצי השקעות. 

מי הם הגופים המפקחים על השקעות בשוק ההון?

בישראל, הפיקוח על פעולתם של בתי השקעות נעשה על ידי רשות ניירות ערך ועל ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

מהן מטרות הפיקוח?

1. הגנת הצרכן, קרי המשקיע
2. יציבות פיננסית - מניעת מצב שבו שוק ההון נפגע עקב פעילות חריגה, לא חוקית או לא סבירה של גוף פיננסי או של  שחקן מרכזי בשוק ההון
3. שכלול שוק ההון - אפשרות לפיתוח ולפעילות שוטפת ומניבה בשוק ההון
4. הגברת התחרות
5. אמינות
6. שקיפות

1. חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד - 1994 (להלן חוק הקרנות).
2. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן חוק הייעוץ).
3. חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 (להלן חוק ניירות ערך).

אילו כללים קובעים חוקים אלה?

שלושת החוקים הללו הם חוקים רחבי יריעה שביחד עם חוק איסור הלבנת הון שואפים להבטיח פעילות סדירה וחוקית בשוק ההון, תוך פיקוח של רשויות שונות. בהקשר של כללים החלים על בתי השקעות ועל בעלי מקצוע בתחום ההשקעות (צי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות, נאמני קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות, משווקי השקעות) יש סעיפים רלוונטיים רבים. חוקים אלה קובעים מי יוכל לשמש כבעל מקצוע בתחום ההשקעות, מה הם החובות של בתי ההשקעות, מהו הפיקוח על הפעילות של אלה והרשימה עוד ארוכה. 

האם זה מספיק?